.
אל דייוויד לויד ג'ורג', לונדון
לונדון, 24 בינואר 1917...אנגלית
לונדון, 1\24 בינואר 1917
אדון נכבד,
אנו מתכבדים להגיש הצעה להקמת גדוד עברי לשירות בארץ
ישראל ובמצרים. מכיוון שתוכנית זו כרוכה בשאלות מדיניות
מסוימות, יעצו לנו להגישה ישירות לראש הממשלה.\2 אנו
מבקשים שתואיל בטובך לעיין בה ולהעבירה לעיון לקבינט
המלחמה ולרשויות האחרות הנוגעות בדבר.\3
אנו מצרפים העתקי מסמכים רשמיים (ראה נספחים 1 ו2)\4
השופכים אור על התפקיד שמילאנו בהקמת 'גדוד "ציון" של נהגי
הפרדות' ועל חלקו של קפטן טרומפלדור בפעילותו של הגדוד,
ששירת עם הצבא הבריטי בגליפולי. לאחר הקמתו, המשכנו במשא
ומתן עם השלטונות בלונדון ובקהיר להקמת יחידה יהודית גדולה
יותר. נודע לנו, שמשרד החוץ לא גילה התנגדות לרעיון, לאור
ההשפעה שעשויה להיות לו באמריקה, אך משרד המלחמה לא ייחס
בזמנו חשיבות מספקת לעניין זה. בספטמבר ובאוקטובר אשתקד
ארגנ במזרח לונדון תעמולת גיוס, באמצעות יומון מיוחד ואסיפות
פומביות. שר הפנים דאז\5 אישר באופן אישי פעולות אלה (ראה
נספחים 3א ו4א),\6 אך בשל חוסר תמיכה רשמית נאלצנו להפסיק
את התעמולה, שכן בלי ברכת השלטונות לא היה כל ערך לפעולה
זו.
עתה, משהחלה המתקפה הבריטית בארץ ישראל,\7 ושאלת
הגיוס של היהודים הזרים עודנה חריפה, סבורים אנו כי מחובתנו
להעלות מחדש את הצעתנו.
אנו מרשים לעצמנו להוסיף, כי בתזכיר זה אנו פונים לא רק אל
ראש הממשלה, אלא גם אל אדם שעל סמך מוצאו ועל יסוד ניסיונו
במאבק, מכיר את תחושותיה של אומה קטנה.\8 אנו חוששים פן
תישכח אומתנו ביום הדין, ואנו מבקשים שתינתן לה הזדמנות
נאותה להעלות את תביעותיה. אנו מבקשים בשביל היהודי את
הזכות ממנה נהנה הוולשי והסקוטי - להילחם למען ארצו. להילחם
כפי שלוחם הוולשי והסקוטי - בגדוד משלו, ולא במפוזר ובעילום
שם.
הננו עבדיך הנאמנים,
י' טרומפלדור\9
ז' ז'בוטינסקי
לכבוד האדון הנכבד, ראש הממשלה דייוויד לויד ג'ורג', חבר
פרלמנטתזכיר החתומים מטה מתכבדים להגיש לממשלת הוד מלכותו את
התוכנית הבאה:
1. הממשלה תקים גדוד עברי לשירות קרבי בארץ ישראל
ובמצרים.
2. הגדוד העברי יורכב:
א)
מיהודים רוסיים שיתגייסו בהתנדבות או בדרכים אחרות
בממלכה המאוחדת, במצרים או בדומיניונים אחרים.
ב)
מיהודים רוסיים שיתגייסו בהתנדבות בצרפת ובארצות
ניטרליות אשר תימצאנה ראויות לכך.
ג)
מנתינים בריטיים אשר יתנדבו לשרת ביחידה זו.
3. גרעין הגדוד יוקם מייד:
א)
מ150 יהודים רוסיים שגויסו במצרים, שרובם מתאמנים עתה
בגדוד ה20, הגדוד הלונדוני, בווינצ'סטר.
ב)
מן הקבוצה השנייה של יהודים רוסיים שגויסה במצרים, סך
הכול 280, הצפויים להגיע לכאן בשבועות הקרובים.
ג)
מיהודים רוסיים באיזור לונדון, שהצהירו מרצונם
החופשי,\10 לפני 25 באוקטובר 1916,\11 כ200 סך הכול.
סך הכול (משוער) - 2 פלוגות.
4. ממשלת הוד מלכותו תספק קציני פיקוד בדרגות אשר לא חלה
עליהן בהכרח הפליה מטעמי דת או גזע. ליהודים בריטיים,
המתאמנים עתה בבתי הספר השונים לקצינים, תינתן האפשרות
להתנדב לגדוד העברי. יש לבחור מקרב המגויסים המשכילים,
בעלי הנתינות הזרה, מועמדים מתאימים לקורס קצינים זוטרים,
בהתאם לסעיף 175(8) של החוק הצבאי.\12
5. הממשלה תתיר לקיים תעמולת גיוס ותסייע לה, בדרכים
שייקבעו ובתיאום עם הרשויות, והחתומים מטה יספקו לתעמולה
זו את המנגנון ואת הכספים, אם יתבקשו לכך.
תזכיר
להסברת ההצעות הנזכרות לעיל אנו מתכבדים להוסיף:
החתומים מטה יזמו את התנועה, בקרב הפליטים היהודים במצרים,
שהביאה להקמת 'גדוד "ציון" של נהגי הפרדות'. גוף זה, שפיקד
עליו לויטננט-קולונל פטרסון, ולאחר שעזב\13 - קפטן טרומפלדור
(אחד מן החתומים מטה), שירת במערכת גליפולי במשך כל תקופת
המערכה, וזכה להערכת שלטונות הצבא ולדברי שבח בתשדורות
(ראה נספחים (4-1).\14
תוכניתנו המקורית היתה להקים גדוד עברי קרבי לחזית הארץ-
ישראלית. מחמת הצרכים הצבאיים שהיו בשעתו (מארס 1915),
צומצמה התוכנית לממדים של יחידת תובלה קטנה. אבל מאז
המלצנו בפני השלטונות באנגליה ובמצרים על הרעיון של יחידה
יהודית גדולה יותר לשירות קרבי. ובחודשים ספטמבר ואוקטובר
אשתקד ארגנ, בהסכמת שר הפנים דאז, תעמולת גיוס ב'איסט
אנד' של לונדון, שהוצאותיה, לרבות הוצאה לאור של עיתון יומי
מיוחד, מומנו ממקורות פרטיים, בלי להטיל מעמסה כלשהי על
הממשלה (ראה נספח 5).\15
כרגע סבורים אנו, כי מחובתנו לעשות מאמץ עליון באותו
כיוון. שלוש סיבות מעודדות אותנו לקוות, כי תוכניתנו תיבחן על
ידי הממשלה ברוח יותר אוהדת והן:
א) ההתקדמות הבריטית בארץ ישראל.
ב) העובדה שבארץ זו\16 נמצאים 000,30 יהודים רוסיים בגיל
גיוס, ובעיית גיוסם לצבא עדיין לא יושבה.
ג) מצבם של היהודים במזרח אירופה, שהגרמנים אומרים עליו
- במיוחד באמריקה - שהוא מהווה סתירה לעקרונות הכלולים
בתשובת 'מדינות ההסכמה' לאיגרתו של וילסון.\17
אנו קובעים בכל הכבוד, כי הקמת גדוד עברי לארץ ישראל
תהיה מענה לכל שלוש הנקודות הנזכרות לעיל: היחידה תוכל
לצאת מייד לשירות בחזית חשובה מאוד, בעיית הזרים בגיל הגיוס
תיפתר, והרושם שייווצר ישמש משקל שכנגד למאמץ הגרמני
המכוון להאשים את כל 'מדינות ההסכמה' בשוויון נפש לנוכח
הטרגדיה של האומה היהודית.
אנו מאמינים, כי ממשלת הוד מלכותו מודעת היטב לחשיבות
המיוחדת שנודעת לשאלה היהודית בהקשר למלחמה זו. המלחמה
הזאת הוכרזה לא רק כמאבק בין כוחות צבא, אלא כמאבק בין
עקרונות פוליטיים. לפיכך ברור שמדינות ניטרליות, ובמיוחד
אמריקה שבה ממלאים רבבות יהודים תפקידים בולטים ומכובדים
בכל תחומי החיים, אינן יכולות להתעלם מן התנאים הבלתי
נורמליים של העם היהודי באזורים מסוימים. שתיקתן של מעצמות
המערב בשאלה זו עלולה להתפרש בצורה בלתי נכונה. מצד שני,
ברור כי מעצמות המערב אינן יכולות להשפיע על מדיניות הפנים
של בעלות בריתן במזרח.\18 לפיכך, המהלך היחיד אשר נשאר
פתוח בפניהן לטיפול בסבלותיהם האמיתיים של היהודים הוא
להעניק הכרה רשמית מסוימת לאידיאל הציוני העתיק של העם
היהודי, ולקרוא לנוער היהודי להילחם לצד בעלות הברית למען
שחרור ארץ ישראל.
קריאה זו חייבת להיות מופנית מטעם הממשלה אל 000,30
היהודים בגיל הגיוס בארץ זו. הניסיון מתעמולת הגיוס שלנו בקרב
יהודי ה'איסט אנד', בספטמבר ובאוקטובר 1916, לימד אותנו
שהכישלון נבע מהעדר תמיכה רשמית בתוכנית הגדוד העברי.
אבל אנו בטוחים שהתוצאה תשביע את רצוננו, אם הקריאה
להצטרף ליחידה צבאית לארץ ישראל תזכה בתמיכה פומבית של
השלטונות. תעמולת הגיוס עשויה להצליח במיוחד, אם השלטונות
יביעו את תמיכתם בגדוד בלשון שמשתמעת ממנה אהדה לשאיפות
הציונות, אולי בלי לחייב את הממשלה הבריטית לאמץ צורה
מיוחדת של הסדר מדיני על עתידה של ארץ ישראל.
כצעד ראשון בתעמולת הגיוס אנו מציעים להקים מייד גרעין
המורכב מחומר אנושי הנמצא בהישג יד, כפי שצוין לעיל (בסעיף
3). גם אם יהיה הוא קטן, תשמש הקמתו הרשמית אמצעי רב עוצמה
בתעמולה לגיוס בהתנדבות.
אנו מודעים, בלא כל ספק בלבנו, לעובדה הכללית - ומקווים
שגם הממשלה מודעת לכך - כי גיוס מתנדבים בשלב זה של
המלחמה לא יזכה לאותה מידה של הצלחה שהיה זוכה לה בתקופת
ההתלהבות הראשונה. זה חל לא רק על זרים. אנו משוכנעים,
שלמאמץ ההתנדבותי, בתנאים שצוינו לעיל, תהיינה תוצאות
משביעות רצון. אבל אם הממשלה תחליט לנקוט צעד נוסף
ולהפעיל במועד מאוחר יותר אמצעי כפייה, גם אז תוכח כמובן
עדיפותה של תוכנית הגדוד העברי. גיוס ליחידה יהודית המיועדת
להילחם למען עתיד יהודי בארץ ישראל, פירושו מינימום של
חילוקי דעות ומרירות מבית, ומינימום ביקורת והתנגדות מחוץ.
יתר על כן, משוכנעים אנו שהקמת גדוד עברי לארץ ישראל
תמשוך מייד יהודים רוסיים, מצרפת ומארצות ניטרליות מסוימות
(במיוחד משווייץ ומסקנדינוויה), רובם בעלי השכלה גבוהה. אין
לאמוד את ערכם הפוליטי של גיוסים אלה מן היבשת האירופית לפי
מספרים בלבד. כל אחד מהם יתפרש כביטוי ספונטני ומוחלט של
אמון ב'מדינות ההסכמה', ויעורר תשומת לב בארצות הניטרליות.
לפי שעה נמנעים אנו מלהתייחס לשני אזורים גדולים יותר בעלי
פוטנציאל לגיוס - אמריקה ורוסיה; אבל אולי בשלב מאוחר יותר
ייבדק גם עניין זה. אפשר לארגן מסע גיוס ליהדות אמריקה בצורה
שלא תפגע בניטרליות, ולהשיג תוצאות משמעותיות הן בגיוס והן
ברגש אהדה ל'מדינות ההסכמה'. לרוסיה יש עדיין מאגר עצום של
צעירים בלתי מגויסים, ובתוכם רבבות צעירים יהודים משכילים.
על יסוד בדיקה אישית בפטרוגראד, ועל סמך הסיוע הרשמי שהוגש
לנו בלונדון על ידי הרוזן בנקנדורף המנוח\19 ועל ידי הציר
סמירנוב
בקהיר (ראה נספח 2), אנו מסיקים שהממשלה הרוסית לא תתנגד
להתיר בואם של מתנדבים מרוסיה, אם תתבקש באופן רשמי.
בתנאים כאלה עשוי הגדוד העברי להגיע לממדים אשר יצדיקו את
המאמץ הגדול ביותר.
מוקדם מדי לדון כאן בקשיים הטכניים שתוכניתנו עשויה
לעורר. אולם אנו בטוחים, כי הם בעלי אופי שולי ואינם שקולים
כנגד היתרונות הברורים. נזכיר רק את סיבת ההתנגדות העיקרית
- מחסור בקצינים - כדי לציין שבספטמבר, לפני תחילת התעמולה
ב'איסט אנד', קיבלנו ייפוי כוח ממספר קצינים בריטיים בעלי
כישורים, מדרגת לויטננט-קולונל ומטה, לרשום אותם כמתנדבים
ביחידה יהודית. אף על פי שחלק מקצינים אלה אינו פנוי עתה,
מוכיחה עובדה זו ששלטונות הצבא לא ייתקלו במכשולים רציניים
בעת הצבת קצינים לגדוד החדש. מכיוון שמינוי נתינים זרים
לקצינים זוטרים יהיה בלתי נמנע, ניתן יהיה לפתור בקלות את
הקושי החוקתי, כפי שנעשה ב'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות', על
ידי מינויים לקציני ייצוג על פי סעיף 175(8) של החוק הצבאי.
אנו מתכבדים לבקש מממשלת הוד מלכותו לעיין בהצעה זו
באהדה.
י' טרומפלדור
ו' ז'בוטינסקי
האדון הנכבד מאוד, ראש הממשלה
.
.
הערות:
1 המכתב נשלח לאחר 25 בינואר (איגרת אל
אמרי 27.1.1917 , הערה 2).
2 זו היתה עצתו של אמרי. ראה מכתבו אל ז'בוטינסקי מ25
בינואר 1917(מ"ז, א1/5/3/1).
3 ב16 בפברואר 1917 הודיע אמרי לז'בוטינסקי, שכל חברי קבינט
המלחמה קיבלו העתק מן התזכיר, אך עדיין לא נתפנו לדיון משותף בו (מ"ז,
א1/5/3/1). ב26 במארס 1917 שוב כתב אל ז'בוטינסקי, כי ניסה
להעלות את נושא הלגיון לדיון בפני קבינט המלחמה, אך לא עלה בידו (מ"ז, א1/5/3/1).
ההצעה נדונה לראשונה בקבינט המלחמה ב5 באפריל 1917. ראה גם
להלן איגרת אל בלפור 20.4.1917 , הערה 3.
4 נספח 1: מכתב הערכה של בריגדיר-גנרל בויל, מפקד מחוז
אלכסנדריה, על פועלו של טרומפלדור כקצין ב'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'.
נספח 2:
מכתב המלצה של שגריר רוסיה בלונדון על חלקו של ז'בוטינסקי בהקמת
הגדוד הנזכר לעיל.
5 הרברט סמואל.
6 נספח 3א: מכתב הזמנה אל ז'בוטינסקי לשיחה עם שר הפנים בעניין
גיוסם
של הנתינים הרוסיים. נספח 4א: מכתב של אדמונד סבאג-מונטיפיורי
שהעלה על נס את תרומתו של ז'בוטינסקי למבצע הגיוס של נתינים
רוסיים לצבא הבריטי.
7 ב21 בדצמבר 1916 כבשו הבריטים את אל-עריש וב9 בינואר 1917 את רפיח.
8 לויד ג'ורג' היה ולשי ופעל למען אוטונומיה של וילס.
9 האיגרת והתזכיר המצורף אליה נוסחו בידי ז'בוטינסקי, וכונו
בקבינט המלחמה 'תוכנית ז'בוטינסקי'.
10 על נכונותם להתגייס לצבא הבריטי.
11 ראה איגרת אל טרומפלדור 8.6.1916 , הערה 4.
12 איגרת אל סקוט 7.12.1915 , הערה, 7.
13 בסוף נובמבר 1915 חלה פטרסון, הועבר לבית חולים באלכסנדריה
וב26
בדצמבר הגיע ללונדון. בהעדרו, מילא טרומפלדור את מקומו.
14 נספחים 2-1: לעיל, הערה 4. נספח 3: מכתב הערכה של האמילטון
על פועלו של 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'. נספח 4: מכתב מן המפקדה
הראשית של הצבא הבריטי במצרים, שבו הועלה על נס אומץ לבם של
חיילי הגדוד בגליפולי.
15 גיליונות 23-1 של היומון אונזער טריבונע.
16 בבריטניה.
17 באיגרת מ18
בדצמבר 1916 אל הצדדים הלוחמים קרא נשיא ארצות
הברית, וודרו וילסון, לפתור את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום.
באיגרת התשובה של 'מדינות ההסכמה' מ10 בינואר 1917 קבעו הללו, כי
הארגון מחדש של מדינות אירופה חייב להתבסס על כיבוד הלאומים ועל
ביטחונן של כל האומות, קטנות וגדולות כאחת.
18 במזרח אירופה. שבה סבלו היהודים ממדיניות אנטישמית רשמית.
19 אלכסנדר בנקנדורף, שגריר רוסיה בלונדון, נפטר ב11
בינואר 1917
.
.