.
אל יוסף טרומפלדור, לונדון
מחנה הייזלי דאון, 14 ביוני 1\1917...רוסית

יום חמישי\2
יוסף ולדימירוביץ' היקר,
בשבת,\3 עד לשעה שש בערב, לא יכולתי לתפוס אותך. חזרתי
בלילה ואז כבר היה חושך אצלך. את יום ראשון בזבזתי באופן
טיפשי. שרוי הייתי במצב רוח רע ולכן לא כתבתי לך מכאן.
מכתבך הביך אותי וזירז אותי.\4
ובאשר לעובדות, סר ר' גרהם ממשרד החוץ קיבל את פניי
בהודעה: 'תוכניתך מתגבשת.\5 בהתייעצות בין-משרדית
שנתקיימה לפני ימים אחדים, הודיע נציג משרד המלחמה, שמשרד
זה קיבל את תוכניתך'. הוא גם אמר, כי הסכם עם רוסיה\6 סוכם
למעשה\7 על סמך אותו תזכיר שמסרתי לך.\8 נותרו רק פרטים
אחדים לניסוח. האנגלים מתחייבים להעביר למעשה ומייד כ000,6
איש לארחאנגלסק. 'אבל נהיה אסירי תודה לכם אם תוכלו לגייס
אותם כאן'.\9 כפי שהנך מבין, אם באמת מתכוונים הם ברצינות
להעבירם לשם, לא יהיה להם את מי להעביר. מלבד כל שאר
השיקולים, יש עוד שיקול אחד ששכחנו: ההבדל במשכורת
ובקצבה המשפחתית בין הנוהג כאן לבין הנוהג בצבא הרוסי.
אחרי כן הלכתי למשרד המלחמה. שם קיבל אותי גנרל גדס,
מנהל מחלקת הגיוס. הוא אמר לי שמועצת הצבא\\10 החליטה
בעניין זה באופן חיובי. נשארו רק הפרטים. הוא שאל אם יידרשו
מדים מיוחדים, והשיבותי כי דרוש רק תג. הוא הסביר, כי כל זמן
שלא בוטל בחוק הכלל הנובע מסעיף 95,\11 לא יוכל משרד
המלחמה לפרסם פרטים על הלגיון, אלא בצורה מעורפלת.\12 אבל
לאחר אישור החוק\13 הם יהיו מוכנים לפרסם הודעה רשמית על כך.
הוא שאל: 'מה אתם מעדיפים, להתחיל בתעמולה עכשיו או לאחר
אישור החוק'? עניתי: 'לאחר אישור החוק'. שאלתי אותו בעניין
דרגות קצונה,\14 ונתברר שבעניין זה מועצת הצבא עדיין לא
החליטה. הוא עצמו סבור, שאי אפשר לנהל תעמולה בלי
קצינים,\15 וכי המועצה תסכים לכך. חזרתי למחנה\16 עם מידע זה
ואני מצפה להזמנה נוספת.
כיתת המשקי"ם\17 שלנו מתקדמת באופן משביע רצון, והיא
מונה 24 איש, ביניהם גם סטוקאלין ובוברוב.\18
אני מאחל לך דרך צלחה ומלוא ההצלחה בפעולתנו
המשותפת.\19 אני מאמין שברוסיה הכול יסתדר, כי יעלה בידך
להניח שם יסוד לדיביזיה יהודית, וכי באמת ניפגש בארץ ישראל
במדים שונים, אבל עם תג אחד.
כשתהיה בפטרוגראד היכנס-נא אל רעייתי. רוזוב ימסור לך את
כתובתה. דרושנא בשלומו ובשלום גרוסמן.\20
אני לוחץ בחוזקה את ידך.
המסור לך מקרב לב,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איגרת זו, ללא תאריך, נכתבה ביום חמישי, לאחר פגישותיו של
ז'בוטינסקי עם סר רונאלד גרהם ועם בריגדיר-גנרל אוקלנד גדס,
שנתקיימו בשבת, 9 ביוני (ראה איגרת אל גדס 16.6.1917 , הערה 1).
2 במקור באנגלית: Thursday
3 9 ביוני. באותו יום היה ז'בוטינסקי בלונדון.
4 לכתוב לך. מכתבו של טרומפלדור לא נמצא.
5 במקור באנגלית: Your scheme crystallizes
6 המתיר לכל אחת משתי המדינות לגייס את נתיני המדינה השנייה
השוהים בתחומה. ההסכם נחתם בסוף יולי 1917.
7 במקור באנגלית: virtually
8 לא נתחוור לאיזה תזכיר התכוון.
9 המשפט צוטט במקור באנגלית. העניין לא נתחוור.
10 במקור כאן ולהלן: Army Council
11 שקבע מכסת 2 אחוזים של זרים לכל היותר בצבא הבריטי (איגרת אל טרומפלדור 5.3.1917 ).
12 במקור באנגלית: vaguely
13 במקור באנגלית: ' .Bill 'חוק שירות צבאי - אמנה עם מדינות בעלות
ברית' ( (Military Service Bill - Convention with Allied States
בדבר גיוס חובה של נתיני בעלות הברית השוהים בבריטניה. אישור החוק היה
מותנה בחתימת האמנה בנושא בין בריטניה לרוסיה.
14 למגויסים היהודים נתיני רוסיה.
15 במקור באנגלית: commissions
16 למחנה הייזלי דאון. במקור באנגלית: camp
17 במקור באנגלית: .N.C.O
18 שהיו מעורבים בעבר בקטטות (איגרות אל טרומפלדור 24.4.1917 ו- 25.4.1917 ).
19 לאחר שנדחתה בקשתו להתגייס לגדוד הלונדוני ה20, החליט
טרומפלדור לשוב לרוסיה ולפעול שם למען הקמת יחידה יהודית. במכתב אל אסתר
רוזוב מ27 במארס 1917, כתב: 'אולי אצליח להקים ברוסיה גדוד יהודי,
שיישלח לחזית הקווקזית או הפרסית, ומשם יגיע איכשהו גם לארץ ישראל'
(מ"ז, פ5/8/101).
20 מאיר גרוסמן שב לרוסיה באביב 1917.
.
.