אל שלמה גפשטיין,/1 תל אביב
וארשה, 27 במאי 1935 רוסית

סולומון קלמנטייביץ' היקר,
רק שלשום הגיעה אליי, דרך 10 גלגולים, הידיעה על השערורייה בנוגע לתכניתך לבית עובד לאום./2
היום חקרתי כאן על כך את שכטמן - הוא דיבר בכעס רב. אין לי זכות להתערב מרחוק, מחשש שתקום צעקה שיש לשמוע גם את הצד שכנגד;/3 בכלל, ככל שאנחנו גדלים, אני הופך לתיבת נגינה מרכזית חסרת ערך. אבל הרשה-נא לי לכל הפחות לבקש את סליחתך. אני חש שכל זה - כל אי-הסדר בתנועתנו בארץ ישראל - הוא באשמתי. לו היה במקומי בעל_בית אמיתי, המסוגל להתחקות בו-זמנית אחר כל המקומות והעניינים העיקריים, הכול היה שונה. למען השם, סלח-נא.
נחוץ מאוד שאבוא לארץ
ישראל, ולו לחודש אחד בלבד. בכלל, לכל הצרכים. אבל לאחר ששמעתי על אודות המקרה הזה, מתעורר בי הרצון לבוא לשם כדי לשנותו. אני יודע, כמובן, שהיית רוקע ברגלך ואוסר עליי להתערב; אבל משום מה דווקא המקרה הזה הכריעני, כאילו בו השתקפו אי-הסדר והבלבול, ואולי הזיהום, השולטים אצלנו שם.
גפיק/4 אהובי, אתה בוודאי מזמן משכת בכתפיך ושכחת, והדאגה שלי תצחיק אותך, אבל היום אני מתנסה בכך מחדש. אבקשך מאוד: אל תסיק מכך מסקנות על גסות רוחנו – דהיינו לא רק מהמקרה של תכנית הבית, אלא מכל המקרים הדומים. אני נשבע לך, שבייסודה תנועתנו איננה גסת רוח. דווקא עכשיו אני טובל בתוך אצילותה הטהורה במאת האחוזים. אינני זוכר התרוממות רוח כזאת. הבחורים מן ה'הכשרה' פרצו שלשום לתא הקרון שלי, כולם בבלויי סחבות, והכריזו: נהיה עשר שנים בלי סרטיפיקטים – ובלבד שתקים את ההסתדרות הציונית החדשה! אינני מכיר את עצמי, נעשיתי צעיר ב25 שנים, לוצק הפכה להלסינגפורס/5 – אבל עוד יותר טובה! לו היה עדיין קיים הראזסווייט הייתי יכול להתוודות על כל זה – בשפות אחרות זה לא יצליח. למען השם, תָחו ן אותי אהובי, אנו עוד נזדקף.
אני מחבק אותך, את אולגה,/6 ואת הילדים, אם תרשה.

שלך, ו' ז'
אל-נא תשוחח על אודות המכתב עם בעלי השמחה: הלוא 'אין לי זכות להתערב', והתוצאה תהיה ריב כפול. עדיף היה לו שתקתי, אבל אינני יכול. ובנוסף לכך, קורה כאן דבר מה בלתי מובן עם בונפלד./7

הערות:
1 איגרת אל גפשטיין 9.2.1923 , הערה 1. גפשטיין היה חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל.
2 שלמה גפשטיין היה אדריכל במקצועו.
3 במקור בלטינית: audiatur et altera pars
4 כינוי חיבה לגפשטיין שעבד במחיצתו של ז'בוטינסקי הן בראזסווייט, הן בדאר היום.
5 ועידת הלסינגפורס – הוועידה השלישית של ציוני רוסיה (4-10 בדצמבר 1906) שז'בוטינסקי היה מיוזמיה ומדובריה הראשיים - החליטה למזג את הפעילות הציונית המדינית עם הפעילות המעשית בארץ ישראל ועם 'עבודת ההווה' (זכויות לאומיות ופוליטיות ליהודים בגולה). ועידה זו היתה נקודת מפנה בתנועה הציונית ברוסיה והיתה גם ציון דרך בהסתדרות הציונית העולמית, שכן שילוב זה של שתי המגמות בציונות נתקבל בקונגרס הציוני ה8 (1909) וכונה בשם 'הציונות הסינתטית'.
6 רעייתו של גפשטיין.
7 ראה איגרת אל בונפלד 27.5.1935 .