.אל שלמה יעקבי, לונדון
סנט לואיס, 23 במארס 1935 רוסית

ס'ל/1 היקר,/2
1. לשווא אתה רוטן בשל מכתבו של סטאבסקי לשופט מ'./3 איננו צריכים להניח לעניינו, וזו הדרך הטובה ביותר לעורר אותו: על הנפגע לפתוח במטח יריות. כמובן שהירייה הראשונה תלך לאיבוד, אולם הכול תלוי בנחישות. אם ה' ס' /4
(המבין מעט בפוליטיקה) יפסול את המכתב, אלחם. אגב, סירבו להעניק לסטאבסקי אשרה,/5 משום כך יהיה הכרח לעורר את העניין .
2. בעניין הופמן-פניקס/6 נצטרך להחליט בפאריס. אני חושש מאוד מרשלנותו הקלסית. עד קראקוב/7 ראיתי את עצמי מחויב, מכיוון ש'פיתינו' אותו לבוא מריגה./8 אבל בקראקוב הודעתי לו על גירושים לבביים./9 ומכיוון שעכשיו החלטתי לכופף או לשבור,/10 אז גם אתו יקרה אחת מן השתיים.
3. אחימאיר: מן הסתם שלחו לך העתק ממכתבו של מלצ'ט./11 הוא כותב ששלילת האזרחות היא בלתי נסבלת,/12 והבטיח לשוחח עם ווקופ./13 אשתדל לא לשכוח להזכיר לו במברק,/14 כאשר הוא יגיע לארץ ישראל. אולי הוא כבר שם? במהלך הנסיעות שלי אינני רואה עיתונים יהודיים.
4. אם נכון הדבר שהמכתבים אל המלך /15 הועברו למשרד המושבות, ואם אין זו בדיה שהיו מכתבים רבים, אז סלח-נא, סבורני שבדיוק דבר זה דרוש. כאשר משרד המושבות מקבל דברים כאלה באמצעות מזכירות בית המלוכה, ויודע שגם שם בלטה הכמות - הרי זה הרושם שבו תלוי החלק הזה של תנועת הפטיציה. הלוא אינך מעלה על הדעת, שלא ידענו כי המלך אינו מנהל את השלטון. ההיגיון שמאחורי ה'מכתבים' הוא בזה, שהם יגיעו למחלקה המתאימה באמצעות ארמון המלך ולא דרך הרחוב! כמובן שכל זה משותק בשל ההפסקה,/16 ואין זה סוד שאצלך ואצל כולם נוצרה התחושה שהפטיציה טבעה כביכול. ואני אומר שהיא עוד תעלה על פני המים, והמכתבים הללו עוד ישמשו קלף מכריע.
5. אני שמח מאוד שהגארדיא/ן17 פרסם את מכתבו של הופקין./18 הקיצור לא יזיק, הלוא דרושה רק אמתלה להסתמך עליה, כדי לשלוח מכתבים לצוות העתידי.
6. רק דבר אחד גרוע: 'ירדניה' חולה מאוד. 'ירדניה' היא הרעיון המבריק ביותר והמציאותי ביותר בתחום הפרויטקים היהודיים של ביטוח. זה יהיה הנושא העיקרי של שיחותינו כאשר תקבל את פניי (אני מקווה) בסאותאמפטן./19
אני מחבק את עדנה ואת הילדות.

ו' ז'
נ"ב: המסע/20 ממשיך להיות חסר תועלת – הוא מתנהל בגירעון עצום. לו היה אתי מלווה, אפשר היה להקים מפלגה גדולה. אולם גם זה איננו. ב'קבוצה ב' של דה האז נענו רק מעטים;/21 כל אנשי בראנדייס לשעבר/22 לא נענו. גולד/23 (יושב ראש ה'מזרחי' באמריקה) קיבל מברק מאת ברלין/24 כי הגוש/25 רצוי,/26 אבל ה'מזרחי' חלש מאוד באמריקה, ובאירופה ובארץ ישראל הוא התפלג./27 אין עם מי ללכת לקונגרס, גם אם היה כדאי. נראה. נחליט בפאריס.
יונה מ'/28 השיב, לכן לעת עתה אסור לפרסם את הפרק שלי בתור 'ספר כחול-לבן'./29

הערות:
1 סולומון לבוביץ'.
2 במקור באנגלית: Dear
3 מקדונל (איגרת אל שכטמן 12.7.1934 , הערה 12). במכתב של אברהם סטאבסקי, אשר נוסח על ידי ז'בוטינסקי, נתבקש נשיא בית המשפט העליון בארץ ישראל, מייקל פראנסיסי מקדונל , לחזור בו מהערתו בפסק הדין הסופי, בישבו בראש בית המשפט העליון לערעורים בעניינו של סטאבסקי, כי 'לו המשפט היה נערך באנגליה הרשעתו של סטאבסקי היתה עומדת בעינה' (איגרת אל קאנליף-ליסטר 24.7.1934 ). בהסתמך על תקדימים משפטיים נדרש השופט לקבוע בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי חפותו של סטאבסקי אינה מוטלת בספק (מ"ז, א1/25/2/1, מארס 1935).
4 הוראס סמואל, הפרקליט הראשי של הנאשמים ברצח ארלוזורוב (איגרת אל חיימסון 22.1.1918 , הערה 3; ראה גם כרכים ח-ט, איגרות ז'בוטינסקי,לפי המפתח).
5 הממשל המנדטורי סירב להעניק לסטאבסקי אשרת כניסה לארץ ישראל, לאחר צאתו לפולין כדי להשתתף בוועידת הצה"ר ובכינוס בית"ר.
6 בסופו של דבר נתמנה ד"ר יעקב הופמן לבא כוחה של קרן 'תל-חי' בקשריה עם חברת הביטוח 'פניקס'. על פי ההסכם התחייבה קרן 'תל-חי', בשמה ובשם ברית הצה"ר על כל שלוחותיה, לסייע לחברת הביטוח 'פניקס' בעסקי הביטוח תמורת עמלות, וחברת 'פניקס' התחייבה להשקיע בארץ ישראל את הכנסותיה מעסקי הביטוח בארץ. ז'בוטינסקי חתם על ההסכם, בתור נשיא קרן 'תל_חי', בקראקוב, ב13 בינואר 1935. הסכם דומה נחתם ב1929 בין חברת 'פניקס' לבין קרן קיימת לישראל (מ"ז, ל44/2/21).
7 דהיינו, עד הוועידה השישית של ברית הצה"ר שהתקיימה בקראקוב בימים 8^14 בינואר 1935. על אי-שביעות רצון מתפקודו של הופמן בפאריס, ראה איגרת אל יעקבי ש' 10.8.1934 .
8 ד"ר יעקב הופמן התגורר בריגה, אולם משנבחר בוועידה החמישית לוועד הפועל של ברית הצה"ר הוא נאלץ לשהות פרקי זמן ארוכים בפאריס.
9 בוועידה העולמית השישית של הצה"ר נבחר ד"ר הופמן לתפקיד ראש המדור לענייני ארץ ישראל מטעם הוועד הפועל של ברית הצה"ר. תפקיד זה חייב אותו להעתיק את מקום מגוריו לארץ ישראל (ראה איגרות אל הוועדה המתמדת 12.1.1935 ו- אל ויינשל א' 17.1.1935 ו-
איגרת אל הופמן 30.12.1935 , הערה 1). למעשה הוא הורחק מהנהגת התנועה בפאריס.
10 במקור בגרמנית: biegen oder brechen
11 איגרת אל לורד מלצ'ט 11.2.1935 , הערה 1.
12 שלילת אזרחותו הארץ-ישראלית של אב"א אחימאיר וגירושו מן הארץ (ראה איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 17.1.1935 , הערה 4).
13 ארתור ווקופ – הנציב העליון לארץ ישראל.
14 ללורד מלצ'ט.
15 מכתבי הפטיציה אל מלך אנגליה (ראה איגרת אל חברי בית"ר 22.2.1934 ). הפטיציה הראשונה אל המלך נשלחה על ידי ז'בוטינסקי (איגרת אל יט"א 1.3.1934 ).
16 במפעל הפטיציה.
17 The Manchester Guardian (איגרת אל ססיל 22.12.1915 , הערה 3).
18 דניאל הופקין (תוכן המכתב לא נתחוור).
19 ראה איגרת אל יעקבי ש' 17.1.1935 , הערה 3.
20 מסע ההרצאות בארצות הברית.
21 לקריאתו של דה האז וחבריו להקים גוש של המפלגות הלא_סוציאליסטיות בקונגרס הציוני (ראה איגרת אל דה האז 23.3.1935 , הערה 5).
22 ראה איגרת אל הוועד הפועל של הצה"ר 4.3.1935 , הערה 19.
23 הרב וולף זאב גולד.
24 הרב מאיר ברלין.
25 גוש מפלגות הימין (ראה איגרת אל דה האז 23.3.1935 , הערה 4).
26 במקור באנגלית: desirable
27 הפועל המזרחי וקבוצה מה'מזרחי' תמכו בברית עם השמאל הציוני, ואילו הקבוצה שעמה נמנה הרב מאיר ברלין תמכה בברית עם מפלגות הימין.
28 יונה מחובר.
29 ראה איגרת אל יעקבי ש' 19.3.1935 .