.
אל דוד אידר, תל אביב-יפו
לוד, 30 באוקטובר 1918...אנגלית

לוד, 30 באוקטובר 1918
ד"ר אידר יקירי,
אינני יודע אם הנך שוהה כרגע ביפו. ייתכן שלא אראך ימים
אחדים. קולונל פ'\1 הגיש את כתב ההתפטרות. חוששני שהפעם
הדבר סופי. לא ניסיתי אפילו להניאו מכך. כנראה מישהו רוצה
שילך. לשם כך ממציאים כל מיני קנטורים מכוערים. האחרון
שבהם: הנך זוכר בוודאי, שבחודש יוני האחרון הודיעה לו גב'
פטרסון במברק, שיחידת אחיות רחמניות יהודיות הוסמכה
בלונדון, וש'ועד הגדוד העברי' מבקש ממנו להגיש בקשה שהן
תתקבלנה בבתי חולים מיוחדים או במחלקות מיוחדות. הוא השיב
במברק, כי אינו יכול לעשות דבר ושעל חברי הוועד לפנות בעצמם
לשליש הראשי שידע על כך הכול, וכי לפי דעתו ירושלים היא
המקום הטוב ביותר בשבילן. עתה, בחודש אוקטובר, קיבל לפתע
מכתב מן המטה הראשי הדורש הסבר, באיזו זכות הרשה לעצמו
להציע את ירושלים, זכות השמורה למפקד העליון בלבד. תאר
לעצמך, בגלל מברק לרעייתו, מיוני עד אוקטובר! מצירוף של כל
מיני דברים אחרים, ברור כשמש בצהריים כי הם רוצים שהוא ילך.
לגבי דידי, חוששני שזה סותם את הגולל על הכול. ידידי,
העניינים אינם מתנהלים אצלנו כשורה. מתייחסים אל הגדודים
שלנו בצורה בלתי הוגנת. מבטלים בכוונה את חשיבותם
הפוליטית. במקום לשולחם לחיפה או לטבריה הם יישלחו לרפיח.
הארץ-ישראלים הם ילדי הפקר. האנטישמיות בקרב הצבא
והמינהל\2 אינה טורחת עוד ללבוש מסכה. אפילו אנשי הגליל כבר
גילו זאת. וגרוע מזה - כל ערבי בארץ יודע זאת. שמעתי
במרחביה, כי בימים הראשונים שלאחר הכיבוש נטו הערבים
בחיפה ובגליל להגיע לידי הסדר, אבל לאחר מכן הם קיבלו את
המידע המדויק מיהודה\3 ושינו את טעמם באומרם, שכל השמועות
בדבר בית לאומי יהודי בעתיד הן הבל, וכי אין מקום לדאגה.
המציאות היא, שאין לנו כאן ידידים; ואם יש לנו אחדים, הרי הם
חסרי אונים. חוששני שגם קלייטון ודידס\4 אינם יוצאים מכלל זה.
ואת הנאמן שבידידינו,\5 ציוני נוצרי יחיד במינו בתולדותינו,
מסלקים.
אני שואל את עצמי, ואני חייב לשאול גם אותך, האם הנך סבור
שיש לנו זכות כלשהי להעלים 'משחק' זה מווייצמן ומן העולם
היהודי כולו? מה יהיה אם יתברר שהאוריינטציה שלנו היתה
שגויה? הסתירה בין ההבטחות בלונדון ובין המציאות כאן שוב אינה
עניין של אי הבנה. זה בלתי אפשרי, זה משהו אחר. מי יערוב לנו
שהדבר ישתנה עם החלפת המושלים הצבאיים במושלים אזרחיים?
ידידי, אני חש שאנו שקרנים - אני, אתה וביאנקיני. אנו ממשיכים
לספר לאנשים שהכול כשורה ושיהיה בסדר, אך אין זו האמת.
שמעתי שמאני מכין בעצם הימים האלה חוק זמני חדש בעניין
מכירת קרקעות. האם הוא נועץ ב'ועד הצירים'? האם הודיעו לנו?
באחד הימים יפול עלינו הדבר, וייתכן שיפגע במעמדנו. קולונל
גבריאל\6 דיבר בירושלים על 'ועד הצירים' כעל זרים וטרדנים,
ואני בטוח שזו דעת מפקדו.\7
ובכן, הארכתי בכתיבה יתר על המידה. אבל אני ממורמר מאוד.
סבורני שאנו, וייצמן וכל היהודים, חייבים להיות זהירים מאוד.
אני מעוניין בידידים אמיתיים, ואם לאו - עליהם לומר זאת, או שאנו
נצטרך לומר זאת.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 פטרסון.
2 'מינהל שטח האויב הכבוש' ( Enemy Territory Administration
Occupied
בפיקודו של מייג'ור-גנרל ארתור מאני. המינהל הוקם (- O.E.T.A
בסוף 1917, עם כיבוש דרום הארץ, והיה כפוף לגנרל אלנבי. התקיים עד 1
ביולי 1920
3 ממרכז הארץ.
4 וינדהם דידס - ;(1956-1883) Windham Deeds איש צבא בריטי
בדרגת קולונל. קצין מודיעין ראשי של חיל המשלוח הבריטי במצרים. בשנים
1919-1918 כיהן כנספח צבאי בקושטא, ובשנים 1923-1920 היה מזכיר
ראשי של ממשלת ארץ ישראל. גילה יחס אוהד כלפי היישוב היהודי
בארץ ישראל, ובעת הפרעות ביפו ב1921 אישר גיוסה של מחלקת חיילים
יהודים להגנה על תל אביב-יפו. התנגד להגבלת העלייה היהודית.
5 לויטננט-קולונל פטרסון.
6 ויוויאן גבריאל - ;(1950-1875) Vivian Gabriel קצין בריטי
בדרגת קולונל. בשנים 1919-1918 היה יועץ לענייני כספים במינהל הצבאי
הבריטי בארץ ישראל. היה יהודי מומר ונמנה עם הקיצוניים שבמתנגדים למפעל
הציוני בקרב אנשי המינהל הצבאי.
7 מייג'ור-גנרל א' מאני.
.
.