.
אל משה גאסטר,\1 לונדון
לונדון, 14 במאי 1915...צרפתית

לונדון, 14 במאי 1915
אדון יקר,
לשוא חיפשתי עותק זמין של 'תזכיר ראשוני על המתנדבים
היהודים הזרים' שחיברתי.\2 כל העותקים נשלחו לתעודתם, ואת
הטיוטה נטל עמו לצרפת אחד מידידיי המתעניין בנושא.\3 אין בידי
אלא רשימות אחדות, שעליהן התבססתי בהכנת תזכירי הקצר.
הנני מעתיק אותן בזה.\4 אוסיף עוד, שהן מכילות כמעט את
העיקר.
אשמח מאוד להיפגש עמך שוב ולשוחח עוד בעניין זה. נהירים
לי כל הסיכונים שבתוכנית. אני מוכן לדון בה ולקבל ברוח טובה
כל הצעה שתעלה על הדעת כדי לצמצם סיכונים אלה עד למינימום
ולמנוע פרסום יתר, כדי להסוות את המטרה האמיתית של הגיוס
וכו'. אבל דומני שלא אטעה אם אדגיש, שהשתתפות בכיבוש ארץ
ישראל עשויה לשמש טענה חשובה ביותר לטובתנו. היא תוכיח את
כוונותינו הרציניות לאלה (והם רבים מאוד ביבשת) שרואים בנו זן
מוזר של דוברי אספרנטו או צמחוניים. היא תמחיש לעיני העולם,
שקיימת שאיפה ציונית חזקה בקרב העם היהודי. ולבסוף היא
תמשוך את תשומת לבם של אלה הממאנים היום להכיר בממשות
הרעיון הציוני, ותניע אותם להתמודד עם דעותינו ועם מפעלנו
בארץ ישראל. אם רק יבינו את מהות התוכנית שאני מציע, לא
יקשה עלינו להגיע אתם להסכמה על כל השאר.
קבל-נא, אדוני היקר, את ביטויי הערכתי.
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 משה גאסטר -( GASTER בוקרסט 1856-לונדון 1939); רב, חוקר במדעי
היהדות, חוקר הלשון הרומנית וספרותה ומנהיג ציוני. בשנים 1885-1881
היה מרצה ללשון ולספרות רומנית באוניברסיטת בוקרסט. בשל מחאתו על
היחס כלפי היהודים גורש מרומניה. בשנים 1917-1887 היה חכם העדה
הספרדית של בריטניה. הוא נמנה עם ראשוני תנועת 'חיבת ציון'
והתנועה הציונית המדינית. גאסטר היה מן הנואמים הבולטים בקונגרסים
הציוניים וברבים מהם נבחר לסגן נשיא הקונגרס. בשל היותו מקורב אל הרברט
סמואלקיווה ז'בוטינסקי להסתייע בו במאמצי השכנוע אצל השלטונות
הבריטיים לגיוס מתנדבים יהודים לגדוד עברי. אך גאסטר התנגד לתוכניתו של
ז'בוטינסקי ודיבר בו רעות באוזני הרברט סמואל. לעומת זאת, היה
גאסטר מעורב בפעילות הפוליטית הציונית למען השגת 'הצהרת בלפור'.
2 ראה איגרת אל אוסישקין 7.7.1905 .
3 זהותו לא נתחוורה.
4 לאיגרת זו צורפה תמצית מן התזכיר שהוגש על ידי ז'בוטינסקי
למשרד המלחמה ב2 במאי.