.
אל יוענה ז'בוטינסקי, לונדון
ירושלים, 7 ביולי 1918...רוסית

ירושלים, 7 ביולי 1918
אהובתי, יקירתי הטובה,
מצאתי כאן את מברקך על אודות הניתוח.\1 משלשום ועד היום
עדיין לא נרגעתי. הוי, כמה ייסורים נתייסרת בחייך, את וערי. אני
שמח מאוד, אך בוש אני ונכלם, שהנך בודדה וצריכה לדאוג
לצורכי היום יום, בעוד אני לא יוצלח וביש מזל. לו רק ייגמר כל
זה במהרה - ולא עוד לעולם, לעולם לא עוד! אני בעצמי אינני יודע
מה אני כותב. האם ערי שוכב עדיין? הניתחו רק את החך או גם את
השפה? כמה דקות או שעות הוא נמשך? מי היה לצדך? היכן
נמצאים אתם?
מוטב שאדבר על עניינים אחרים. חיימסון\2 נמאס עלי, על כן
חתמתי חוזה עם 'ועד הצירים' לתקופה של שישה חודשים, לפי 50
לירות שטרלינג לחודש.\3 היום יעבירו לך את כל הסכום (300
לירות שטרלינג) מראש. כסף זה מיועד למחיה. אם אפשר, הסתדרי
כך שהסכום יספיק ל6 חודשים, לבד מפרעון חובות. את החוב
לפוליאקוב אפרע איכשהו באופן אחר. עדיין אינני יודע כיצד -
אם לא תהיה ברירה אקח הלוואה בבנק ואשעבד %50 ממשכורתי
כקצין. אני מניח שאנו חייבים לפוליאקוב 200.\4 את החוב לוורה
איסאייבנה נצטרך לדחות. כתבתי כמובן לשניהם.
אני עייף מאוד וראשי סחרחר כל כך שאינני מסוגל לכתוב לך
עוד. אלוהים, מדוע אינני נמצא בלונדון, ובגלל טיפשותי אני כבול
כאן לעניין שאין לו עוד צורך בי ושנמאס עלי.
אני נושק לשניכם יקיריי המסכנים. אנא, האמיני לי, עוד אגמול
לך ולערי על הכול. שמרו על עצמכם.
ו'
שמתי לב, כי לא כתבתי ברור על העניינים. את הכתבות אכתוב
בשביל משרד ההסברה, אבל 'ועד הצירים' ישלם עבורם. אגב,
אשלח כמה מברקים כעוסים אל גרהם ואל סייקס, אולי הם יקבעו
לי שכר של ממש. אני מעדיף לקבל שכר מן הממשלה ולא מ'ועד
הצירים'. אבל בכל מקרה מוטב להבטיח את הפרנסה.
הייתי עם הגדוד כאשר קיבלתי ממך שני מכתבים מ5 ומ8
לחודש,\5 שנאמר בהם כי קבעו לי שכר של 100 לירות שטרלינג
בשנה וכי ב'קוקס' אין מכירים אותי וכו'. נטלתי חופשה ובאתי הנה
לסדר עניינים, ומצאתי כאן את מברקך. סלחי לי על הבלבול
שבמכתב זה. עוד פעם נשיקות ונשיקות.
.
.
הערות:
1 איגרת אל יפה ח' 6.7.1918 , הערה 1.
2 אלברט מונטיפיורי חיימסון.
3 ובתמורה נתחייב ז'בוטינסקי להכין כתבה שבועית. ראה את מכתב
ההתחייבות של ז'בוטינסקי מ7 ביולי 1918
4 לירות שטרלינג.
5 יוני (מ"ז, א1/2/2).
.
.