.
אל יוענה ז'בוטינסקי, לונדון
ביר סאלם, 26 באפריל 1918...רוסית

ארץ ישראל, 26 באפריל 1918
אהובתי,
היום חזרתי מיפו למטה הראשי, וסוף סוף מצאתי את שני
מכתבייך מ11 ו25 במארס,\1 שכל כך ציפיתי להם. קשים הם חייך,
ילדתי היקרה, כואב לי ואני מתבייש, שכן באמתלה של פעילות
אני מתבטל ונהנה מן החיים. החזית האמיתית היא לפי שעה לא
אצלי, אלא אצלך בלונדון. הלוואי וכל זה יחלוף במהרה...
עניינים מעשיים:
1) כל עוד קיימת סכנת הפצצות מוטב לדחות את הניתוח. בהלה
אחת עלולה לקלקל את התוצאה של ניתוח מוצלח ביותר.
2) הרעיון בדבר אומנת בעלת הכשרה מיוחדת נראה בעיניי, אבל
אני מסופק אם תוכלי למצוא כזאת. אולי יוכל ערי ללמוד אצל
מומחה. היוועצי בעניין זה. ייתכן שאין כל טעם בזה, שכן אחרי כן
הוא יצטרך ללמוד הכול מחדש, מחמת השינויים בפיו. אבל אם
הלימוד יועיל גם לאחר התיקון, זה כדאי.
3) במכתב הקודם\2 שלחתי לך המחאה משוכה על בנק הקצינים
ובמכתב שלאחריו\3 שלחתי לך העתק ההמחאה (במקרה שאבדה).
תוכלי לקבל 100 לירות שטרלינג, מכיוון שבמהלך כל הזמן לקחתי
מהם פחות מ20 לירות שטרלינג.
4) רק שלשום הודיע לי הצנזור, שהכתבות שלי מתפרסמות
בטיימס. לא ראיתי אותן, אבל זה יאפשר לי לשאול על התנאים,
ואעשה זאת בקהיר - היום או מחר אסע לשם. אבריק בפשטות אל
סייקס, כי היות וכו' וכו', אבקש לשלם לך ולדווח לי על כך.
5) דירה או הינדהד או מה שתרצי, אני מסכים לכול.
6) באשר לעניינים כאן, הוחלט לקבל את המתנדבים המקומיים,\4
וזה ייעשה בוודאי בימים הקרובים. לפי דעתי יגרור צעד זה תנועת
התנדבות במצרים. שם יש כבר מאות בקשות (אם כי עדיין לא
ראיתי אותן). הלגיון יהפוך כפי הנראה למפעל רבתי. אין ספק, כי
הגורל יזמן לנו שוב תקלה. אינני יכול להעלות על הדעת מאין היא
תבוא, אבל היא כנראה תתרחש. אולם בינתיים אני מרוצה. באשר
לשאלה, אם כדאי היה לענות אותך ואת עצמי במשך שלוש שנים
למען תוצאה זו, הרי זה עניין שנדון בו לאחר מכן. לפחות לא היה
זה לשוא, והרי חששתי מאוד שהכול יהיה לשוא.
זה כארבעה שבועות שוהה אני בארץ ישראל כמעט באפס
מעשה. הקולונל\5 פקד עלי לא לחזור\6 כל עוד לא יקבלו את
המתנדבים המקומיים. עשיתי כמה ניסיונות, נפגשתי עם בעלי
עמדה אחדים (אם כי מדרג ב') ופניתי אל וייצמן, שתורם מפעם
לפעם מלה טובה. אני מתנחם בזה, שההחלטה שנפלה עתה היא
תוצאה של ה'מאמצים' הללו. אם כי ברור, שהכול היה מסתדר
מאליו גם אילו הייתי נשאר בגדוד ומוסיף לפקד על מחלקתי. עתה
אני זר בגדוד כמו בימים של פלימות.\7
בשבועות האחרונים לא הברקתי\8 - ביקשו ממני להמתין, כי
העיתונים מלאים עכשיו בכישלון המתקפה הגרמנית.
אני מוכרח להפסיק, כי עלי לנסוע לתחנה.\9 נשיקות חמות לך
ולערי - עוד אכתוב מקהיר.
ולודיה
ישמורכם האל.
.
.
הערות:
1 מ"ז, א1/2/2.
2 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 16.4.1918 .
3 המכתב לא נמצא.
4 כוונתו להחלטה עקרונית שנתקבלה במטה הראשי של חיל המשלוח
המצרי, ושטרם אושרה על ידי משרד המלחמה בלונדון. האישור ניתן
באמצע מאי 1918 (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 22.5.1918 , הערה 1).
5 פטרסון.
6 אל הגדוד במצרים.
7 כאשר נאלץ לבלות חלק ניכר מזמנו בלונדון.
8 כתבות.
9 לתחנת הרכבת.
.
.