.
אל דייוויד לויד ג'ורג', לונדון
מחנה הייזלי דאון, 29 באפריל 1917...אנגלית
מחנה הייזלי דאון, וינצ'סטר
29 באפריל 1917
אדון נכבד,
אני מתנצל על שהרשיתי לעצמי לכתוב מכתב זה, אך דאגה כנה
היא הצידוק שלי. נראה שנושא הלגיון העברי שרוי שוב בקיפאון.
לפני חודש פגשתי את סר אריק דרומונד אשר סיפר לי, שהתוכנית
תידון בקבינט המלחמה 'בתוך ימים אחדים'. ב9 לחודש היה לי
ריאיון עם לורד דרבי,\1 שעמו שוחחת על אודות תוכנית הלגיון
ועל ה'גרעין' הקטן המשרת עמי כאן, בגדוד הלונדוני ה20. ניתנו
הוראות להחזיק את חיילי היחידה הזאת במקום, כדי שישמשו
מדריכי עזר למגויסים בעתיד. מאז לא נשמע דבר בעניין.
אני משוכנע כי עתה - לנוכח הרושם החזק והטרי של התמורות
ברוסיה, כניסת אמריקה למלחמה וההתקדמות בחזית הארץ-
ישראלית\2 - חבל לאבד זמן יקר. הקריאה להצטרף ליחידה יהודית
למען ארץ ישראל תעורר דווקא עתה התלהבות עזה בקרב ההמונים
כאן, באמריקה וברוסיה. ואף על פי שההתלהבות אינה מוליכה
תמיד להתגייסות, היא בכל זאת הישג פוליטי חשוב. אך משיפוג
רישומם של המאורעות הגדולים ברוסיה ובאמריקה, כפי שקורה
לכל הדברים בני החלוף, וההתקדמות בארץ ישראל תהפוך
למלחמת חפירות - דבר שהוא אפשרי - תימוג ההתלהבות בגלל
ויכוחים רבים בעד ונגד וכו'. אני חש, שאפילו הדיונים עם רוסיה
בשאלת הזרים יואצו על ידי פרסום גלוי של תוכנית הלגיון העברי.
ברוסיה נפוצו כל מיני שמועות מרושעות על כוונותיה של אנגליה
כלפי המהגרים מרוסיה. הצהר (לא רק בפני הממשלה, אלא גם
בפני הציבור) שהם דרושים ללגיון ארץ-ישראלי, והחשדות (אני
בטוח שהממשלה הזמנית\3 נאלצת להאזין להן גם אם אינה מאמינה
באמיתותן) יאוזנו על ידי האהדה העזה לגיוס הנתינים הזרים
באנגליה.
הנקודה העיקרית במכתבו האחרון של קפטן טרומפלדור\4
בעניין תזכירנו,\5 היא חשיבות הלגיון כאמצעי לשיתוק המגמה
הפציפיסטית הרווחת בקרב יהודי רוסיה ואמריקה. אינני צריך
לחזור על הנימוקים הברורים והבהירים. אני רק סבור שמחובתי
לומר, שיש לעצור מגמות מסוכנות לפני שתגענה לשיאן ולא
לאחר מכן. אם תינתן לנו עתה ההזדמנות לפתוח בתעמולה, אנו
בטוחים שתיווצר נטייה חזקה להמשיך במלחמה עד הסוף, שכן
הרוב עדיין עומד על פרשת דרכים. האם באמת נחוץ לתת להם
שהות להחליט על שלום בכל מחיר, ורק אז לפתוח בתעמולה, תוך
קשיים גוברים והולכים?
ד"ר וייצמן דיבר עמך על סכנת טבח בארץ ישראל.\6 אני מעריך
מאוד את דעותיו של ד"ר ו',\7 אולם אינני מסכים עמו בנקודה זו.
היתה סיבה לחשוש מפגיעה כזאת (אם בכלל היה מקום לחשוש)
בשעה שהוקם 'גדוד "ציון" של נהגי הפרדות' ממש בשערי ארץ
ישראל, מקרב פליטים שאך שבועות מעטים קודם לכן עזבו את
יפו. מעשה זה נתרחש עוד לפני שהערבים נסחפו לשנאה גלויה
כלפי הטורקים, בעקבות ההוצאות להורג בסוריה ב8\1916 ולמרות
הכול לא היה טבח. מאז נדון רעיון הלגיון מאות פעמים עד לזרא.\9
הנושא נדון בעיתונות הטורקית, ואיבד מרעננותו ומחריפותו
מבחינת התכנון. אולם מלבד זאת, אני מתנגד לעקרון שהיקף
הפעולה המדינית של אומה מדוכאת יושפע, ברגע כזה, מחשש של
טבח בקבוצה קטנה של בניה. היתה זו הטקטיקה האהובה על
הממשלה הרוסית הישנה לאיים בפוגרום בשל השתתפות היהודים
בתנועה המהפכנית. אני שמח להזכיר שיהודי רוסיה מעולם לא
חששו מזה, מעולם לא השלימו עם סחטנות ולא היו פסיביים. אני
בטוח שזו גם גישתם של אחיי בארץ ישראל. הם ידעו מהן הסכנות
הצפויות להם, בשעה שהעדיפו להישאר במושבות לאחר פרוץ
המלחמה. הם לא נשארו שם בגלל רכושם או בגלל עסקיהם, אלא
כדי לעמוד על המשמר. אפשר לומר שהם נמצאים בקו האש
מרצונם, כמו כל חייל מתנדב. והיה אם יקרה משהו, קורבנם לא
יהיה לשוא - קורבנם למען הרעיון הציוני יהיה בעל אותו ערך כמו
אבידות הלגיון, אם לא יותר.
מצד שני, אם אכן קיים חשש מפני פוגרומים, אינני רואה שום
טעם לדחות את הקמת הלגיון. מושבותינו משתרעות בצפון עד לקו
הרוחב של צידון. אפילו לאחר כיבוש ירושלים תישארנה רובן בצד
הלא נכון של קווי החזית. מתי, אפוא, אפשר יהיה להקים את
הלגיון? אחרי השלמת כיבוש הארץ הקדושה, כאשר רעיון הלגיון
יהפוך למהתלה? קח זאת או הנח,\10 אם הרעיון טוב יש להגשימו
מייד.
אני מקווה שתסלח לי על העזתי לפנות אליך בדרך כה בלתי
רשמית ועל אורך מכתבי.
הנני, עבדך הנאמן,
ו' ז'בוטינסקי
פלוגה ה', הגדוד הלונדוני ה20
מחנה הייזלי דאון, וינצ'סטר
האדון הנכבד מאוד,
חבר הפרלמנט ד' לויד ג'ורג'
.
.
הערות:
1 איגרת אל בלפור 20.4.1917 , הערה 3.
2 בסוף 1916 השלים הצבא הבריטי את הכיבוש של צפון חצי האי סיני
וב26 במארס 1917 פתח במתקפה על עזה, שנסתיימה בכישלון. גם הניסיון
השני לכבוש את עזה (ב19-17 באפריל 1917) נחל כישלון, וההתקדמות בחזית
הארץ-ישראלית נתחדשה רק בסוף אוקטובר 1917, בפיקודו של גנרל
אלנבי. כפי הנראה באותו זמן לא היה לז'בוטינסקי מידע על הכישלון בעזה.
3 הממשלה הרוסית הזמנית שהוקמה בעקבות 'מהפכת פברואר' 1917
בראשותו של הנסיך גיאורגי לבוב ( .(Georgi Lvov
4 לעיל, איגרת אל לויד ג'ורג', 3.4.1917. על האיגרת ההיא חתם טרומפלדור בשמו של
ז'בוטינסקי.
5 איגרת אל לויד ג'ורג' 24.1.1917 .
6 נושא זה עלה כפי הנראה בשיחה של וייצמן עם לויד ג'ורג', ב3
באפריל
1917 (אגרות וייצמן, כרך ז, איגרת 329).
7 וייצמן.
8 באביב 1916 הוציא ג'מאל פאשה להורג קבוצה גדולה ממנהיגי
התנועה
הלאומית הערבית בסוריה.
9 במקור ברומית: usque ad nauseam
10 במקור בצרפתית: .C'est a prendre ou a laisser דהיינו,
ההחלטה בידך.
.
.