אל מיכאל השכל,/1 יוהנסבורג
סנט לואיס, 25 במארס 1935 אנגלית


מר השכל היקר,
אני מקווה שחזרת לאיתנך ואתה חש בריא.
היה לי קשה מאוד שדווקא בחודשיים הללו לא יכולתי להיוועץ בך, ואפילו מברק לא יכולתי לשלוח לך, שכן היית באמת זקוק למנוחה. עניינים רבים עלו על הפרק שחייבו
התייעצות אתך, אך היה עלינו להחליט עליהם בלעדיך. צר לי על כך, אולם כך נכון היה לנהוג לטובת בריאותך.
כעת המצב הוא כדלהלן:
א) ההנהלה הציונית לא מילאה אחר ההסכם בדבר הסרטיפיקטים./2 הבית"רים לא קיבלו דבר פרט לפירורים, והם שוקעים בייאוש. הם היו עומדים בסבל לו היו חשים שאנו נאבקים למענם; ואולם, מכיוון שאנו 'נוצרים את האש' ודורכים במקום בשל האפשרות המפוקפקת לשלום, הם מתחילים לפקפק ולהסס. יש ללא ספק מספר מסוים של בית"רים העוזבים את המפלגה הרב',/3 או שמתכוונים לעזוב אותה.
ב) ניסינו לברר בכנות אם יש סיכוי כלשהו ליצור גוש עם קבוצה ב' ועם ה'מזרחי'. היו פניות אליהם בארץ ישראל, בקראקוב וכאן. התוצאות: קבוצה ב' התפלגה לשלוש סיעות, שתיים מהן תומכות בווייצמן. 'מזרחי' התפלג לשלוש סיעות, שתיים מהן נוטות להתפשר עם השמאל נגדנו. דה האז פרסם קריאה להקים קבוצה ב' חדשה באמריקה, אך למעשה לא היתה היענות; המעמד הבינוני היהודי באמריקה מאוהב עד לשיגעון באידיאלים של תנועת העבודה. קבוצת בראנדייס/4 שבקה חיים, וד"ר וייז תקף את הרביזיוניזם מעל בימת בית הכנסת./5 לכן אין לנו בעלי ברית שניתן לסמוך עליהם.
ג) השמאל יציף את העולם בכסף כדי להפיץ בקרב תומכיו שקלים חינם אין כסף. מלבד המטמון השמן שברשותם (הסכם ההעברה עם היטלר!)/6, זיו,/7 מארקס,/8 וייצמן וכו' פתחו את ארנקיהם; וההנהלה הציונית לא תירתע מ'להלוות' להם מ500,000 לירות השטרלינג של המלווה./9 איננו יכולים לעשות דבר בתחום הזה. ואשר לתומכינו המשלמים מכיסם בעד השקלים, אל_נא תשכח מה משמעותו של זלוטי לקבצנים/10 בפולין, שהם עיקר כוחנו.
לפיכך הורינו לשבעת נציגינו למושב הוועד הפועל הציוני, האמור להיפתח ב27 לחודש, לדרוש כינוס ועידת שולחן עגול/11 לפני הבחירות לקונגרס. הדבר עשוי לזכות בתמיכה מסוימת. אם ההצעה תתקבל, אני אהיה מוכן להשתתף בה. מכל מקום, נשלח נציגים המבקשים באמת להגיע לידי הסכם מכובד.
אולם אם תידחה הדרישה לשולחן עגול,/12 או 'תתקבל' בצורה או במועד שיהפכו אותה לאחיזת עיניים – אזי ייווצר לדעתי המצב דלהלן:
א) אם נלך לקונגרס, נהיה שם מיעוט חסר אונים מול רוב שמאלני עצום, לצד ה'מזרחי' וקבוצה ב'/13 המפוצלות וחסרות הכוח.
ב) ההליכה לקונגרס למרות סעיפי 'המשמעת' תיחשב בעיני ההמונים שלנו להשפלה, והכבוד שהם רוחשים כלפי הנהגתם יתערער כליל.
ג) בקונגרס עצמו יהיה עלינו לבלוע שורה של החלטות המכוונות נגדנו: בחירתו מחדש של וייצמן/14 בנוכחותנו וכו'; ואולטימטום –
לקבל על עצמנו ציות עיוור או לפרוש מן ההסתדרות הציונית.

אני מעדיף להתפטר מאשר לעמוד פנים אל פנים מול כל זה. אם קיימת אפשרות לקיים ועידת שולחן עגול ולהקים קואליציה המבוססת על הסכמה, אני מוכן לקרבנות רבים. אולם אם עלינו להיאבק, אני עומד על כך שניאבק מבלי לאכול רפש, מבלי לפגוע באמינותה של ההנהגה הרביזיוניסטית בעיני ההמונים שלנו, ומבלי להקריב את המוניטין של יושרנו אשר עד כה הוכיח את עצמו כאחד מנכסינו העיקריים.
ולכן, אם הוועד הפועל הציוני ידחה את ההצעה לקיים ועידת שולחן עגול (או אם 'יקברו' אותה בצורה כלשהי), נקיים משאל עם בברית הצה"ר ובבית"ר כדי להחליט על המשך מדיניותנו. התנועה הזאת תצטרך להחליט אם להרכין ראש באמת ובתמים לפני השמאל ולפני וייצמן ולהשליך את מנהיגיה הטועים הנוכחיים, או להתנתק בכנות מההסתדרות הציונית וללכת בדרכנו אנו.
לאחר כל אשר ארע, יהיה זה חסר תועלת לעצום עיניים מהמשמעות האמיתית של 'הליכה בדרכנו'. המשמעות היא:
א) הסתדרות ציונית עצמאית.
ב) אולטימטום להנהלה הציונית: הסכם הוגן לאי התקפה הדדית וערובה ממשית לחלוקה הוגנת של סרטיפיקטים - או משא ומתן ישיר עם הממשלה ועם המעסיקים הארץ-ישראליים לסרטיפיקטים נפרדים (אגב, הממשלה כבר רמזה לסוכנות היהודית, שאם אין ביכולתה להבטיח חלוקה של המכסות ללא משוא פנים, אי אפשר יהיה למנוע חלוקה של מכסות נפרדות).
ג) אולטימטום לקרן קיימת לישראל: או הסכם (צירוף רביזיוניסטים להנהלה, חלוקה הוגנת של קרקעות וכו') ומודוס ויוונדי עם קרן תל-חי' – או חרם ממשי שינוהל באותה היעילות כמו בתחילת פרשת סטאבסקי, כאשר החרם שלנו הרס כמעט את העיתון היינט/15 הווארשאי.
ד) קונגרס עולמי של חותמי הפטיציה בשנה הבאה, עם גוף בוחרים אשר ייצגו 2- 3 מיליוני חותמים.
הרשה נא לי להוסיף, כי לאחר זיכויו של סטאבסקי יכולנו בקלות למחוץ את הציונות הרשמית. כל הרביזיוניסטים קיוו בהתלהבות שנעשה זאת. מנעתי את הדבר משום שסברתי כי הציונות עומדת בפני סכנות גדולות, וחובתנו העליונה היא להקים חזית מאוחדת. הצענו שלום למפלגת 'עלילת הדם'./16 חתמתי עם בן-גוריון על שלושה הסכמים,/17 ועל ידי זה פגעתי בבית"רים, שלגבם בן-גוריון הוא מנהיגם של אלה אשר השפילו והרעיבו את חבריהם בארץ ישראל. עתה כאשר ההסכמים הופרו על ידי יריבינו בכל הכיוונים (עלילת הדם נמשכת; מונעים סרטיפיקטים; מתנהל מסע צלב נגד קרן 'תל-חי' בעוד שאנו הפסקנו כל מאבק נגד קק"ל וק"ה/18), אנו מתחננים שתיערך ועידת שולחן עגול בהשתתפות אותם האנשים אשר הפרו את ההסכמים. לא ברור לי כיצד אוכל להמשיך.
מאבק זה הוא כמובן רציני מדי מכדי שניתן יהיה לגשר על פניו. דומה הדבר למקובל בעולם כולו: חסידי 'מלחמת המעמדות' עושים מאמץ להשיג שליטה. אצלנו היהודים, בשל פחדנותו של המעמד הבינוני שלנו, הם יכולים לעשות זאת בעזרת ממונם של אנשי המעמד הבינוני. אנו, מפלגת הקבצנים/10 האמיתית, אין לנו גישה לארנקים הללו. עם זאת, מליוני קבצנים סומכים עלינו ואוהבים אותנו - ורק אותנו. אם נקרא להם באומץ לב להתקומם וליטול את גורלם בידיהם, הם יסייעו לנו להקים בתוך שנתיים ארגון ענקי.
בשעה שמכתב זה יגיע אליך, אתה כבר תדע כנראה אם תתקיים ועידת שולחן עגול או שנוצר קרע, משאל עם וכל השאר.
אני מקווה שבשני המצבים תעמוד לצדנו באותה אינטואיציה, באומץ ובנאמנות האופיניים לך.

שלך תמיד,

ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 2.4.1932 , הערה 2.
2 ראה איגרת אל רוטנברג 25.2.1935 , הערה 12.
3 הרביזיוניסטית.
4 ראה איגרת אל הוועד הפועל של הצה"ר 4.3.1935 , הערה 19.
5
בדרשתו בבית הכנסת Free Synagogue , ב10 במארס 1935, שנושאה'Why Zionists cannot support Jabotinsky and Revisionism' תקף הרב וייז את ז'בוטינסקי ואת התנועה הרביזיוניסטית והאשים אותם בנטיות פשיסטיות (אצ"מ, A243/128; ראה גם Daily News Bulletin, 12.3.1935). בתגובה שפרסם בג'ואיש דיילי בולטין דחה ז'בוטינסקי את האשמותיו של סטיפן וייז, הפריכן אחת לאחת והציגן כמגוחכות. ז'בוטינסקי פתח את מאמרו באנקדוטה הבאה: 'יהודי אמריקני בלתי אדיב סיפר לי לפני זמן רב שלד"ר וייז תכונה טובה אחת – הוא אומר כל אשר הוא חושב, ואולם יש לו מגרעת אחת – הוא אינו חושב (Jewish Daily Bulletin, 25.3.1935).
6 ראה איגרת אל גינזבורג 9.9.1933 , הערה 2.
7 ישראל משה זיו (איגרת אל וייצמן ח' ו- ו' 4.6.1915 , הערה 5).
8 סימון מארקס (שם, הערה 6).
9 קרן היסוד קיבלה הלוואה בסך 500,000 לירות שטרלינג - 450,000 מבנק לויד באנגליה בערבות הסוכנות היהודית, ו50,000 מבנק אנגלו-פלשתינה.
10 במקור ביידיש בכתב לטיני: Kabzonim
11 בהשתתפות כל המפלגות הציוניות, כדי להשכין שלום ולהקים חזית מאוחדת בתנועה הציונית.
12 במקור: R. T. (Round Table).
13 של הציונים הכלליים.
14 חיים וייצמן אמור היה להיבחר מחדש לנשיא ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני ה19 (1935). בסופו של דבר נתממשה תחזיתו של ז'בוטינסקי ווייצמן אכן נבחר מחדש לנשיא ההסתדרות הציונית.
15 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 26.8.1925 , הערה 6. בעבר נהג ז'בוטינסקי לפרסם מאמרים בהיינט, אשר הוסיפו לעיתון יוקרה. אולם ב1932 נקט העיתון עמדה עוינת כלפי ברית הצה"ר שגברה בתחילת פרשת סטאבסקי. ז'בוטינסקי ניתק את קשריו עם העיתון והחל לפרסם במאָמענט הווארשאי. בסוגיה זו ראה כרך ח, איגרות אל יעקבי ש' 26.6.1933 ו- אל ז'בוטינסקי-קופ ת' [1933. 6. 28] ו- אל גרוזנברג 28.7.1933 ו- אל גרונמן 8.8.1933 .
16 ראה איגרת אל יעקבי ש' 31.7.1934 .
17 ראה איגרת אל רוטנברג 25.2.1935 .
18 קרן קיימת לישראל וקרן היסוד.