.
אל המשרד הציוני המרכזי, ברלין
שטוקהולם, 4 בספטמבר 1914...גרמנית

שטוקהולם, 4 בספטמבר 1914
אדונים נכבדים מאוד,
זה עתה שלחתי לכתובתכם ( Zionistisches Zentralburo,
מברק וזה לשונו:\1 (Sachsische 8
אני נוסע ליצור קשר עם מרכז הבנק.\2 צ'לנוב\3 שואל, אם נחום\4
ניסח תזכיר.\5 עליו לנסוע לשם\6 בעצמו. אם יעקובסון נסע, עליו
לבקר אצל הברון.\7 שקלו אפשרות לכנס מנהיגים ציוניים במקום
כלשהו בסקנדינוויה. הודיעו אם קיבלתם 40,000 פראנקים ו1000
מארקים מבוריס גולדברג.\8 הבריקו עד יום שני\9 לכאן, דואר
שמור. לאחר מכן אהיה בבנק. ז'בוטינסקי.
מלבד זאת אני מבקש לציין את הדברים הבאים:
1) ב27 באוגוסט הייתי אצל צ'לנוב בחברתו של רוזוב.\10
צ'לנוב
מתכונן לנסוע למרכז הבנק ולהישאר שם. אולם אין הוא יודע עדיין
אם הגיע הזמן לכך. הוטלה עלי המשימה לברר שאלה זו, ולהעביר
למנהלי הבנק\11 את משאלותיהם של חברינו.\12 הם מבקשים,
שיינקטו בעת הצורך הצעדים הדרושים להגנת עמדותינו בארץ
ישראל, ושההנהגה הציונית תועבר באופן זמני לארץ ניטרלית.
למטרה זו מתכנן ד"ר צ'לנוב כנס של מנהיגים ציוניים בעיר
ניטרלית כלשהי. מצד שני, לדעת צ'לנוב ורוזוב, עלינו לעשות את
כל ההכנות כדי שבשיחות השלום בעתיד יישמע גם הקול הציוני.
ד"ר צ'לנוב מייחס חשיבות רבה לכך, שמר נחום ימשיך בקשרים
שקשר\13 וינצל אותם. למטרה זו דרוש לא רק תזכיר, אלא דרושה
גם נוכחות אישית.
2) ב27 באוגוסט קיבל ד"ר צ'לנוב מברק מד"ר רופין\14 מיפו
וזה
לשונו:
לבנק שלנו כאן\15 אין אפשרות ליצור קשר עם המרכז.\16
חסרים מזומנים, אך לעת עתה המחאות עודן תקפות.\17
השכירים היהודים יהיו בקרוב מובטלים ורעבים ללחם.
המורים קיבלו את שכרם עד ספטמבר (ד"ר ר'\18 לא ציין אם
זה כולל את ספטמבר).
ד"ר ר' הבריק לפרופ' וארבורג\19 וביקש ממנו לשלוח 50,000
פראנקים, אך לא נענה. ד"ר ר' הוסיף, שיש עתה אפשרות לבצע
רכישות משמעותיות של קרקע במזומנים. ד"ר צ'לנוב סבור,
שהכרחי עתה לשלוח מזומנים לארץ ישראל.
אבקשכם אפוא:
1. להשיב עד כמה שאפשר בפרוטרוט על השאלות שהועלו
במברקי ובמכתב זה. את תשובותיכם אעביר ללא דיחוי לד"ר
צ'לנוב.
2. להנחות אותי בתפקידיי מבחינת הוראות, משימות וכו'.
אשאר כאן עד יום שני. אחרי כן אסע ללונדון דרך ברגן,\20 שם
אשהה ארבעה או חמישה ימים. אחר כך חייב אני לנסוע לצרפת
(אני כתב של העיתון המוסקוואי רוסקייה ויידומוסטי),\21 ואם
תהיה הצדקה מבחינת עבודתי העיתונאית, אהיה רשאי להגיע
למצרים ולסוריה. אם תוכלו תוך כדי כך לנצל אותי למען העניין
הציוני, הריני מעמיד את עצמי לרשותכם. כל ידידינו בריאים והם
דורשים בשלומכם בלבביות.
שלכם בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
נ"ב: מר מ' תרשיש\22 סיפר לי כי קיבל את המברק דלהלן מניו
יורק: על מנת להגן על ההסתדרות הציונית ועל המוסדות בארץ
ישראל, הוקם כאן, על ידי כנס ציוני ובשיתוף פעולה עם הוועד
הפועל הציוני, ועד בינלאומי (?!) זמני\23 שנשיאו הוא ד"ר
בראנדייס.\24 מכתב יבוא. פרסמו את הידיעה.\25
מר תרשיש הבריק לכם מייד מברק זה. הוא משתומם שעדיין
לא קיבל מכם שום מברק תשובה.
בברכת ציון,
ו' ז'בוטינסקי
הכתובת, כפי שצוין לעיל, עד יום שני - כאן, דואר שמור.
להבא הנכם יכולים לכתוב לפי הכתובת של מר תרשיש, והוא
יעביר אלי הכול.
.
.
הערות:
1 המברק, מ4 בספטמבר 1914 , מצוטט כאן
במלואו וכלשונו.
2 'אוצר התיישבות היהודים' - הבנק של ההסתדרות הציונית, שמושבו היה בלונדון.
3 יחיאל צ'לנוב - ) Tschlenow ראה איגרת אל אוסישקין 24.12.1904 , הערה 15); סגן
יושב ראש הוועד הפועל הציוני המצומצם. לאחר פרוץ המלחמה שב מברלין לרוסיה
דרך סקנדינוויה, ושהה באותה שעה במוסקווה.
4 נחום סוקולוב - ) Sokolow ראה איגרת אל סוקולוב 11.4.1905 , הערה 1); חבר הוועד הפועל
המצומצם וממונה על קשרי החוץ מטעם ההסתדרות הציונית. בתוקף תפקידו
זה ביקר בלונדון בקיץ 1912 ובמארס 1913. ביולי 1914 שב וביקר בלונדון
בשליחות מדינית, ודיווח על כך לצ'לנוב (ספר סוקולוב, עמ' (175-173.
5 בעקבות ביקורו השלישי בלונדון.
6 ללונדון. סוקולוב שהה באותה עת בברלין.
7 במכתב אל צ'לנוב מ11 ביולי 1914 הציע סוקולוב לשגר את ויקטור
יעקובסון (ראה איגרת אל סוקולוב 30.10.1909 , הערה 1) אל הברון אדמונד דה-רוטשילד
כדי
להשיג את תמיכתו באוניברסיטה העברית בירושלים ובטכניון העברי
בחיפה (ספר סוקולוב, עמ' 175-174). צ'לנוב משיב בזה, שאם יעקובסון כבר חזר
לקושטא, על סוקולוב בעצמו לנסוע לפאריס ולבקר אצל הברון.
8 בוריס דב גולדברג - ) Boris Goldberg ראה איגרת אל אוסישקין 10.6.1906 , הערה16)
נסע עם פרוץ המלחמה מרוסיה לסקנדינוויה ומשם לאנגליה. בתקופת המלחמה
נטל חלק בפעילות הציונית בסקנדינוויה, בלונדון ובארצות הברית.
ב1917 חזר לרוסיה וב1919 יצא לפאריס כחבר המשלחת היהודית בוועידת השלום.
9 עד 14 בספטמבר. על מועד הגעתו של ז'בוטינסקי ללונדון ראה איגרת אל ח' ז'בוטינסקי 11.7.1901 .
10 ישראל רוזוב - ) Rosoff
ראה איגרת אל אוסישקין 9.2.1905, הערה 5).
11 דהיינו, לראשי התנועה הציונית בלונדון.
12 ראשי התנועה הציונית ברוסיה.
13 לעיל, הערה 4; וראה גם מכתבו של סוקולוב אל שר החוץ הבריטי,
סר
אדוארד גריי ( ,(Sir Edward Grey מ7 ביולי 1914 (אצ"מ, 3/89 .(Z
14 ארתור רופין - ) Arthur Ruppin כרך א, איגרת 172, הערה 8).
15 בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) - ;Anglo-Palestine Company חברת
בת של 'אוצר התיישבות היהודים', נוסד בלונדון ב1902. הסניף הראשון
בארץ ישראל נפתח ביפו ב1903. לבנק היו סניפים בירושלים, בחברון,
בחיפה, בטבריה, בעזה, בצפת ובביירות.
16 עם 'אוצר התיישבות היהודים' בלונדון.
17 סיומו של המשפט צוטט גם במקור בצרפתית: Cheques encore en
בשל חוסר אמון במטבע העות'מאני, היו מטבעות זהב, .vigueur
ובמיוחד פראנקים צרפתיים, לאמצעי התשלום העיקרי בארץ ישראל. עם פרוץ
המשבר באירופה, ביולי 1914, נותק הקשר בין ארץ ישראל לבין
מדינות אירופה ונוצר מחסור חמור במטבעות זהב. כדי להקל על בעלי
פיקדונות בבנק, הנפיק 'בנק אנגלו-פלשתינה' המחאות ממוספרות בערכים של 10,
20 ו100 פראנקים, ששימשו אמצעי תשלום. המחאות אלה היו בתוקף עד
מחצית ינואר 1915 (ראה איגרת אל אטסישקין 24.12.1904 , הערה 6).
18 רופין.
19 אוטו וארבורג - ) Otto Warburg ראה איגרת אל הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית ברוסיה, וילנה, 13,1,1910 הערה 16)
כיהן
באותה עת כיושב ראש הוועד הפועל הציוני המצומצם. מקום מושבו היה
בברלין.
עיר נמל בנורווגיה. ,Bergen 20
יומון ליברלי יוקרתי שיצא לאור במוסקווה ,Russkiya Vedomosti 21
בשנים 1918-1863. העיתון שימש במה לסופרים ואנשי רוח ידועי שם כגון:
פיוטר לאברוב ( ,(Piotr Lavrov מיכאיל סאלטיקוב-שצדרין (- Saltikov Mikhail
ז'בוטינסקי שימש כתבו של .(Lev Tolstoi לב טולסטוי ( ,(Shchedrin
העיתון במערב אירופה מספטמבר 1914 עד אביב 1917.
22 מוריץ תרשיש ( ;(Moritz Tarschis ציוני בשטוקהולם. בתקופת
המלחמה, ובמיוחד לפני ייסודה של הלשכה הציונית בקופנהאגן, שימש
איש קשר בין המרכזים הציוניים בארצות שבשני המחנות.
23 הכוונה ל'ועד הפועל הזמני לעניינים ציוניים' ( Executive
Provisional
שהוקם בכנס מיוחד של (Committee for General Zionist Affairs
הסתדרות
ציוני אמריקה, שנתקיים בניו יורק ב30 באוגוסט 1914. עם יוזמי
הוועד נמנה
שמריהו לוין.
24 לואיס דמביץ בראנדייס - ) Louis Dembitz Brandeis לואיסוויל
1856-ניו יורק 1941); משפטן. היה היהודי הראשון שנתמנה לשופט
בית המשפט העליון של ארצות הברית (1916). באוגוסט 1914 נבחר ליושב
ראש 'הוועד הפועל הזמני לעניינים ציוניים'. ב1918 נבחר לנשיא כבוד
של ציוני ארצות הברית. בוועידה הציונית בלונדון, בקיץ 1920, נתגלה קרע
בינו לבין וייצמן בעניין השימוש בכספי הלאום לצורכי ההתיישבות בארץ ישראל.
ב1921 התפטר מנשיאות התנועה הציונית בארצות הברית, אך נשאר חבר
בתנועה.
25 המברק של תרשיש במקורו בצרפתית.
.
.