אל יהושע סופרסקי,/ 1 תל אביב
פאריס, 24 באפריל 1935 עברית


אדון סופרסקי הנכבד,
בשובי הנה קבלתי את מכתבו מיום 15 דנא./2
כידוע לו, הכף כבר הוכרעה. אולי גם אדוני וחבריו יסכימו שאנחנו מצדנו עשינו כל מה שאפשר היה לעשות בכדי להציל את תקות החזית האחידה. בעד תשעת החדשים האלה, חדשי רדיפת שלום שלא הצליחה,/3 שלמנו מחיר ענקי בצורת דכאון מוסרי בקרב התנועה. סך הכל הנהו: יד עליונה לשמאל ולמעריצי ה' ויצמן, ולנו אין בעלי ברית. כמובן, בטוח אני בהרגשות האהדה שרוחשים לנו אדוני וסיעתו,/4 וגם חלק של הסתדרות המזרחי; אבל מושג 'בעלי ברית' הוא מושג של פעולה, לא של אהדה. היה בידיכם אמצעי פשוט ובטוח להגשים את החזית המאוחדת: לו הודעתם (הקבוצה ב' והמזרחי) שבלי ועידת שולחן עגול לא תלכו לקונגרס, הייתם מכריחים את השמאל להכנע כי פוחדים הם מלפני בדידות. בטח היו לכם נמוקים חשובים להמנע מהצעד הזה, אבל העיקר הוא שהכף הוכרעה.
יש גבולות, לפי דעתי, גם לרדיפה אחרי 'אחדות'. בראשית ימי הרצל נזפו נזיפות בציונים על שברם את אחדות ישראל: טוב מאוד עשו הציונים שגרמו לפרוד בין היהדות הלאומית ובין היהדות המתבוללת. עתה אינני רואה במה קטנה התהום שבין מחננו אנו לבין מחנה השמאל מזו שהיתה אז בין שני הזרמים ההם; ומי שנכנע לשמאל הלא נספח למעשה למחנה השמאלי, אם ירצה בכך או לאו. כבר במושב האחרון של הא' צ'/5 הצביעו רבים מאוהדינו נגד הפטיציה ובעד המשמעת הפראגאית;/6 ובדרך זו ילכו גם הלאה. הד"ר שוארצברד/7 אמר לי עוד לפני חצי שנה: 'אם יחליטו רוב הציונים הכלליים לבחור בויצמן, אנחנו נכנע בכדי להציל את האחדות בין הקבוצות א' וב'.'/8 הצדק אתו: לשם ה'אחדות' הכל יבלעו - את ויצמן,/9 את תחית הפיפטי_פיפטי,/10 את הפוליטיקה של בוז וסַבּוטַז' כלפי היזמה הפרטית, את שוד הסרטיפיקטים מחלוצי הצה"ר, את השלטת ההסתדרות השמאלית בתור ביאת הכח היחידה של הפועלים העברים וכו' וכו' עד בלי גבול. אני מבזה 'אחדות' כזו. מי שמאמין בהבדל בין כשר לטמא, ויודע מהו כשר ומהו טמא, ורוצה לאכול כשר ולבל לנגוע בטמא, עליו להיפרד מעדת הטמאים ובאסטא./11
עתה יציעו לכם/12 ולמזרחי תלי תלים של בקשיש; בטוחני שיימצא בשתי הסיעות רוב מכריע בעד קבלת הש חד, ויקראו לזה קואליציה של הכחות ה'קונסטרוקטיביים', ואדוני ופלוגת נאמניו ייכנעו - אם כי ברור יהיה לכם שהדרך הזאת מביאה לחורבן. אני מצטער, אבל אינני רואה שום אפשרות להציל אתכם: נתאמץ לכל הפחות להציל את החוג הנשמע לקולנו,
או - אם אין חוג כזה - נסתלק לגמרי.
































בכבוד רב,
































ז' ז'בוטינסקי
הערות:

1
איגרת אל הוועד הפועל של הצה"ר 4.3.1935 , הערה 18.
2 המכתב לא נמצא.
3 ראה איגרת אל שוורצמן מ' 24.4.1935 , הערה 8.
4 סיעה ב' של הציונים הכלליים.
5 A.C. (במבטא גרמני: א צ) – Actions Comitee – הוועד הפועל הציוני אשר קיים את מושבו האחרון בירושלים בימים 28 במארס-8 באפריל 1935.
6 ראה איגרת אל דה האז 1.3.1935 , הערה 11.
7 ד"ר יצחק שוורצברט (איגרת אל כהן י' 4.3.1927 , הערה 8). באותה עת היה יושב ראש האיגוד העולמי של הציונים הכלליים (1931-1935) שהוא היה מיוזמיו.
8 על ההבדלים בין קבוצה א' לבין קבוצה ב' של הציונים הכלליים, ראה איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 8.9.1931 , הערה 1.
9 בתור נשיא ההסתדרות הציונית.
10 דהיינו המשך קיומה של הסוכנות היהודית המעורבת, שהגופים המנהליים שלה מבוססים על עקרון השוויון - 50% ציונים ו50% לא ציונים.
11 איטלקית (basta): די!
12 לציונים הכלליים.