.
אל פיליפ הנרי קאסגריין,\1 לונדון
לונדון, 31 באוקטובר 1915...אנגלית

31 באוקטובר 1915
הצעה להפוך את 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' ליחידה קרבית
ולהגדיל את כוחו ל4,000 על ידי גיוס יהודים זרים
אל מייג'ור קאסגריין, משרד המלחמה
אדוני,
בהקשר לשיחתנו מ27 בחודש זה אני מתכבד לבקשך להעביר
את ההודעה הבאה לשר המלחמה.\2
הנני מציע:
א) להפוך את 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' ליחידה קרבית, תוך
שינוי הולם של החלק השני של שמו.
ב) להקים בלונדון משרד מרכזי שיארגן את גיוסם של יהודים זרים
ל'גדוד ציון' בכל האזורים והארצות הנוגעים בדבר.
1. 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'
'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' מורכב (במארס 1915,
באלכנסדריה, מצרים) מפליטים ציוניים מארץ ישראל, מרוסיה
ומנתינים של מדינות ניטרליות. הם ביקשו להתגייס מתוך רצון
חופשי כיחידה קרבית להגנת מצרים ולכיבוש ארץ ישראל,
כשהדבר יתאפשר. גנרל מאקסוול הסכים לגייסם רק ליחידת
תובלה, שיועדה לפעול בכל נקודה בחזית הטורקית הים-תיכונית.
'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' שוהה עתה בדרדנלים עם הכוח
הבריטי הים-תיכוני. היו לו נפגעים רבים, הוא זכה בעיטורים
אחדים וצוין לשבח בשדרים של סר איאן האמילטון.\3
הביקוש לאנשים נוספים בשביל 'גדוד "ציון" של נהגי הפרדות'
הועלה באופן ישיר על ידי שלטונות הצבא הנוגעים בדבר, כפי
שיובהר להלן:
א) מבצע גיוס חדש ל'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' נערך במצרים
בחודש אוגוסט האחרון על ידי קולונל פטרסון, המפקד הבריטי של
'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'.
ב) מר ישראל זאנגוויל, הידוע כתומך נלהב של הגדוד, קיבל את
המברק הבא:
ממשל מודרוס, 4\25 ביולי 1915
האם תוכל לגייס 1000 יהוודים מוכשרים ולשלחם
לאלכסנדריה בשביל 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'?
פטרסון, סאבוי, אלכסנדריה.
2. תחזיות לגיוס
הגיוס של יהודים נתינים זרים ל'גדוד ציון' יכול להגיע
למספרים העולים בהרבה על המספר שהוזכר במברקו של קולונל פטרסון.
בקרב הנתינים הרוסיים בלבד, המתגוררים כיום בבריטניה,
בצרפת, בשווייץ, באיטליה, בהולנד ובסקנדינוויה נמצאים
למעלה מ20,000גברים במיטב גיל הגיוס. במצרים נמצאים
כ40,000 יהודים ובתוניסיה - 50,000. מספר הנתינים היהודים
בארצות הניטרליות במערב אירופה עולה על 120,000. מוקדם
עדיין לדבר עתה על המוני היהודים באמריקה, אבל ביום מן הימים
יישקל אולי גם עניין זה. בדרך כלל אני בטוח לחלוטין, כי המספר
אשר צוין בכותרת מסמך זה נמוך בהרבה מן האפשרויות
האמיתיות.
3. יחידה קרבית
תנאי בל יעבור\5 לגיוס מוצלח הוא הפיכת 'גדוד 'ציון' של
נהגי הפרדות' ליחידה קרבית, ושינוי השם בהתאם. המלה 'ציון', כמובן,
תישמר.
יש לציין כי יחסה של ממשלת רוסיה לעניין זה הוא בהחלט
אוהד, כפי שעולה מן העותק המצורף של מכתב השגריר הרוסי.\6
'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' הוקם בסיועו הפעיל של השגריר
הרוסי בקהיר.\7
.
4. ארץ ישראל
היסוד העיקרי להצלחה הוא התקווה להשתתפות ישירה
במבצעים העשויים להתבצע על ידי בעלות הברית בארץ ישראל.
את צורת ההכרה הרשמית בתקווה זו אפשר להסדיר בקלות בדיון
בעל פה.
5. קצינים וחוגרים
בקרב המגויסים בעלי ההשכלה, ובמיוחד בקרב דוברי האנגלית
שביניהם, ניתן למצוא בקלות גברים מתאימים שיוכשרו כקצינים
זוטרים. ממשלת הוד מלכותו תתבקש לספק את קציני הפיקוד,
בעוד הסגל הקיים של 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' (הכולל
קצינים בריטיים אחדים, מלבד קולונל פטרסון) יוכל לשמש נקודת
המשען.\8
החוגרים יכולים להיבחר:
א) מקרב המגויסים ששירתו בצבא הרוסי.
ב) מקרב 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות'.
בהקשר להצעה דומה, שהצעתי למשרד המלחמה בחודש מאי
האחרון,\9 אני מבקש לקבוע, שהמצב השתנה עתה לחלוטין.
בחודש מאי היה 'גדוד ציון' בבחינת ניסוי חדש, שיש עדיין להמתין
לתוצאותיו. הניסיון אישר עתה לגמרי את הציפיות של מארגניו,
והביקוש לאנשים נוספים בא מצד שלטונות הצבא עצמם. החתום
מטה, אחד מיוזמי הפעולה באלכסנדריה למען 'גדוד ציון', היכול
אולי לטעון שהוא מכיר את הציבור שבו מדובר, ויש לו השפעה
כלשהי עליו, שואף רק לסייע כדי שקריאה זו תיענה כיאות.
אם מהות ההצעה הנוכחית נחשבת ראויה לתשומת לב נוספת,
מתכבד אני לבקש מכבוד הלורד, שר המלחמה,\10 למנות ועדה או
קצין מן הצוות שלו כדי שאוכל לדון עמם בפרטים.
אני נוטל לעצמי את הרשות לצרף העתק מכתב המלצה מאת
השגריר הרוסי. פרטים נוספים אפשר לבקש מאת:
מר ישראל זאנגוויל, East Preston, Sussex
מר גרינברג, עורך הג'ואיש כרוניקל,\11 12 Finsbury Square
ד"ר ח' וייצמן, יועץ לענייני כימיה למשרד החימוש
ולאדמירליות, . 3, Justice Walk, Chelsea, S. W
שלך בנאמנות,
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 פיליפ הנרי קאסגריין - ;(1942-1864) Philippe Henri Casgrain
מזכיר
במשרד המלחמה.
2 לורד קיצ'נר (להלן, הערה 10). ז'בוטינסקי הוזמן לפגישה עם
קאסגריין
בעקבות המלצתו של ארתור הנדרסון לקיצ'נר (מכתבו של הנדרסון אל
ז'בוטינסקי מ19 באוקטובר 1915, מ"ז, א3/3/1; ומכתבו של קאסגריין
אל
ז'בוטינסקי מ21 באוקטובר 1915, מ"ז, א3/3/1). בדין וחשבון על
השיחה
כתב מייג'ור קאסגריין ב4 בנובמבר 1915: 'מר ז'בוטינסקי הגיע
לכאן עם
מכתב המלצה מאת השגריר הרוסי בלונדון... שוחחתי עם ז'בוטינסקי,
הצעתו נראית לי די מעשית, לכן אני מעביר אותה לעיון נוסף'
P.R.O.,)
.(W.O. 32/1539
3 סר איאן האמילטון - ;(1947-1853) Sir Ian Hamilton גנרל
בריטי.
במארס 1915 נתמנה למפקד חיל המשלוח שנחת בחצי האי גליפולי
ושיועד
לכבוש את מיצר הדרדנלים. 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' היה חלק
מחיל
משלוח זה. האמילטון הודח מתפקידו (אוקטובר 1915) בעקבות כישלון
המבצע.
נמל באי לימנוס אשר בים האיגאי. .Mudros 4
5 במקור ברומית: condicio sine qua non
6 השגריר הרוסי בלונדון, אלכסנדר בנקנדורף - Benckendorf
Alexander
(ברלין 1849-לונדון 1917). במכתב המלצה מ12 באוקטובר 1915 העלה
השגריר על נס את תרומתו של ז'בוטינסקי להקמת 'גדוד "ציון" של
נהגי
הפרדות' (371/2835 . .(P.R.O., F.O
7 כוונתו לציר הרוסי בקהיר, אלכסיי סמירנוב ( .(Alexei Smirnov
8 במקור גם בצרפתית: point d'appui
9 לעיל, איגרת 21.
10 הוריישו הרברט קיצ'נר - Horatio Herbert Kitchener
;(1916-1850)
איש צבא בריטי בדרגת פילד-מרשל. בשנים 1916-1914 כיהן כשר
המלחמה בממשלת אסקווית. התנגד להקמת לגיון עברי, ולאחר כישלון
חיל
המשלוח הבריטי בגליפולי, ריכז את כל המאמצים הצבאיים של בריטניה
בחזית המערבית - המערב אירופית. נהרג ב5 ביוני 1916 בטביעת
אניית
מלחמה בריטית מול חופי סקוטלנד, בדרך לביקור ברוסיה.
.
שבועון יהודי בשפה האנגלית, יוצא לאור ,The Jewish Chronicle 11
מאז
שנת 1841 ועד היום הזה. עם התמנותו של ליאופולד יעקב גרינברג -
כרך א איגרת 14, הערה 6) לעורך, נקט העיתון ) Leopold Greenberg
עמדה
פרו-ציונית. עורך העיתון תמך ברעיון הלגיון העברי של
ז'בוטינסקי.
.
.