.
אל אלברט חיימסון, לונדון
לונדון, 22 בינואר 1918...אנגלית
22 בינואר 1918
מר חיימסון היקר,
באשר לשיחה מאתמול, הנני מבקש לציין, שעשיתי את כל
הסידורים הדרושים לפרסום שבועון ביידיש ובאנגלית, אך ההכנות
של הגדוד שלי ליציאה לקרב אינן מאפשרות לי להוציא את
התוכנית אל הפועל. לכן אני מציע, שתיטול זאת על עצמך.
מטרתו העיקרית של השבועון המוצע היתה ניהול תעמולה פרו-
בריטית בקרב יהודים דוברי יידיש באמריקה, בארצות הניטרליות
של אירופה וברוסיה. אך לנגד עיניי היתה גם התועלת מחיזוק
התודעה בקרב היהודים הבלתי מתבוללים בארץ זו, שקיימת זהות
בין האינטרסים היהודיים ובין האינטרסים הבריטיים. אגב, ביקשתי
גם לחזק את הרגשות הפטריוטיים בקרב אנשי הגדוד העברי. עיתון
אחד יכול לשרת שלוש מטרות אלה, ואפשר כמובן להוציאו לאור
באנגליה, בגלל מיקומה המרכזי בין אמריקה לרוסיה, וכן בשל
העובדה שתשומת הלב של העולם היהודי מתמקדת עתה בלונדון.
אני מציע שתשתמש בחברי המערכת שקיבלתי לעבודה בשביל
המדור ביידיש: האדונים ביילין, קייזר\1 ופינסקי.\2 אבל אני
ממליץ מאוד להזמין מקייב את העורך הראשי, מר מאיר גרוסמן,
שלמוניטין שלו בתעמולה למען 'מדינות ההסכמה' אין דומה.
בשנים 1916-1915 הוציא לאור בקופנהאגן את הדו-שבועון
ביידיש די טריבונע, שהיה בעת ההיא העיתון הפרו-בריטי היחיד
בעולם בשפת יידיש. מאמריו צוטטו לעיתים קרובות בעיתוני
יידיש הגדולים באמריקה. אוסיף, שהוא תרם רבות מכיסו לכיסוי
דמי הוצאתו לאור של העיתון. באוגוסט 1916 הגיע לאנגליה כדי
לסייע לי בתעמולה למען הגיוס ללגיון עברי, והוא ערך כאן את
היומון אונזער טריבונע. אפילו מתנגדי התנועה לא יכלו שלא
לשבח את כישוריו כעורך ואת חריצותו. הוא העמיד את עצמו
לרשותנו בקשר לתעמולת המלחמה. הוא מוכר למחלקת המודיעין,
שפקידיה קיימו עמו קשר בפטרוגראד. כעת הוא שוהה כאמור
בקייב, ואפשר בנקל ליצור עמו קשר.
אני גם מציע שתשתמש בבית הדפוס של מר דלאו, 3, Finsbury
הוא מצויד היטב באותיות דפוס ביידיש ובאנגלית. בעליו .Square
של בית הדפוס הוא ציוני והוא משרת כטוראי בגדוד העברי וסופח
למחנה הקליטה הלונדוני של הגדוד. אני מניח שיתירו לו לעשות
את עבודת הסדר והדפוס של העיתון, ועל ידי זה תופחתנה הוצאות
הייצור שלו לכדי מחירן הריאלי.
באשר למדור האנגלי של העיתון, אני סבור שהוא נחוץ, ושאין
לכלול בו את התרגום מן המדור ביידיש אלא עליו להיות מדור
עצמאי, אם כי העריכה של שני המדורים יכולה להיות דומה. אך
המדור האנגלי לא יעלה על רבע מן ההיקף הכולל של העיתון,
בערך 4 עמודים מתוך 16 עמודים, כגודל הזיוניסט רוויו. מכיוון
שמר הוראס סמואל,\3 שקיבל על עצמו את העריכה, יוצא גם כן
לארץ ישראל עם הגדוד העברי, תצטרך למצוא את הצוות, אך
לשם כך אינך זקוק לעצותיי.
אני גם ממליץ על מר יצחק ארשאווסקי לתפקיד מנהל, הוא
מנהל טוב וחבר מסור של התנועה.
באשר להתנגדות הנובעת ממחסור בנייר, אני יכול רק לציין,
שהכול מבינים שאין אפשרות לקיים תעמולה בלי נייר. קח זאת או
הנח.\4 אבל היהודי הדובר יידיש מורגל יותר לכתבי עת מאשר
לעלונים המעוררים את חשדו, שכן הם מזכירים לו את 'המיסיון'.
לכן עדיף לנסות להוציא לאור שבועון מאשר סדרה של עלונים.
נוסף לכך, הצלחתו של גיליון אחד של כתב עת מבטיחה קוראים
לגיליונות הבאים. שלישית, אין צורך בעותקים רבים של כתבי
עת, מה שאין כן בעלונים.
עלי להוסיף, שתנאי הכרחי להצלחה אינו חלוקה חינם של
העיתון, אלא מכירתו בדרכי ההפצה הרגילות.
שלך בנאמנות,
[ו' ז'בוטינסקי]
מר א' חיימסון, מחלקת ההסברה
.
.
הערות:
1 אריה מאיר קייזר - ) Kayser יורדאנוב, פולין 1896-תל אביב
1967); סופר ועיתונאי. כתב ביידיש ובעברית.
2 שמאי פינסקי - ) Pinski הרנסטייפל, פלך קייב 1882-ירושלים ;(1941
סופר ועיתונאי ביידיש ובעברית. הגיע ללונדון עם פרוץ מלחמת
העולם הראשונה.
3 הוראס ברנט סמואל - ;(1950-1883) Horas Barnett Samuel
לויטננט בגדוד 38. בשנים 1920-1918 שירת במנגנון המשפטי של הממשל הצבאי
הבריטי בארץ ישראל. לאחר פרישתו מן השירות הצבאי התיישב
בירושלים ועסק בעריכת דין. ב1928 שב לאנגליה. בשנות ה30 הוקיע את
המדיניות הבריטית האנטי-ציונית בארץ ישראל. ב1934 קיבל לידיו את ההגנה על
נאשמי רצח ארלוזורוב. מספריו: Memoires of the Holy Land,
Unholy
London 1930
4 במקור בצרפתית: .c'est a prendre ou a laisser דהיינו, ההחלטה
בידך.
.
.