אל הוועד הפועל של ברית הצה"ר, פאריס
פיטסברג, 4 במארס 1935 צרפתית



ידידים יקרים,
1. המסע שלי אינו מבשר טובות. לו היו מגבילים אותו לניו יורק, שם מכירים אותי, הדבר יכול היה להניב תוצאות טובות ביותר. ב'מכה טמפל'/1 נכחו 3,800 איש ששילמו מחירים גבוהים ביותר, דבר שהוא נדיר מאוד אצל נואמים ציוניים. וישנם בניו יורק חוגים רבים, בקרב כל רבדי החברה היהודית, החשים אי_שביעות רצון וחולמים על מרד. אבל את הנעשה אין להשיב, כבר לא ניתן לבטל את הסידורים בפרוביציות שבהן אין מכירים אותי. מן הסתם אדבר לפני אולמות ריקים למחצה, לא תהיה הצלחה מוסרית ולא יהיה כסף.
2. התחלתי לתקן את פרקי 'הספר השחור'/2 בקשר למדינה היהודית: אני מקווה לשלוח לכם אותם בתוך ימים אחדים; כמו כן אשלח לכם מתווה למכתב אל חברי ועדת המנדטים, שיש לשלחו מיד./3
3. כפי שהודעתי לכם במברק, אני מציע לכם להעלות בפני בית הדין של הקונגרס/4 (גרונמן/5) את שאלת החוקיות של שינוי השקל./6 חשוב במיוחד לערער על החוקיות של הליך הבחירות החדש (הצהרות המועמדים),/7 מה גם שאינני בטוח עדיין שהם יעזו להנהיג את הרפורמה הזאת ללא הסכמתו של הוועד הפועל הציוני;/8 ושמעתי כי על פי התקנון, אפילו לוועד הפועל הציוני אין הסמכות לעשות זאת, או שדרוש לפחות רוב של שני שלישים. כל זאת יש לברר. מכל מקום, עלינו לשמור לעצמנו את הזכות להצהיר (תהא תשובתו של בית הדין של הקונגרס אשר תהא) שאיננו מכירים בחוקיותו של השקל הזה ואף לא בבחירות המבוססות על השקל הזה. דבר זה יאפשר לנו לערער במקרה הצורך על חוקיותו של הקונגרס ה19.
4. לעת עתה אינני רואה כל צורך 'להגיב' בצורה אחרת. העיקר שהרביזיוניסטים יימנעו מרכישת השקל ללא הוראה של הוועד הפועל./9
5. בטרם נחליט סופית אם נלך לקונגרס זה אם לאו (יהא הנוסח של השקל אשר יהא וכו'), נראה לי שיש צורך לבחון את המצב. אני מציע את הצעדים הבאים:
א) מהי עמדתו המוחלטת של הוועד הפועל (מבלי למנות אותי)? האם הוא מאמין שקיימת אפשרות ריאלית בניצחון מוחלט? (יש להביא בחשבון שבשנה זו, לאחר המסע באמריקה, לא אוכל לקיים מסע בחירות באירופה).
ב) האם יש לנו בעלי ברית? הורו מיד לחברינו בגליציה ובארץ ישראל שיציגו שאלה זו לקבוצה ב'/10 ול'מזרחי' - ללא שום גינונים דיפלומטיים, באופן ישיר ונמרץ: האם אתם מוכנים, כן או לא, לחתום אתנו מיד על הסכם המושתת על היסודות הבאים:
שלוש המפלגות/11 תקמנה בקונגרס גוש.
הן תאמצנה את עקרון מדינת היהודים,/12 את הפטיציה והבוררות.
הן תקמנה הנהלה קואליציונית שבראשה יעמוד רביזיוניסט, ותהיינה מוכנות לצרף כל מפלגה שתצביע למען מדינת היהודים, למען הפטיציה והבוררות.
הסוכנות המעורבת תבוטל.
אינני אומר עדיין, שאם קבוצה ב' ו'המזרחי' יקבלו על עצמם את התנאים הללו יש
ללכת לקונגרס. אולם ברור, שללא מילוי התנאים הללו אין לנו עניין בזה.
אבקשכם אפוא לפעול מיד. אל תהססו לבחור את נציגינו שידברו עם האדונים הללו: יש לנו את אורנשטיין,/13 את לוסטיג,/14 את בויקו/15 ואת רוזנמן בקראקוב;/16 אין זה חשוב מי יהיו הנציגים בארץ ישראל (שם יש צורך לדבר לא רק עם מ' ברלין/17 אלא גם עם סופרסקי/18). הואילו-נא להודיע לי את המסקנה, כלומר:
א) דעתו של הוועד הפועל, או הדעות האישיות של כל אחד במקרה ואין אחדות דעים.
ב) עמדתן של ה'מזרחי' ושל קבוצה ב'.
עליי להוסיף שדה האז וטולין סבורים, כי באמריקה אוכל לגייס כוחות ניכרים שיעזרו לנו לנצח בקונגרס. זה אולי נכון, אולם אינני רואה עדיין מי יוכל לקבל על עצמו את ה'גיוס'. הרביזיוניסטים חלשים מדי אפילו בניו יורק, והם אינם מהווים כלל כוח בפרובינציות. קבוצת בראנדייס/19 עייפה, אינה פעילה, ורובה מגלה נטייה לפלרטט עם השמאל (בגלל רוזוולט/20 יש באמריקה גל עצום של סוציאליזם סלוני/21).
אשר לי, את דעתי אני שומר לפי שעה לעצמי. דהיינו, בכל לבי הייתי רוצה להימנע; אולם קודם עלינו לראות מהם הסיכויים ל'ניצחון' ממשי.
6. אינני יכול לעשות דבר בנוגע לסרטיפיקטים ושאר ההפרות של ההסכמים./22 תשובתו של בן-גוריון ('פנו אל מחלקת העלייה') מעידה בבירור שהוא אינו יכול לעזור. אם לשפוט מכאן (זה זמן רב שאין לי ידיעות מארץ ישראל - אינני רואה את הבולטינים של יט"א, ואינני יודע אם המשאל הנודע של ההסתדרות כבר התקיים), נראה לי שכל עניין ההסכם הסתיים בלא כלום; ואולי זה טוב מאוד.
7. הפטיציה באמריקה: לא אוכל להשיב על כך אלא רק לאחר 'הוועידה' הרביזיוניסטית, שתתקיים בימים 6-7 באפריל./23 אם יוקם ועד ממשי, ניתן יהיה לעשות רבות.
8. בניו יורק ישנה קבוצה של נוצרים המוציאה לאור את פרו פלסטיין הרולד/.24
בראשה עומד אדם בשם אליאש,/25 אשר נחשב כמובן למטורף וכו' בעיני דה האז ובעיני אנשינו. אולם אנסה ליצור עמם קשר בדבר הפטיציה הנוצרית.
9. הצעתי לדה האז שישתקע בלונדון./26 הוא מסכים, אולם משפחתו נמצאת בניו יורק. טלגרפתי ליעקבי את תנאיו (תנאים הוגנים ביותר, כלל וכלל לא מוגזמים), אולם יעקבי השיב שאיננו יכולים אפילו לחלום על סכומים כאלה, והוא צודק בהחלט.


10. אכין את ההצעות לנוסח של פטיצית הסטודנטים וכו' ואשלח אותן אליכם. עכשיו כשאני במסע מחוץ לניו יורק, מאפשרים לי לעבוד.

11. מצורף בזה מכתב למר ספקטור./27


12. שִלחו העתק ממכתב זה ליעקבי.
13. שִלחו לי באופן שיטתי ואוטומטי העתקים מכל המכתבים החשובים היוצאים מן המשרד.

תל חי!

ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 Mecca Temple – בניין בניו יורק (ראה איגרת אל דה האז ו- אל גינזבורג 4.11.1934 , הערה 4) שהיה בו אולם גדול להרצאות פומביות.
2 במקור באנגלית: Black Book; הספר השחור היה מיועד לוועדת המנדטים המתמדת. את התכנית לפרסום 'ספר שחור' על מדיניות בריטניה בארץ ישראל הציע הוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל עוד ב1927 (שתי איגרות אל מרכז הצה"ר בא"י 8.6.1927 ו- 19.10.1927 ). אולם רק לאחר מאורעות תרפ"ט והדין וחשבון של ועדת שאו הואצה עבודת ההכנה (כרכים ז-ח, לפי המפתח). ב20 בינואר 1934 ביקש ז'בוטינסקי מבנימין אקצין עזרה ב'הכנת 'הספר השחור' שיוגש לחבר הלאומים ולמעצמות ויישא את השם: 'הספר הכחול-לבן' (איגרת אל אקצין 20.1.1934 ). כללו של דבר, 'הספר השחור' ו'הספר הלבן' (איגרת אל יעקבי ש' 17.2.1935 ) או 'הספר הכחול-לבן' היו בסופו של דבר היינו הך (ראה איגרת אל יעקבי ש' 19.3.1935 ). כל התזכירים שהיו מיועדים ל'ספר הלבן' ול'ספר השחור' הוגשו בתחילת 1936 כפטיציה לוועדת המנדטים המתמדת.
3 המכתב אל חברי ועדת המנדטים בעניין דחיית הפטיציה של ד"ר אברהם ויינשל (ראה איגרת אל ראפאר 30.4.1935 ), שנשלח ב28 ביוני 1935 בחתימתו של ד"ר יוסף שכטמן (מ"ז, ג4/1/3), היה כמעט זהה למכתבו של ז'בוטינסקי אל פרופ' ויליאם ראפאר (שם) הן על פי תוכנו הן על פי סגנונו.
4 במקור בגרמנית: Kongressgericht
5 סאמי שמואל גרונמן (איגרת אל מחובר 17.9.1931 , הערה 2) היה נשיא בית הדין של הקונגרס הציוני. באותה עת התגורר בפאריס.
6 דהיינו שינוי הנוסח הכתוב על גבי השקל על ידי הוספת סעיף המשמעת (ראה איגרת אל דה האז 1.3.1935 42, הערה 9 ו- איגרת אל ז'בוטינסקי ע' 14.4.1935 , הערה 3).
7 על פי הצעת סיעת מפלגת הפועלים, אמורים היו המועמדים בבחירות לקונגרס הציוני להצהיר על קבלת עול המשמעת של ההסתדרות הציונית.
8 במקור: A.C (Actions Comitee).
9 דהיינו הוועד הפועל של ברית הצה"ר.
10 לקבוצה ב' של הציונים הכלליים. קבוצה זו היתה קרובה מבחינה אידיאולוגית לברית הצה"ר (ראה גם איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 8.9.1931 , הערה 1).
11 דהיינו ברית הצה"ר, קבוצה ב' של הציונים הכלליים וה'מזרחי'.
12 במקור בגרמנית: Judenstaat
13 יהודה אורנשטיין (Orenstein) מלבוב היה חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר, ויושב ראש מועצת המפלגה בגליציה המזרחית.
14 ד"ר משה לוסטיג (Lustig) מלבוב היה יושב ראש הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בגליציה המזרחית.
15 דוד בויקו (Bojko) מלבוב, מהנדס במקצועו, היה חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר ומפקד גליל בית"ר בגליציה המזרחית. בדצמבר 1935 נבחר לתפקיד סגן יושב ראש הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בגליציה המזרחית.
16 ד"ר אברהם רוזנמן היה חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בגליציה המערבית, ועורך השבועון Trybuna Narodowa ('הבמה הלאומית'), ביטאון ברית הצה"ר בפולין בשפה הפולנית.
17 הרב מאיר ברלין, לימים בר-אילן (איגרת אל רקנאטי א"ש 13.7.1927 , הערה 2). נשיא ה'מזרחי' העולמי. הרב ברלין תמך בהקמת גוש מפלגות הימין הציוניות (ראה איגרת אל יעקבי ש' 23.3.1935 ).
18 יהושע סופרַסקי (איגרת אל מרכז הצה"ר בא"י 22.10.1928 , הערה 8), מראשי קבוצה ב' של הציונים הכלליים בארץ ישראל.
19 לואיס דמביץ בראנדייס (איגרת אל המשרד הציוני המרכזי, ברלין (מצ"מ)4.9.1914 , הערה 24). בוועידה הציונית שהתקיימה בקיץ 1920 בלונדון, נוצר קרע בינו לבין חיים וייצמן בשאלת תפקידה של ההסתדרות הציונית לאחר 'הצהרת בלפור' בעניין אופן הניהול של קרן היסוד. בעקבות הקרע פרשו אנשי קבוצת בראנדייס מההנהלה של הסתדרות ציוני אמריקה, אך חזרו אליה כעבור שנים אחדות. עם ראשי קבוצת בראנדייס נמנו בין השאר השופט ג'ויליאן מֶק, סטיפן וייז, אבא הלל סילבר, פרופ' פליקס פרנקפורטר ורוברט סולד.
20 פרנקלין דלאנו רוזוולט – Franklin Delano Roosevelt (1882^1945); נשיא ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית.
21 במקור בגרמנית: Salon-Sozialismus – כינוי גנאי לדוגלים למראית עין בהשקפת עולם סוציאליסטית, רק משום שהיא מקובלת בחוגים מסוימים.
22 במקור בעברית. הכוונה להסכמי לונדון בין ז'בוטינסקי לבין בן-גוריון בשלהי 1934 (איגרות אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 ו- אל רוטנברג 10.11.1934 ).
23 ועידת ברית הצה"ר של ארצות הברית ושל קנדה התקיימה בניו יורק בימים 6-8 באפריל 1935.
24 ראה איגרת אל גינזבורג 4.2.1935 , הערה 6.
25 ראה שם, הערה 7.
26 כדי להצטרף שם ללשכה המדינית של ברית הצה"ר.
27 יעקב ספקטור (איגרת אל פודלישבסקי 10.1.1928 , הערה 8). המכתב לא נמצא.