.
אל רונאלד גרהם,\1 לונדון
מחנה הייזלי דאון, 6 במאי 1917...אנגלית
6 במאי 1917
אדון נכבד,
מחלקת המודיעין העבירה אלי באמצעות ידידי מר גרינברג,
עורך הג'ואיש כרוניקל, מברק מידידיי בפטרוגראד,\2 שבו הם
דורשים ממני לשוב לרוסיה ולארגן שם תעמולה למען המלחמה
ולמען הלגיון. לדעת חבריי, יש סיכויים ליצור תנועה חזקה
ומצליחה. מן הראוי להתייחס ברצינות להערכתם. עבדתי עם
אנשים אלה מאז פרוץ המלחמה, ובספטמבר ובאוקטובר בשנה
שעברה הם סייעו לי בהוצאתו לאור של כתב עת ביידיש
בקופנהאגן ובתעמולה למען הגדוד.
בעת ובעונה אחת הציעה לי מחלקת המודיעין להסדיר את
העברתי מן הצבא הבריטי לצבא הרוסי, במקרה שאקבל את הצעתם
דלעיל.
לעת עתה דחיתי את ההצעה. הרעיון הציוני עולה עתה בקנה
אחד עם הרעיון של שלטון בריטי בארץ ישראל, לכן לגיון ציוני
יכול לקום רק באנגליה. לאחר שיוקם כאן, אפשר יהיה להגדילו
באמצעות גיוס ברוסיה או באמריקה. שאלת ההצטרפות של
המגויסים מחוץ לארץ ללגיון הציוני היא בעלת חשיבות משנית
מבחינה פוליטית. משרד החוץ מעוניין בפעולה עצמה - בעובדה
שאלפי צעירים יהודים ברוסיה יתמכו בהמשכת המלחמה ובאנגליה
- ובתעמולה למען המשכת המלחמה ולמען בריטניה, שתנוהל
באמצעות עיתונים ואסיפות. אני משוכנע שאני יכול ליטול על
עצמי את הפעלתה של התעמולה, אם רק תתנו לי נקודת אחיזה -
גרעין של יחידה יהודית למען ארץ ישראל תחת דגל בריטניה.
סבורני שאין להגביל את התעמולה ליהודים בלבד. רוב העיתונים
בעלי ההשפעה ברוסיה יכולים לעמוד לרשותי. מבלי להגזים
בכוחותיי הצנועים ומבלי לסמוך על נסים, אני פשוט סבור, שיש
ברוסיה שפע של אנשים בעלי התלהבות כדי להקים תנועה גדולה
התומכת בהמשך המלחמה, ושהוצאתה של התלהבות זו מן הכוח אל
הפועל היא רק שאלה של רצון עז ושל סיסמה מלחמתית מתאימה.
הסיסמה, ככל שהעניין קשור ליהודים, היא ארץ ישראל - מטרה
שמשמעה ניצחון - ולגיון, אשר ייצור קשר חי בין כל יהודי לבין
גורל המלחמה.
אבקש להסב את תשומת לבך לכך, שאין בהכרח לערב שאלה
זו עם בעיית גיוס הזרים. מבחינה תיאורטית אפשר ליצור את
הגרעין למטרותיו של משרד החוץ בלי להמתין ליישוב שאלת
הזרים. משרד המלחמה יכול פשוט לבחור אלף יהודים בריטיים
מגדודים שונים - כפי שהוא בוחר במתורגמנים, מהנדסים או בעלי
מקצוע - לתת להם שם ותג מיוחדים, והעניין יבוא על פתרונו.
אגב, מצעד אחד בשבת של גדוד זה בווייטצ'פל, עם תזמורת ודגל,
יסייע יותר לגיוס זרים מאשר כל צורה אחרת של תעמולה. ועל
יסוד של התחלה זו נוכל לפתח פעולה ברוסיה ובאמריקה.
החשש שמא תגרום פעולה זו לטבח בארץ ישראל הוסר, כפי
שאמרת, שכן ג'מאל פאשה פתח בפעולה בלי להמתין
לפרובוקציות. עלי להזכירך, שבדצמבר 1914 הוא גירש עשרת
אלפים יהודים למצרים, ללא שום שמץ של פרובוקציה. גם כאשר
הוקם 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות', במארס 1915, שמענו
נבואות על פוגרומים. אבל אתה הרי יודע ששום דבר מסוג זה לא
אירע. אני סבור שהקמת יחידות לוחמות מעורר בקרב האויב הרבה
יותר כבוד אנושי מאשר שנאה. מכל מקום, אין שום ספק שג'מאל
לא יהסס להיזקק לטבח, כאשר יחשוב שזה יועיל לו. אך מי יערוב
לנו שהוא לא ינקוט צעד זה גם אם לא יקום לגיון עברי? יתירה
מכך, האם תסכים כאנגלי, להגביל את הטון הפוליטי שלך בשל
החשש לטבח של קבוצה קטנה מבני ארצך? מעשה כזה יתפרש
ככניעה לסחטנות נפשעת ביותר. כל אנגלי יתנגד לזה וכן גם
היהודים.
אני מתנצל על אורכו של המכתב. אודה לך מאוד על כל מידע
או הצעה. אם הפעולה ברוסיה, שעל אודותיה שוחחנו, רצויה, הרי
היא דרושה עתה, או בכלל לא.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
כתובתי הקבועה תהיה אצל ד"ר וייצמן,
67 Addison Road, W.
אל סר רונאלד גרהם
.
.
הערות:
1 סר רונאלד גרהם - ;(1940-1870) Sir Ronald Graham דיפלומט
בריטי. בשנים 1909-1907 כיהן כקונסול כללי במצרים. בשנים 1916-1910 היה
יועץ משרד הפנים המצרי. בתקופת המלחמה הגיש עזרה לפליטים
היהודים שהגיעו למצרים מארץ ישראל. בשנים 1919-1916 היה עוזר מנהל משרד
החוץ הבריטי וב1919 נתמנה למנהל בפועל של המשרד. בשנות העשרים
כיהן כשגריר בריטניה בהולנד ובאיטליה. גרהם אהד את הציונות ותמך
בהקמת הגדודים העבריים.
2 המברק לא נמצא.
.
.