.
אל יחיאל צ'לנוב, לונדון
אלכסנדריה, 1 בינואר 1915...רוסית

אלכסנדריה, 1 בינואר 1915 מ' ח'\1
יפים ולדימירוביץ' היקר,
עד עכשיו לא נודעו לנו פרטים כלשהם על אודות ההתייעצות
בשטוקהולם,\2 על אודות העתקת מקום מושבו של הוועד הפועל
הציוני המצומצם,\3 ועל המקום אליו הוא הועבר. אני מקווה כי
קיבלת כבר את שאלתי מנאפולי בעניין זה,\4 וכי תענה לי.
על אודות הפליטים שלנו\5 תספר לך העלמה כהן\6 בפרוטרוט,
לכן לא אכתוב לך על אודותם מאומה. אוסיף רק, שארגון העזרה
כאן לקוי מאוד.\7 אבל העיקר הוא, שעד כה הגיעו מן היישוב\8
לאלכסנדריה כ1,500 איש. כ2,000גברים בני 18 עד 40 נשלחו
לדמשק כשבויי מלחמה. רק האלוהים יודע ממה יתקיימו הנותרים.
כפי שהנך יכול להיווכח, לא פחת היישוב בשיעור ניכר מבחינה
מספרית (אם לא תהיינה הפתעות נוספות) וגם לכך חשיבות.
משיחות שקיימתי כאן במצרים עם בני אומות שונות עולה, כי
הכול בטוחים שעם חלוקתה של טורקיה תיפול ארץ ישראל בחלקה
של אנגליה. באשר לי, אינני בטוח בכך. חוששני כי יש אמת
בשמועות, שבשנת 1912 הושג בלונדון הסכם בין פואנקרה\9 לבין
האנגלים, שלפיו יימסרו ארץ ישראל וסוריה לשליטתה של צרפת.
במרוקו, באלג'יריה ובתוניסיה\10 עמדתי מקרוב על שיטת המינהל
הצרפתי והגעתי למסקנה, כי הצרפתים טובים פי מאה מן הטורקים,
אבל הם גרועים לאין ערוך מן האנגלים. סבורני כי מסקנה זו ברורה
מראש\11 לכל אחד, ולא היה צורך לנסוע למרחקים כדי להיווכח
בה. כל זאת כתבתי לך מנאפולי, אבל כדאי לחזור על כך, שכן לא
כל המכתבים מגיעים ליעדם. שם גם כתבתי לך, כי לדעתי לפנינו
משימה כפולה:
1. להכין שורה של ספרים בשפות שונות על תוצאות התיישבותנו
בארץ ישראל.
2. לגרות את תיאבונו של הציבור האנגלי לארץ ישראל.
באשר למשימה השנייה דומני, כי אפשר לעשות דבר מה גם
במצרים. סבורני, כי אפילו בעזרת האנשים והאמצעים המצויים
כאן, יהיה קל מאוד להחדיר את הנושא הזה לתודעתו של הציבור
הלא ערבי תוך חודשים אחדים. אני גם משער, כי בגלל מצבה
הגיאוגרפי של מצרים תהיה חשיבות מסוימת להלך הרוח הזה. אך
מובן מאליו, כי בפעולה זו אפשר להתחיל רק בהסכמת הוועד
הפועל הציוני המצומצם או המוסד אשר ימלא את מקומו.
מלבד זאת, מי שיושב כאן אינו יכול שלא לחוש במצב משונה.
האמריקנים טורחים מאוד למען ארץ ישראל - אחת המשחתות
שלהם עוגנת כמעט בקביעות בביירות, שם גם אוניברסיטה
אמריקנית. 'טנסי'\12 נבנתה כאילו במיוחד בשביל היישוב. שלוש
או ארבע פעמים היא העבירה את הכספים שלנו, ועכשיו היא
עומדת להביא אלינו חמש מאות פליטים, שכן באנייה האיטלקית
שמיהרה להפליג לא נמצא להם מקום. כפי שידוע לי, ממלאות
המשחתות תפקיד כזה רק במקרים של רעש אדמה או טבח, וכאן
לא היה אפילו גירוש (אני מתכוון להפלגה השנייה). ספינת
המלחמה הועמדה לרשות האנשים שביקשו לצאת מן הארץ. כאן
מסבירים את המעשה הזה כפרי אהדתו של מורגנטאו.\13 אבל
לדעתי זהו הסבר תמים. כלום יכול היה מורגנטאו להפגין את
אהדתו בהבלטה כזאת ובמשך זמן רב כל כך, אלמלא תאם הדבר
את ההוראות שקיבל? בקיצור, בעיניי נראית מאוד סבירה ההנחה,
שמורגנטאו נשלח כשבידו המשימה לשמור על האינטרסים של
אמריקה בארצות הסמוכות\14 לביירות. בספרד קראתי מברק
מרומא, שלפיו שגריר ארצות הברית נושא ונותן ברומא על
ביירות. אומנם ברומא אישר זאת באוזניי מקור ממדרגה שנייה,
אבל בעל קשרים טובים בעולם הפוליטי ולא סתם קוטל קנים. אם
יתברר לי כי כל זאת אמת, הרי גם זו לטובה. ככל שרבים יותר
המבקשים לזכות בארץ ישראל, כן קטנה הסכנה שתהיה לנחלתה
הבלעדית של צרפת. עלינו לפעול בכיוון זה, ובעניין זה אפשר
לעשות דבר מה באלכסנדריה. יש לנו כאן עכשיו יותר מ1000
'פליטים'. אפשר להצהיר באופן הפגנתי בשמם, כי ארצות הברית
נעשתה למעשה הפטרון של אוכלוסייה בת מאה אלף נפש בארץ
ישראל. אם אומנם יש באמריקה תוכניות בכיוון זה, תתקבל פעולה
זו ברצון. אולם גם פעולה זו אי אפשר ליזום בלי הוועד הפועל
הציוני או מוסד אחר שימלא את מקומו.
אנו יושבים אפוא כאן, שתי פסיעות מארץ ישראל, באפס מעשה
ובשילוב ידיים (הדאגות להזנת הפליטים אינן נוגעות לעניין זה).
ובינתיים מצרים היא כר לפעולה. אם רק נדע שידידינו בלונדון
אינם יושבים בחיבוק ידיים, תהיה לנו נחמה גדולה.
עליך להשיב לי, ובמפורט. אשאר עוד פחות מחודש ימים
במצרים.\15 כתובתי: 16\.Carmel Oriental, Alexandrie עדיין
אינני יודע על המשך דרכי בעתיד. זה תלוי במערכת רוסקייה
ויידומוסטי. אך מובן מאליו, שאוכל להשפיע על כך במקצת - אם
רק אדע לשם מה.
אבקש תשובות לשאלות דלהלן:
1) מה הוחלט בשטוקהולם?
2) היכן מקום מושבו של הוועד הפועל הציוני המצומצם או של
המוסד הממלא את מקומו?
3) מהי תוכנית הפעולה של מוסד זה בעתיד הקרוב?
4) האם רצוי לעשות דבר מה במצרים, ואם כן - באיזה כיוון,
לטובת אנגליה או לטובת ארצות הברית?
לנקודה אחרונה זו אוסיף עוד עניין, שפסחתי עליו לעיל. אף
אחד, מלבד הפליטים, איננו מוסמך\17 לייצג את היישוב כלפי חוץ.
הכול סבורים, שהפליטים מבטאים בדיוק מה שאין תושבי יפו
מעיזים לומר. לכן, אם ברצונכם לערוך הפגנה מרשימה, נצלו את
שעת הכושר, כל עוד הם במצרים. רובם יתפזרו בעוד חודש או
חודש וחצי.
5) היכן נמצא ו' א' יעקובסון?
אני מאחל לך כל טוב והצלחה רבה.
בברכת ציון,
שלך, ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 מניין חדש. דהיינו, לפי הלוח הגריגוריאני.
2 ראה איגרת אל י' רוזוב 5.11.1914 , הערה 8.
3 כאן ולהלן: .E.A.C
4 לפי הנושאים שז'בוטינסקי מזכיר כאן (ראה גם להלן) יש לשער,
שבנוסף לאיגרת אל צ'לנוב מ18.12.1914שנשלחה אל צ'לנוב מנאפולי, היתה איגרת נוספת שלא
נשתמרה.
5 מארץ ישראל.
6 חנה הלנה כהן-טהון - ) Hanna Helena Cohen-Thon דרזדן
1886-ירושלים 1953); עיתונאית ועסקנית ציבור. בשנים 1919-1913
היתה מזכירה בכירה במשרד ההנהלה הציונית בברלין. בחודשים
אפריל-דצמבר 1914 ביקרה בארץ ישראל. ב1920 נבחרה לתפקיד יושבת
ראש ויצ"ו בגרמניה. לאחר עלייתה לארץ ישראל, ב1921, עסקה בעבודה
עיתונאית ולימדה בבית הספר לעבודה סוציאלית בירושלים. בשנים
1929-1922 היתה יושבת ראש ויצ"ו, ומאז שנות ה30 היתה פעילה
בהתאחדות עולי גרמניה.
7 אומנם ב19 בדצמבר 1914 נוסד באלכסנדריה 'ועד העזרה לגולי ארץ
ישראל', אך האמצעים שלו היו מוגבלים.
8 כך במקור בכתב קירילי.
9 רמון פואנקרה - ;(1934-1860) Raymond Poincare מדינאי צרפתי.
חברפרלמנט (מ1887), והסנאט (מ1903). בינואר 1912 נתמנה לראש ממשלה
ולשר החוץ, ובשנים 1920-1913 כיהן כנשיא צרפת. בשלהי 1912 קיים
שיחות מדיניות בלונדון, שבהן נדונה כנראה תביעת צרפת להכיר
באינטרסים שלה בסוריה ובלבנון. בנאומו בסנאט הצרפתי ב21 בדצמבר
1912 הכריז, שלצרפת אינטרסים מסורתיים בלבנון ובסוריה. (ראה
ספרו:
Times, ראה גם ;Au service de la France, p. 393, pp. 411-412
The .(23.12.1912, p. 5
10 ז'בוטינסקי סייר בארצות אלה החל מסוף נובמבר עד ראשית דצמבר
1914, בדרכו מספרד למצרים.
11 במקור ברומית: a priori
12 במקור: .Tennessee משחתת זו, שנקראה בפי הערבים 'פריגאט אל-
יאהוד', העבירה כששת אלפים פליטים יהודים מארץ ישראל למצרים.
13 הנרי מורגנטאו - ) Henry Morgenthau מאנהיים 1856-ניו יורק ;(1946
משפטן, איש עסקים ודיפלומט יהודי אמריקאי. בשנים 1916-1913 כיהן
כשגריר ארצות הברית בטורקיה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה העביר
כספים, מזון ותרופות ליישוב היהודי בארץ ישראל. ביוני 1917 הטיל
עליו הנשיא וילסון לברר את האפשרות לכינון שלום נפרד בין טורקיה
ל'מדינות ההסכמה'. בגלל התנגדות הבריטים ירדה ההצעה מסדר היום.
14 במקור בגרמנית: Nebenla
15 למעשה נשאר ז'בוטינסקי במצרים עד ראשית מארס 1915.
16 סניף 'כרמל מזרחי' באלכסנדריה נוהל בידי דוד יודלוביץ'
(ראה איגרת אל ד' יודלוביץ' 2.10.1916
.17 במקור בצרפתית: autorise
.
.