.
אל ג'ורג' פרלי,\1 לונדון
לונדון, 1 בנובמבר 1917...אנגלית
לונדון, 1 בנובמבר 1917
אדון נכבד,
אני מצרף את מכתבו של מר פיליפ קר,\2 ואבקשך לכבדני
ולקבל אותי לריאיון.\3 דחיתי צעד זה עד היום, כי נראה לי שמוטב
להמתין להחלטת קבינט המלחמה בדבר עמדת ממשלת בריטניה
כלפי שאיפות הציונות.\4 כפי שבוודאי ידוע לך, ההחלטה היא
חיובית, ועל כן נתמלאו כל התנאים אשר הציונים האמריקניים
ציינו במברק המצורף כחיוניים להצלחת מסע הגיוס.\5 עלי להוסיף,
שדנתי בנושא זה עם שגריר ארצות הברית,\6 והוא הבטיח לי את
מלוא אהדתו ותמיכתו. ראוי לזכור, שהתנועה הציונית בארצות
הברית, המיוצגת על ידי הוועד הזמני\7 בראשותו של מר ל'
בראנדייס (שופט בית המשפט העליון), היא החזקה מבין הארגונים
היהודיים בעולם ואפשר לסמוך עליה שתצליח בתעמולת הגיוס,
אם תזכה לתמיכה הדרושה. מובן - ואני מבין שנקודה זו זוכה
להערכה מיוחדת אצל מר קר - שההשפעה המוראלית של תעמולה
זו ברגע כזה תהיה חשובה לא פחות מן התוצאה המעשית של
המגויסים. מכיוון שאמריקה אינה מצויה באופן רשמי במצב של
מלחמה עם טורקיה,\8 חייב מרכז התעמולה להימצא בקנדה,
ואשמח לשמוע את דעתך בטרם נחליט דבר.
שלך בנאמנות,
[ו' ז'בוטינסקי]
לכבוד סר ג'ורג' פרלי
הערות:
הנציב העליון של בריטניה בקנדה. ,George Perley 1
2 פיליפ הנרי קר ( ;(Philip Henry Kerr לימים לורד לותיאן (Lothian)
(1940-1882); מזכירו האישי של לויד ג'ורג' (מדצמבר 1921-1916).
מכתבו נושא את התאריך 10 באוקטובר 1917 (מ"ז, א2/5/3/1).
3 פרלי הביע את הסכמתו להיפגש עם ז'בוטינסקי, אך לא נתחוור אם
הריאיון יצא אל הפועל. ראה מכתבו אל קר מ3 בנובמבר 1917 (מ"ז, כ1-6).
4 כוונתו ל'הצהרת בלפור' שאושרה בקבינט המלחמה ב31 באוקטובר.
5 במברק מ21 באוגוסט 1917 למשרד הציוני בלונדון, הודיעו ציוני
ארצות הברית, שאם הממשלה הבריטית תבטיח שהחטיבה היהודית תישלח לארץ
ישראל, ואם תתיר לשלטונות הקנדיים לקבל מגויסים מארצות הברית,
אפשר יהיה להגדיל את מספר המגויסים (העתק המברק: מ"ז, א7/2/1).
6 בבריטניה, וולטר ה' פייג' ( .(Walter H. Page
7 איגרת אל המשרד הציוני המרכזי, ברלין (מצ"מ) 4.9.1914 , הערה 23.
8 ארצות הברית לא הכריזה מלחמה על טורקיה, אך היחסים
הדיפלומטיים בין שתי המדינות נותקו ב20 באפריל 1917.