.
אל צא'רלס פ' סקוט, מנצ'סטר
לונדון, 7 בדצמבר 1915...צרפתית

לונדון, 7 בדצמבר 1915
מר סקוט היקר,
בתשובה למכתבך החביב מ30 בנובמבר,\1 אני שולח לך
מצורפים בזה העתקי המסמכים שהראיתי לך בעת שיחתנו
במנצ'סטר. הם יבהירו הבהר היטב את הנקודות העיקריות:
1) הצעתי למשרד המלחמה ותשובתם.\2
2) חוות דעתם של סר איאן האמילטון ושל קולונל פטרסון, מפקד
'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'.\3
3) תפקידי בהקמת 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' (ראה מכתב
השגריר).\4
הוספתי לכך את מכתבו של מר ארתור הנדרסון,\5 את חוות דעתו
של לורד דרבי\6 על אודות גיוס נתינים זרים ואת הסעיפים
176-175 של החוק הצבאי.\7
מה שאני מבקש עתה ממשרד החוץ ברור בתכלית. הואיל ואין
רוצים לשנות את צביונו של 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'
ולהגדילו, יש להקים יחידה יהודית חדשה על פי היסודות הבאים:
א) יחידה קרבית.
ב) קבלת נתינים זרים.
ג) שירות במזרח, ובמיוחד בארץ ישראל ובמצרים.\8
באשר למספרים, בטוחני שיהיו לנו (ולו רק מבין נתיני רוסיה)
5,000באנגליה, 4,000בצרפת, ו1,000שיבואו משווייץ. אבל סך
כל המהגרים היהודים מרוסיה הבאים בחשבון לגיוס עולה בהרבה
על 50,000 הגדוד יוכל אפוא להתפתח.
הואיל ומעתה ואילך אצטרך לפנות למשרד החוץ, ברצוני
להתייחס גם אל ההיבט הפוליטי של העניין. כוונתי ליהודי
אמריקה. עדיין מוקדם לחשוב על גיוסם, אבל הגדוד העברי
כשלעצמו יהיה אמצעי תעמולה רב-עוצמה לטובת בעלות הברית
בקרב חוגים אלה, אשר כפי שידוע לך, השפעתם רבה. הדרך
היחידה לאזן את טינתם של יהודי אמריקה לרוסיה היא לפנות אל
הרגשות הקושרים אותם לארץ ישראל. במהלך המלחמה הזאת,
שום דבר לא עורר בקרבם אהדה לאנגליה כמו קבלת הפנים
הלבבית שלה זכו מגורשי ארץ ישראל במצרים והקמת 'גדוד 'ציון'
של נהגי הפרדות'. הקמתו של 'גדוד ציון' מורחב\9 שאני מציע,
תתקבל בברכה על ידי יהודי אמריקה, ותוכל לשמש בסיס
לתעמולה שיטתית לטובת 'מדינות ההסכמה'. הרשה-נא לי
להדגיש את חשיבותו של פרט זה. ברצוני להוסיף, שגרמניה עושה
כמיטב יכולתה להשפיע על חוגים אלה.
אבקשך לשים לב, כי אין מדובר בהתחייבות פוליטית מצד
שלטונות בריטניה בעניין עתידה של ארץ ישראל. לשאלה זו אין
כל קשר עם הקמת 'גדוד ציון'. בקשתנו היחידה היא, שתינתן
לנוער היהודי האפשרות ליטול חלק בשחרורה של ארץ ישראל.
הנני אסיר תודה לך מקרב לב, מר סקוט היקר, על התמיכה
שהנך מעניק לי ברוב טובך. עוד דבר אחד אבקש: אני מקווה
שאתקבל לריאיון אצל לורד רוברט ססיל.\10 שאם לא כן יהיה זה
חסר תועלת. לעיתים קרובות מדי הצגתי את הרעיון הקרוב ללבי
בפני אנשים מצוינים, אך בעלי תפקידים זוטרים. אני חייב לומר,
שלא יהיה לי הכוח הנפשי לעשות זאת שוב. הלוואי ויתנו לי סוף
סוף את ההזדמנות להגן על תוכניתי מייד, ללא מתווכים, באוזני
אדם בעל סמכות. זהו הדבר העיקרי.
שלך בנאמנות רבה,
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 מ"ז, א3/3/1.
2 איגרת אל פ"ה קאסגריין 31.10.1915 . באיגרת התשובה מ18 בנובמבר השיב מייג'ור
קאסגריין:
'א) אנשי משרד המלחמה סבורים שיש להשאיר את 'גדוד 'ציון' של
נהגי הפרדות' במקומו, שכן הוא עושה עבודה טובה. ב) אם ז'בוטינסקי
מאמין שיש בידו לגייס אנשים רבים, עליו לפנות תחילה למשרד החוץ לשם
קבלת אישור להקמת לגיון זרים שיילחם למען 'מדינות ההסכמה'' (מ"ז, א3/3/1).
3 שניהם העלו על נס את פועלם של אנשי 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'
בשדה הקרב, ותמכו במאמציו של ז'בוטינסקי להקים גדוד עברי חדש
בבריטניה. ראה מכתביהם אל ז'בוטינסקי: מכתבו של האמילטון מ17
בנובמבר 1915, ומכתבו של פטרסון מ10 בנובמבר 1915 (. P.R.O., F.O
(371/2835.
4 איגרת אל פ"ה קאסגריין 31.10.1915 , הערה 6.
5 ארתור הנדרסון - ;(1935-1863) Arthur Henderson מדינאי בריטי,
איש מפלגת הלייבור. נבחר ב1903 לפרלמנט ובשנים 1910-1908 ו1917-1914
כיהן כיושב ראש מפלגת הלייבור. בממשלת אסקווית כיהן כשר החינוך
וכיועץ ראשי לענייני עבודה (1916-1915). בממשלת לויד ג'ורג'
כיהן כשר ללא תיק והיה חבר קבינט המלחמה (1917-1916). ב1924 היה שר הפנים
ובשנים 1931-1929 - שר החוץ. בשנת 1934 הוענק לו פרס נובל לשלום
על פעילותו בחבר הלאומים לפירוק נשק. הנדרסון נמנה עם ידידיהציונות.
עוד בשלהי 1915 נתוודע אליו ז'בוטינסקי באמצעות עורך המנצ'סטר
גארדיין, צ"פ סקוט (מכתבו אל הנדרסון מ19 באוקטובר 1915, מ"ז, כ4/1).
הנדרסון הביע את אהדתו לתוכנית והמליץ על ז'בוטינסקי בפני שר
המלחמה. ראה מכתבו של הנדרסון אל ז'בוטינסקי מ19 באוקטובר 1915 (מ"ז, א3/3/1).
6 לורד אדוארד ג'ורג' דרבי - Lord Edward George Derby
;(1948-1865) מדינאי בריטי. בשנים 1916-1915 כיהן כמנהל כללי של מחלקת הגיוס
במשרד המלחמה והכין תוכנית לגיוס מתנדבים. לאחר מותו של לורד קיצ'נר
נתמנה לסגן שר המלחמה, ומדצמבר 1916 עד ראשית 1918 כיהן כשר המלחמה. חוות
דעתו של לורד דרבי המוזכרת כאן לא נמצאה.
7 החוק הצבאי הבריטי אסר להעניק דרגת קצונה לנתין זר. אבל
סעיפים 175(8) ו176(8) של החוק הצבאי אפשרו להעניק דרגות ייצוג של מש"ק או של
קצין למתנדבים בעלי נתינות זרה הממלאים תפקיד פיקודי ביחידה סדירה
Manual of)
ז'בוטינסקי הצביע על .(Military Law, War Office, London 1914
האפשרות להפעיל סעיפים אלה של החוק הצבאי לגבי מתנדבים יהודים
לגדוד העברי, שלא היו נתינים בריטיים.
8 סעיפים א'-ג' הם במקור באנגלית.
9 במקור באנגלית: greater Zion Corps
10 ראה איגרת אל ר' ססיל
22.12.1915 .
.
.