.
אל לא ידוע
לונדון, 18 במאי 1915...רוסית

לונדון, 18 במאי 1915
אדון נכבד,\2
בנוסעי מכאן אני לוחץ את ידך ומשיב על שאלותיך:
אינני מאמין בשוויון זכויות ברוסיה כתוצאה מן המלחמה. אינני
מאמין, משום שסביר להניח כי שלוש בעלות הברית\3 תנצחנה.
משמע, גם ניצחון של רוסיה. הודות לניצחון הזה יקודש המשטר
הרוסי של העשור האחרון\4 לשנים רבות. ההנחה שארצות מערב
אירופה תאלצנה את רוסיה להעניק ליהודים שוויון זכויות נראית
לי דמיונית ומגוחכת. ייתכן שמישהו ישמיע על כך מלה כלשהי
בוועידת השלום, אבל היא תטבע בים המלים האחרות. איש לא יעז
לכפות את רצונו על רוסיה המנצחת, לא כל שכן בעלות בריתה.
אבל לא רק את רוסיה לא יעזו לאלץ, אפילו את רומניה לא יעזו
לאלץ, וגם לא יצליחו.
עניין אחר - חבלי ארץ אשר יסופחו בעקבות המלחמה למדינות
אחרות. לפי הנוהג הבינלאומי, תתנה ועידת השלום כיבוד הזכויות
של תושביהם. אם גליציה תסופח לרוסיה או טרנסילווניה תסופח
לרומניה, ייאמר קרוב לוודאי בהסכם, כי האזרחים ימשיכו ליהנות
מזכויותיהם בלי הבדל דת. הסעיף הזה יישאר בבחינת אות מתה,
כמו שקרה לסעיף שוויון הזכויות של יהודי רומניה בחוזה ברלין.\5
עם זאת, דרושה עתה תעמולה נמרצת למען שוויון זכויות
באירופה. מן הראוי שהכול ידעו מה מתרחש ב'תחום המושב'
ובפולין. בעניין זה לא עשו דבר בעבר, ואין עושים מאומה היום.
בצרפת ואף באיטליה משוכנע הציבור כולו, להוציא כמה עשרות
אנשים, כי ברוסיה כבר הונהג, או הובטח, שוויון זכויות. עתה קשה
מאוד לנפץ את האמונה הזאת משום שיהודי רוסיה יצרוה בזעקה
הפטריוטית בראשית המלחמה.\6 אולם אפשר היה בכל זאת לעשות
משהו, אילו התנהלה פעולה בנושא זה. ידוע לי שנעשו צעדים
מסוימים, אבל לדעתי הם קלושים וחסרי ערך. צר לי מאוד,
שהמפלגות אשר דוגלות באידיאל של שוויון זכויות נתגלו כבלתי
מוכנות למאבק אמיתי בשעה זו.
באשר לשאלה אם דרוש קונגרס יהודי באמריקה,\7 אין בידי
לשפוט, שכן אינני מכיר את אמריקה. ובאשר לקונגרס כלל-
עולמי, תהיה משמעותו ברורה בעיניי אך ורק במקרה אחד: אם
ייפתחו סיכויים מדיניים של ממש בארץ ישראל. במקרה זה יימצאו
עקרונות משותפים לפעולה. אך אם לא תהיה זאת מטרתו, אתנגד
אישית להשתתפות הציונים בו, שכן הניסיון מלמד כי עיקרן של
יוזמות מסוג זה - התקפות נגד הציונות. זו תופעה פטליסטית, שכל
היוזמות ה'על מפלגתיות' היהודיות מסתיימות במלחמה נגדנו.\8
לפי שעה לא נגרם שום נזק לצמיחתנו, נהפוך הוא. עם זאת, אינני
רואה שום טעם שנשתתף בקונגרס כזה. אבל זו דעתי האישית,
וקרוב לוודאי שזו דעת יחיד. סבורני, שאם ההסתדרות הציונית
תוזמן להשתתף בקונגרס היא תשיב, לצערי הרב, בחיוב.
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 שם הנמען לא נתחוור.
2 במקור בפולנית: Wielmozny Panie
3 בריטניה, צרפת ורוסיה.
4 לאחר פיזור ה'דומה' השנייה (קיץ 1907) גברה המגמה הריאקציונית
והאנטישמית של המשטר ברוסיה.
5 לפי סעיף 44 של החוזה שנחתם בקונגרס ברלין (13 ביוני-13 ביולי
(1878,
חויבה רומניה להעניק שוויון זכויות לכל תושביה ללא הבדל דת. אך
במציאות היא התכחשה למחויבות זו, למרות מחאותיהן של ממשלות
בריטניה וצרפת.
6 עם פרוץ המלחמה קיימו יהודים בערים שונות ברוסיה הפגנות תמיכה
בצבא הרוסי. עיתונים יהודיים פרסמו מאמרים פטריוטיים והציר
היהודי ג' פרידמן נשא ב4 באוגוסט 1914 ב'דומה' נאום פטריוטי, שזכה לתשואות
גם של הצירים הריאקציוניים.
7 בתחילת 1915 הועלתה בארצות הברית הצעה לייסד 'קונגרס יהודי'
שייאבק על הבטחת זכויות אזרחיות, פוליטיות ולאומיות ליהודים בכל
ארצות תבל. ואמנם, במארס 1916 הוחלט על הקמתו של 'הקונגרס היהודי
האמריקני' ( .(The American Jewish Congress
8 ז'בוטינסקי התכוון, כפי הנראה, לארגונים יהודיים אנטי-ציוניים
כמו 'חברת כל ישראל חברים' ו'חברת עזרה של יהודי גרמניה'.
.
.