.
אל יחיאל צ'לנוב, לונדון
אלכסנדריה, 2 בפברואר 1915...רוסית

אלכסנדריה, 2 בפברואר 1915
יפים ולדימירוביץ' היקר,
אתמול נתקיימה אצלנו ישיבה.\1 השתתפו בה גלוסקין,\2
לבונטין,\3 ד"ר וייץ מירושלים,\4 האגרונום אטינגר,\5 נורמן
בנטוויץ',\6 קפלן\7 (אמריקני, חבר המשרד\8 ביפו והמתווך בינינו
ובין 'טנסי' ושאר הרשויות האמריקניות), מרגוליס\9 (נציג של
נובל\10 בקושטא וידידו ויועצו של יעקובסון) ואנוכי. דיווחתי על
תוכן מכתבך מ12 בינואר,\11 ששימח את הכול. אנו מנותקים מן
העולם וחששנו כי בלונדון, בפאריס וכו' אין עושים מאומה.
לשמחתנו נוכחנו לדעת, כי אין הדבר כן. כל המשתתפים תמימי
דעים עמך, כי מצרים אינה המקום המתאים לניהול 'מדיניות
גבוהה'. אבל מצד שני נתגלגלו הדברים כך, שאנו באלכסנדריה
נאלצים לעסוק בענייני ארץ ישראל. בארבעת השבועות האחרונים
נתהווה שם באופן ברור מצב בלתי נעים. המכה הקשה ביותר -
פירוק הבנק\12 - הונחתה על פי הוראה ישירה ממשרד האוצר
בקושטא. אחרי מעשה זה אי אפשר לטעון עוד, שהמסע המתנהל
נגד היישוב\13 הוא מקרי ובעל אופי מקומי. רק מידת השקידה
בביצוע מושפעת מגורמים מקומיים, אולם השיטה היא פרי הוראה
מן המרכז. אנו סבורים, כי כל עוד טורקיה וגרמניה שולטות בארץ
ישראל, הן לא תרשינה לבצע שם מעשי זוועה. אבל הערבים
מדברים בגלוי על טבח. אפילו התיאורים האופטימיים ביותר של
הפליטים\14 הם העתק מדויק של האווירה ששררה באודסה לפני
הפוגרום ב1905. דבר אחד נעלה הוא מעל לכל ספק - אם הטורקים
יובסו בגבולה של מצרים וצבאם ייסוג דרך המדבר ללא מזון וללא
מים ויגיע ליהודה כשהוא חסר כל רסן, ייקלעו מושבותינו
הדרומיות לצרה. אולם זה עניין לעתיד, אם כי קרוב למדי. ובהווה
יש כבר התחלות של רעב כבד. כמעט בלתי אפשרי להבריק מארץ
ישראל לקושטא. במשך זמן מה פשוט לא אפשרו ליהודים לשלוח
מברקים. הקונסול האמריקני המקומי מסר לנו, כי ידוע לו
שהטורקים מעכבים אפילו את המברקים של מורגנטאו. לכן עלי
לציין, כי אתם בלונדון תשגו שגיאה חמורה אם תעריכו את המצב
בארץ ישראל על פי הדיווחים של ויקטור,\15 גם אם הם מגיעים
אליכם. קושטא מנותקת לחלוטין מארץ ישראל, אך אלכסנדריה
היא עניין אחר. ובאשר לפליטים, קפלן מפליג בכל שבוע ליפו
במשחתת 'טנסי', מדבר שם עם אנשי המשרד ומביא לנו מכתבים
או תשובות בעל פה. בקיצור, כל זה יוצר את התחושה כי הפעילות
למען ארץ ישראל חייבת להתרכז כאן. במלים אחרות, הפעילות
למען העתיד, ועידת השלום וכו', היא עניין אחד, והגנת היישוב
הקיים היא עניין אחר. אל לנו להסתבך בעניין הראשון, אך בעניין
השני נאלצים אנו בעל כורחנו להיות מעורבים. לפי שעה נעשה
בעניין זה דבר אחד: כפי שידוע לך נשלח מברק אל הנשיא וילסון\16
באמצעות ברייאן.\17 הקונסול\18 ורב החובל של 'טנסי'\19 קראו
אותו. הקונסול הוסיף את המלצתו במברק מיוחד. לבונטין שלח לך
העתק מן המברק. עתה דרש מאתנו רב החובל של 'טנסי' את מפת
המושבות ופרטים על שטחן, על המתיישבים וכן רישום מיוחד של
הקרקעות וכו' שבבעלות אזרחים אמריקניים.
לפיכך הוחלט אתמול:
1. להמשיך בצעדים להגנת היישוב ולא להתערב במדיניות הגבוהה.
2. לקיים קשר מתמיד עם לונדון,\20 עם קופנהאגן\21 ועם ניו
יורק,\22 ולהסתכן בפעולות על דעת עצמנו במקרים חריגים
ודחופים ביותר בלבד.
3. לרכז את עבודת המזכירות בכל הנושא הזה אצל אטינגר,
הנשאר כאן לפי שעה. והאלוהים יעזור לכם בלונדון ובפאריס ולנו כאן.
הפליטים מוסיפים להגיע, והמראה נעשה בהדרגה בלתי נעים.
מבין למעלה מ000,6 הפליטים ספק אם מצויים בתוכם 000,1
המתנהגים כבני תרבות. השאר - אנשי חלוקה,\23 שהם מסוג
האנשים הגרוע ביותר. אשכנזים וספרדים - כולם עוסקים בשנור
ואחוז ניכר מהם גנבים. בשעת הפלגתם באנייה 'טנסי' הם הצליחו
לגנוב מתוכה ספסלי ישיבה. מצד שני, משמח לפחות שכל הטובים
- המתיישבים, הפועלים ורוב המשכילים - נשארו לפי שעה
בארץ. אבל החלאה הזאת מביישת אותנו מאוד. מלבד זאת יש
חיכוכים בלתי נעימים עם הקונסול הרוסי\24 המבקש לשלוח את
הצעירים לרוסיה, אבל אנשינו משתדלים לסכל כוונה זו. יש
צעירים המבקשים להצטרף לצבא האנגלי, אך האנגלים אינם
מזדרזים לקבלם. כפי הנראה הם אינם מעוניינים בהם.
בהתאם להסכם שלי עם העיתון,\25 עלי לנסוע בעוד כשלושה
שבועות לרוסיה דרך הבלקנים. לא אגיע לאיטליה וגם לא אליך.
הידיעות שלי על איטליה אינן רבות ותוכל להסתדר בלעדיהן.
בעזרתם של מרגוליס,\26 רוטנברג, טרווס ואחרים תוכל להגיע
אפילו אל האפיפיור. סבורני, כי כדאי לבדוק את המצב בוותיקן,
שכן גם הוא עלול לקלקל.\27 ברכה לבבית לך,
לסוקולוב, לווייצמן
ולכל האחרים מכל אנשינו כאן. תבינו בעצמכם מה אנו מאחלים
לכם. בסוף אוקטובר כתבתימפאריס לחיים.\28 ביקשתיו לשלוח לי
את תשובתו לליסבון, אך לא קיבלתי שום מענה.\29
אני לוחץ בחוזקה את ידך.
שלך,
ו' ז'בוטינסקי
נ"ב: הארץ-ישראלים, וביניהם ד"ר טהון,\30 מבקשים בכל
הרצינות שתדרשו מן העיתונים בגרמניה לא לתאר את המצב בארץ
ישראל בצבעים ורודים, שכן חוסר הדיוק הזה עלול לשתק את
ההשתדלויות באמריקה. אנו סבורים, שעליכם ללחוץ בעניין זה
בכל תוקף ומייד.
.
.
הערות:
1 של 'ועד אלכסנדריה-ארץ ישראל להגנת התיישבות יהודית'
Alexandria-Palestine Committee for Protection of Jewish)
הוועד נוסד באלכסנדריה בינואר 1915 על ידי גולי .(Colonization
ארץ ישראל ועסק בפעילות מדינית ובסיוע חומרי ליישוב בארץ ישראל.
פרסם דינים וחשבונות על המצב בארץ ישראל כדי להזעיק את דעת הקהל
בעולם, ובמיוחד בארצות הברית, נגד פעולות הדיכוי של השלטונות הטורקיים
כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל. ז'בוטינסקי מילא בו תפקיד פעיל.
2 זאב גלסקין - ) Gluskin סלצק 1859-תל אביב 1949); חובב ציון
וחבר
אגודת 'בני משה'. היה המנהל הראשון של חברת 'כרמל' בווארשה.
ב1905 עלה לארץ ישראל וקיבל לידיו את הניהול של 'אגודת הכורמים'
בראשון לציון ובזכרון יעקב. בפרוץ המלחמה היה בסיור באירופה מטעם חברת
'כרמל'. הוא הגיע לאלכסנדריה והשתתף בפעולות העזרה לפליטים מארץ
ישראל. היה חבר 'הוועד המייסד הזמני' של 'גדוד "ציון" של נהגי
הפרדות'
(ראה איגרת אל ז' גלוסקין 4.3.1915 , הערה 3).
3 דוד זלמן לבונטין - ) Levontin ארשה, ביילורוסיה 1856-תל אביב
1940); חובב ציון ועסקן ציוני. ב1882 עלה לארץ ישראל ונמנה עם
מייסדי ראשון לציון. ב1901 הזמינו הרצל לנהל את 'אוצר התיישבות
היהודים' בלונדון. ב1903 יסד את סניף בנק אנגלו-פלשתינה ביפו. בספטמבר 1914
יצא ללונדון ובסוף דצמבר הגיע לאלכסנדריה, שם פעל למען הפליטים
מארץ ישראל. השתתף באסיפת הייסוד של 'גדוד "ציון" של נהגי הפרדות'.
ב7 במארס 1916 הגיע ללונדון, ובאפריל 1918 שב כחבר 'ועד הצירים'
לארץ ישראל ולפעילותו ב'בנק אנגלו-פלשתינה'.
4 נפתלי וייץ - ) Weitz אודסה 1866-ירושלים 1935); רופא. היה
פעיל בתנועת 'חובבי ציון'. ב1898 עלה לארץ ישראל ושימש כרופא במושבות
הגליל העליון ואחרי כן בזכרון יעקב בסיועה של רעייתו חנה, רופאה
במקצועה. ב1907 התיישב בירושלים ונמנה עם מייסדי הגימנסיה
העברית. בדצמבר 1914 גורש למצרים. פעל למען הפליטים מארץ ישראל ונמנה עם
מייסדי 'גדוד "ציון" של נהגי הפרדות'.
5 עקיבא יעקב אטינגר - ) Ettinger ויטבסק 1872-תל אביב 1945);
אגרונום, יועץ חקלאי ומנהל חוות חקלאיות מטעם יק"א ברוסיה
ובארגנטינה (1913-1898). בשנת 1902 נשלח עם אחד העם, על ידי 'הוועד
האודסאי', לחקור את מצב המושבות בארץ ישראל. בשנת 1914 הוזמן על ידי
ההסתדרות הציונית ו'קרן קיימת לישראל' לשמש יועץ להתיישבות בארץ
ישראל. בדרכו לארץ ישראל פרצה המלחמה, על כן נתעכב במצרים. היה
חבר 'ועד העזרה לגולי ארץ ישראל' והשתתף בייסוד 'גדוד "ציון" של
נהגי הפרדות'. ב1916 צורף ללשכה הראשית של 'קרן קיימת לישראל' בהאג,
וב1917 הוזמן על ידי וייצמן להצטרף ל'ועד הפוליטי הציוני' בלונדון.
באוגוסט 1918 הגיע לארץ ישראל ונתמנה למנהל המחלקה להתיישבות של
ההסתדרות הציונית (1924-1918). בשנים 1932-1924 ניהל את מחלקת
הקרקעות של 'קרן קיימת לישראל'. עמד בראש מפעל ייבוש הביצות
בעמק יזרעאל ותכנן עבודות ייעור של 'קרן קיימת לישראל'. מ1932 ועד
אחרית ימיו שימש יועץ חקלאי בחברת 'יכין'. פרסם חיבורים רבים על
ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל.
6 נורמן בנטוויץ' - ) Norman Bentwich לונדון 1883-שם 1971);
משפטן, מרצה באוניברסיטה ועסקן ציוני. ב1913 נתמנה למפקח על בתי המשפט
במצרים ולמרצה בבית הספר למשפט בקהיר. במלחמת העולם הראשונה
שירת בצבא הבריטי במצרים ובחזית הארץ-ישראלית. כיהן כתובע הכללי
ב'מינהל שטח האויב הכבוש' (1920-1918) ובממשלת ארץ ישראל
(1931-1920). התפטר ממשרתו בשל מדיניותה האנטי-ציונית של ממשלת
בריטניה. בשנים 1952-1932 היה פרופסור ליחסים בינלאומיים
באוניברסיטה העברית בירושלים. חיבר ספרים רבים בנושא הציונות
ובנושאים מתחום התמחותו המדעית.
7 הנרי קפלן ( ;(Henry Kaplan תייר יהודי מאמריקה. היה חבר 'ועד
העזרה לגולי ארץ ישראל' באלכסנדריה. נחלץ לעזרת היישוב בארץ ישראל,
נתלווה לאנייה 'טנסי' בדרכה לארץ ישראל וקישר בין 'ועד
אלכסנדריה-ארץ ישראל להגנת התיישבות יהודית' לבין ראשי היישוב ביפו.
8 המשרד
הארץ-ישראלי שנוהל בידי ד"ר ארתור רופין. כאן ולהלן
במקור בעברית בכתב קירילי.
9 מארק מרגוליס ( ;(Mark Margulies נציג חברת הנפט 'נובל' במזרח
התיכון. נקלע באותה עת למצרים, נרתם לעזרת הפליטים מארץ ישראל
והיה נשיא'ועד העזרה לגולי ארץ ישראל' באלכסנדריה.
10 חברת נפט מיסודם של האחים רוברט ולודוויג נובל משטוקהולם.
11 המכתב לא נמצא, אך מן ההמשך וממברק מ3 במארס 1915 מאת צ'לנוב
וסוקולוב אל לבונטין באלכסנדריה עולה, שצ'לנוב דרש ש'ועד
אלכסנדריה-
ארץ ישראל' יימנע מלעסוק בעניינים בעלי אופי מדיני, ויסתפק
בפעילות בעלת אופי פילנתרופי (אצ"מ, .(211/43A
12 בנק אנגלו-פלשתינה (ראה איגרת אל לשכת ההסתדרות הצינית, קופנהאגן (לצ"ק) 23.1.1915 , הערה 6).
13 כך במקור בכתב קירילי.
14 כאן ולהלן בצרפתית: re
15 ויקטור יעקובסון. בתגובה לדיווח של לבונטין על המצב החמור
בארץ
ישראל, השיבה ההנהלה הציונית בברלין, כי דיווח זה הוא ללא ספק
מוגזם ואינו משקף את המציאות. ההנהלה הבהירה, שהיא מתבססת על דיווחים
של רופין המועברים אליה על ידי יעקובסון וריכארד ליכטהיים. ראה
מכתב ההנהלה הציונית אל מוצקין מ1 בפברואר 1915 (אצ"מ, .(616/3Z
16 המברק שוגר אל הנשיא ב24 בינואר 1915 על ידי 'ועד
אלכסנדריה-ארץ ישראל להגנת התיישבות יהודית'. פורטו בו מעשי הדיכוי של הטורקים
כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל, והופנתה קריאה אל האומה האמריקנית
לפעול להצלת המפעל ההתיישבותי בארץ ישראל (אצ"מ, .(211/43A
17 ויליאם ג' ברייאן - ;(1925-1860) William J. Bryan שר החוץ
של ארצות הברית ממארס 1913 עד יוני 1915.
18 קונסול ארצות הברית באלכסנדריה, ארתור גארלס ( Garrels
.(Arthur
19 ברטון דקר ( ;(Berton Decker גילה אהדה כלפי היישוב היהודי
בארץ ישראל.
20 עם חברי ההנהגה הציונית בלונדון.
21 עם הלשכה הציונית בקופנהאגן.
22 עם 'הוועד הפועל הזמני לענייני הציונות'.
23 כך במקור בכתב לטיני. אנשים המתפרנסים מכספי התרומות שנאספו בגולה.
24 באלכסנדריה - אלכסיי פטרוב ( .(Alexei Petrov
25 רוסקייה ויידומוסטי.
26 שמואל הירש מרגוליס - ) Margulies גליציה 1858-פירנצה 1922);
רב וחוקר 'חוכמת ישראל'. למד באוניברסיטאות ברסלאו ולייפציג ובבית
המדרש לרבנים בברסלאו. היה רב בהאמבורג (1887-1885), במחוז הסן-
נאסאו (1890-1887) ומ1890 ואילך - רב ראשי בפירנצה. ב1899 נתמנה
גם לראש בית המדרש לרבנים בפירנצה. פרסם מחקרים רבים ב'חוכמת
ישראל'(בעברית, איטלקית וגרמנית), יסד כתב עת מדעי - Israelitica
,Rivista והקים מוסדות סעד רבים. היתה לו השפעה על ההתעוררות הציונית
באיטליה ועל אופיה.
27 במקור ביידיש בכתב קירילי: קאליע מאכען.
28 וייצמן.
29 המכתב לא הגיע לתעודתו, שכן וייצמן התאונן בראשית נובמבר
1914שמאז פרידתו מז'בוטינסקי בלונדון (מחצית ספטמבר 1914) לא שמע
ממנו דבר (אגרות וייצמן, ז, איגרות 27-25).
30 יעקב יוחנן טהון - ) Thon לבוב 1880-ירושלים 1950); דוקטור
למשפטים, ממנהיגי היישוב העברי בארץ ישראל. עלה לארץ ישראל
ב1907, ועם ייסודו של המשרד הארץ-ישראלי (1908) נתמנה לסגנו של
ארתור רופין. בשנים 1920-1916, בזמן היעדרותו של ארתור רופין מן
הארץ, מילא את מקומו. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים ארגן
את הקהילה היהודית בירושלים ונבחר ליושב ראש שלה. בראשית 1918 נבחר
ליושב ראש 'הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל'.
.
.