.
אל אחד העם,\1 לונדון
לונדון, 26 בינואר 1916...רוסית

לונדון, 26 בינואר 1916
אושר איסאייביץ' היקר,
רק היום קראתי את מאמרו של רוגובין.\2 בעמוד האחרון אין
שום דבר רע, אולם הפסקה האחרונה (החל במלים 'ועוד יותר
התחזק'\3) באמת אינה נכונה וגם לא נוחה. אינני רואה בכך הלשנה,
אבל אבקש מגרוסמן\4 לתקן מחדל זה.
מצד שני, מבין אני בהחלט את הפסיכולוגיה של גרוסמן. כאשר
טריטש\5 מפרסם בעיתונים גרמניים, כי הציונות מועילה לגרמניה
וכי היהודים מפיצים את התרבות הגרמנית,\6 ויודישה רונדשאו\\7
מצטט זאת מתוך אהדה,\8 הרי בלי משים תוקף אותך חשק לאזן זאת
על ידי הפרזה לצד שני. הדרך היחידה לשים קץ באופן מוחלט
להגזמות משני הצדדים היא להעביר את הוועד הפועל הציוני
המצומצם\9 ממקום מושבו הישן.\10
דרישת שלום לגברת גינצברג.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 אחד העם (איגרת אל אחד העם 16.3.1905 , הערה 1).
2 ישראל רוגובין ( ,(Rogovin לימים קרניאלי (קיוביץ ליד מינסק
-1890 ירושלים 1967); עיתונאי. במאמרו 'ארום דעם קריזיס' (על אודות
המשבר), שנתפרסם בדי טריבונע (6 בינואר 1916, עמ' 31-28), קבל על הנטייה
הפרו-הגרמנית של התנועה הציונית ועל גילויים של פטריוטיזם גרמני
בקרב ציוני גרמניה, שגברו לאחר פרוץ המלחמה.
3 במקור ביידיש בכתב לטיני: noch starker is geworen
4 מאיר גרוסמן - ) Grossman טמריק 1888-הרצליה 1964); עיתונאי
ועסקן ציוני. שימש שליחו של יומון פטרבורגי לסיקור משפט בייליס בקייב
ב1913, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתמנה לכתב היומון הרוסי
בירז'ווייה ויידומוסטי בקופנהאגן. תחילת דרכו בתנועה הציונית היתה ב'פועלי
ציון', אך נמנה עם הראשונים שעמדו עם ז'בוטינסקי במאבק למדיניות ציונית
'אקטביסטית' בכלל ולהקמת לגיון עברי בפרט. ערך בקופנהאגן את
הדו- שבועון די טריבונע, ששימש שופר מרכזי למגמה זו. בסתיו 1916 נקרא
על ידי ז'בוטינסקי ללונדון כדי לסייע לו בתעמולה לגיוס צעירים
יהודים לגדוד העברי (להלן, איגרות אל
גרוסמן [1916. 9. 3] , ו- 4.9.1916 , אל
וולף 12.9.1916 ,
אל
סמואל 26.9.1916). באביב 1917 שב גרוסמןלרוסיה ליטול חלק בהתארגנותה של הציונות הרוסית ובפעילות פוליטית כלל
יהודית. בתוך כך שימש ציר בפרלמנט האוקראיני וערך עיתון בקייב.
עם כיבוש קייב על ידי הבולשוויקים יצא למערב אירופה ולארצות הברית
כדי להעמיד את המוסדות היהודיים השונים על מצבם העגום של יהודי דרום
רוסיה ואוקראינה. בסוף 1919 יסד עם יעקב לנדאו את סוכנות
הידיעות 'יט"א' (יידישע טלעגראף אגענטור). ב1925 יסד בירושלים את העיתון
בלשון האנגלית ,Palestine Bulletin שהיה באותה שנה ל Post
Palestine וב1950 ל .Jerusalem Post גרוסמן נמנה עם מייסדי התנועה
הרביזיוניסטית ונבחר לסגן יושב ראש התנועה עם הקמתה. כשהתנועה הרביזיוניסטית
החליטה להיפרד מן ההסתדרות הציונית הקים את 'מפלגת המדינה
העברית', כסיעה עצמאית בהסתדרות הציונית. לאחר מלחמת העולם, עם שיבת
הרביזיוניסטים להסתדרות הציונית, נבחר גרוסמן לתפקיד יושב ראש
התנועה הרביזיוניסטית המאוחדת. ב1953 הצטרף למפלגת הציונים הכלליים.
5 דוד (דייוויס) טריטש - ) Davis Trietsch
איגרת אל אוסישקין 22.11.1906 , הערה1
שירת בתקופת המלחמה במחלקת הסטטיסטיקה של הצבא הגרמני. פרסם
חוברות אחדות, שבהן קרא לשיתוף פעולה בין הציונות לבין גרמניה.
6 בחוברת בשם: Juden und Deutschen: Eine Sprach- und
שקטעים ממנה נתפרסמו ,Interessengemeinschaft, Berlin 1915
בעיתונים גרמניים, הצביע טריטש על הקשר התרבותי בין רוב יהודי העולם
ללשון הגרמנית.
ביטאון הסתדרות ציוני גרמניה משנת 1902. ,Judische Rundschau 7
יצא לאור בברלין בשנים 1938-1896. בשנים 1918-1896 - שבועון, ובשנים
1938-1919 יצא לאור פעמיים בשבוע.
8 ראה: Davis Trietsch, 'Sympatien und Interessen', Judische
Rundschau, 26.2.1915
9 במקור: .E.A.C
10 מברלין לארץ ניטרלית.
.
.