.
אל ישראל רוזוב, פטרבורג
מדריד, 5 בנובמבר 1914...רוסית

מדריד, 5 בנובמבר 1914
ישראל אנשלוויץ' היקר,
יפים ולדימירוביץ' צ'לנוב הבריק אלי וביקשני לבקר אצל
נורדאו בבורדו. לאחר מאמצים מרובים נודע לי, שאין הוא מתגורר
בבורדו, אלא במדריד.\1 מצאתיו לאחר חיפוש ונפגשתי עמו
שלשום, ב3 בנובמבר. לדעתו, אל להם לציונים להתערב עתה,\2
אלא עליהם לשבת בשקט ולשמור על [הב..].\3 הוא כתב אל ל'
לוצאטי\4 וביקשו להשפיע על השגריר האיטלקי בקושטא, שיפעל
להגנת המתיישבים שלנו בארץ ישראל.\5 מלבד זאת, כבר לפני
שלושה או ארבעה שבועות כתבו נורדאו ופרופ' יהודה\6 בעניין זה
אל אוסקר שטראוס\7 ונענו שייעשה כל אשר ניתן.
אין לי כל מושג אם נתקיימה ההתייעצות.\8 הברקתי מצרפת
ומספרד אל תרשיש, אך לא קיבלתי תשובה. אולי יגיע מכתב זה
לתעודתו. הברקתי לך מהאג\9 בפרוטרוט, כ200 מלים, אחר כך
כתבתי מצרפת אל צ'לנוב,\10 אך חוששני שהכול היה לשוא. צר לי
מאוד אם נסיעתי לא הניבה תוצאות מבחינה ציונית, אך אין זו
אשמתי. עתה אני נוסע לליסבון, לאיטליה ולמצרים. משם יהיה
עלי לשוב לרוסיה.\11
אינני מסכים עם נורדאו. עלינו לפעול עתה. מדוע - ההסבר
מיותר. קיימות בפנינו שתי דרכי פעולה: מקסימום ומינימום.\12
מקסימום - עלינו להציע לאנגליה, או לאנגליה ולצרפת,
להקים יחידה צבאית\13 של מתנדבים, שתסייע במיוחד בכיבוש
ארץ ישראל תמורת הבטחות מוגדרות, שעל היקפן לא אדבר עתה.
סבורני, שיימצאו מתנדבים באמריקה, ב'תחום המושב', בגליציה
המזרחית וגם בקרב השבויים היהודים האוסטריים,\14 וכן בין בני
הנוער\15 שנתקעו בפאריס, בשווייץ, בסקנדינוויה, בגיטו של
לונדון ובדרום אפריקה, הסובלים חרפת רעב. לשם גיוסם ואימונם
יידרשו חודשים, אך דווקא באנגליה בטוחים שהמלחמה תימשך זמן
רב. אינני יכול לקבוע את מספר המתנדבים שיעלה בידינו לגייס,
אך עתה הוא הזמן המתאים לכך, כאשר כל אדם הוא יקר. כמובן,
כל זה אפשרי רק אם תסכים אנגליה לתמוך בעניין, ליטול על
עצמה את עול ההוצאות ולהשיג ברוסיה היתר לגיוס\16 וכו'.
מינימום - לפתוח משרד בפאריס או בלונדון לשם הכשרת דעת
הקהל. להפעלת המשרד הזה דרוש כסף, לא פחות מ000,10
פראנקים לחודש, וגם זה מעט מדי. חושבני, שאפשר לעניין עתה
מדינאים בעלי השפעה בפאריס, בכל נושא הכרוך ביהודים
ובהתיישבות יהודית בארץ ישראל, להוציא כמובן את הרעיון של
מדינת היהודים\17 בארץ ישראל.
אם גם אתה סבור כך, אל-נא תחסוך כל קורבן למען פעולה זו.
אינני נמנה בדרך כלל עם חסידי המימרה המפורסמת: 'עתה או
לעולם לא', שכן ברגע זה אין היא במקומה. בכל אופן קיימות עתה
אפשרויות עצומות.
אם יזדקקו לי, הברק-נא אלי, ובפרוטרוט. אינני יודע את סדר
המסעות שלי. שים לב, כתובתי העיקרית: רומא, דואר שמור,\18
ז'בוטינסקי או ( .Belewsky, Fontenay aux Roses (pres Paris לשם
דיוק, אם יהיה צורך, התקשר-נא מייד לשתי הכתובות הללו.
בסוף אוקטובר פגשתי בפאריס את מאירסון.\19 הוא קיבל
לעיתים קרובות ידיעות מארץ ישראל ולדעתו המצב הכלכלי שם
נסבל. מאמריקה שלחו זהב לבנק בארץ ישראל, מלחי צי המלחמה
העבירוהו בתהלוכה לאורכה של יפו.\20 הרושם היה עצום, אך
הכסף היה מועט.
אני מחבק אותך ואת בני ביתך.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נדרש מאקס נורדאו - Max Nordau
(ראה איגרת אל סוקולוב 15.1.1910 , הערה 17) לצאת מצרפת, בשל היותו נתין הונגרי.
הוא קיבל מקלט בספרד ושהה שם עד 1919.
2 אל להם לנקוט עמדה לצד 'מדינות ההסכמה' או 'מעצמות המרכז'.
3 הבנק ('אוצר התיישבות היהודים'). נורדאו קרא לשמור על כספי
הבנק כדי שבבוא היום יהיו בידי ההסתדרות הציונית אמצעים פיננסיים בשביל
ארץ ישראל. ראה מכתבו של נורדאו אל ז'אן פישר ( (Jean Fischer מ1בינואר 1915 (אצ"מ, .(53/73A
4 לואיג'י לוצאטי - ) Luigi Luzzatti ונציה 1841-רומא 1927);
מדינאי, כלכלן, משפטן ופובליציסט. בן למשפחה יהודית ותיקה באיטליה. סיים
את חוק לימודיו במשפטים באוניברסיטת פאדובה בשנת 1863, וכעבור שלוש
שנים נתמנה לפרופסור למשפט קונסטיטוציוני באותה אוניברסיטה.
בשנים 1920-1871 היה חבר הפרלמנט ולאחר מכן חבר הסנאט. הוא השתייך כל
ימיו לזרם השמרני המתון של הזירה הפוליטית, אם כי יוזמותיו
החברתיות לטובת השכבות החלשות קירבוהו לא פעם אל השמאל המתון. בשנים
1909-1891 כיהן חמש פעמים כשר האוצר, ונחשב לאיש אשר העמיד את
כלכלת הממלכה האיטלקית הצעירה על רגליה. בשנים 1910-1909 כיהן
כשר החקלאות וממארס 1910 עד מארס 1911 - כראש ממשלה (הוא היהודי
היחיד שכיהן אי פעם בתפקיד זה באיטליה). בקרב
הציבור היהודי היה
פעיל רק בתנועות המחאה נגד רדיפות היהודים במזרח אירופה, במיוחד
ברוסיה וברומניה.
5 מאזפרוץ מעשי האיבה בין רוסיה לטורקיה (2 בנובמבר 1914)
ייצגה שגרירות איטליה בקושטא את האינטרסים של רוסיה באימפריה
העות'מאנית. אף על פי שרוב המתיישבים היהודים החדשים בארץ ישראל
היו נתינים רוסיים, נמנע לוצאטי מלפנות אל השגריר האיטלקי,
והציע לנורדאו לפנות אל השגריר האוסטרי ואל שגרירים אחרים. ראה מכתבו
של נורדאו אל ז'בוטינסקי מ24 בדצמבר 1914 (מ"ז, א2/3/1).
6 אברהם שלום יהודה - ) Yahuda ראה איגרת אל ועדת העבודה של האוניברסיטה,
23.7.1914הערה 11); כיהן
בשנים 1922-1915 כפרופסור ללשון עברית באוניברסיטת מדריד.
7 אוסקר סולומון שטראוס - ;(1926-1856) Oscar Solomon Straus
עורך דין, דיפלומט ומדינאי יהודי-אמריקאי. בשנים 1890-1887
ו1900-1898 היה ציר ארצות הברית בטורקיה ובשנים 1910-1909 - שגריר. בשנים
1908-1906 היה שר המסחר והתעשייה בממשל הנשיא תיאודור רוזוולט.
שטראוס היה פעיל בחיי הציבור היהודי בארצות הברית, ובתקופת
מלחמת העולם הראשונה פעל למען יהודי ארץ ישראל ורוסיה.
8 כינוס הוועד הפועל הציוני הגדול. תחילה החליט הוועד הפועל הציוני
המצומצם בברלין לקיימו בשטוקהולם ב27 באוקטובר; אחרי כן הוחלט
לדחותו ל16 בנובמבר, ולבסוף הוא נתקיים בקופנהאגן בימים 6-3
בדצמבר 1914. בכינוס הוחלט על שמירת ניטרליות כלפי הצדדים הלוחמים ועל
הקמת לשכה ציונית בקופנהאגן. ראה הפרוטוקולים של הוועד הפועל הציוני
המצומצם מס' 105-85 (אצ"מ, ,(853/3Z ופרוטוקול הוועד הפועל הציוני
הגדול, 6-3 בדצמבר 1914 (אצ"מ, .(054/3Z
9 המברק לא נמצא. ז'בוטינסקי הגיע להאג בסביבות 20 בספטמבר 1914
ודן עם המנהיגים הציוניים שבמקום על כינוס הוועד הפועל הציוני
בקופנהאגן ועל העברת ההנהלה הציונית לארץ ניטרלית. ראה מכתב
יעקובוס קאן ( (Jakobus Kann לוועד הפועל הציוני מ23 בספטמבר 1914
(אצ"מ, .(784/3Z תחנתו הבאה היתה בלגיה. ראה גלויתו אל אחד העם
מן העיר מאלין ( ;Malines בפלמית: מכלן - ,(Mechelen מאוקטובר 1914
(בס"ל, 40 211/1241). בסוף אוקטובר הוא שהה בפאריס. מכאן יצא
לחפש את נורדאו בבורדו וכשלא מצאו - המשיך למדריד.
10 המכתב לא נמצא.
11 כנראה בקשר לעבודתו ככתב העיתון רוסקייה ויידומוסטי.
12 כאן ולהלן, במקור בכתב לטיני.
13 ז'בוטינסקי השתמש כאן במונח 'קורפוס', אך כאשר חזר והזכיר
הצעה זו,
(ראה איגרת אל אוסישקין 5.10.1904 ) השתמש במונח 'דיביזיה'.
14 שבידי הצבא הרוסי.
15 סטודנטים יהודים ילידי רוסיה שלמדו באוניברסיטאות במערב.
16 לפי אמנה בין בריטניה לרוסיה משנת 1859 היו שתי המדינות
מנועות
מלגייס את נתיני המדינה העמיתה. בסוף יולי 1917 חתמו שתי
המדינות על
אמנה המתירה גיוס חובה של נתיני המדינה העמיתה.
17 במקור: Judenstaat
18 במקור: poste restante
19 אמיל מאירסון - ) Emil Meyerson לובלין 1859-פאריס 1933);
כימאי
ופילוסוף של המדע. היה מנהל חברת יק"א ( Jewish Colonization
בפאריס, שניהלה את מושבות הברון רוטשילד בארץ (Association
ישראל.
20 ב6 באוקטובר 1914 הגיעה לנמל יפו אניית המלחמה האמריקנית
'נורתקארוליינה' ( (North Carolina ועל סיפונה ה' ורטהיים ( Wertheim
חתנו ,(H.של הנרי מורגנטאו, שגריר ארצות הברית בטורקיה, שהביא עמו
520,000 פראנק זהב (חמישים אלף דולר) לבנק אנגלו-פלשתינה ביפו. מחצית מן
הסכום נתרמה על ידי יעקב שיף, בנקאי יהודי מניו יורק, והמחצית
השנייה על ידי ההסתדרות הציונית בארצות הברית והנדבן היהודי נתן
שטראוס. הכסף הועבר לבנק בחסות מלחי האנייה האמריקנית (רופין, פרקי חיי,
עמ' (229.
.
.