אל יהודי צפון אמריקה
ניו יורק, 26 בפברואר 1/1935 אנגלית

י"א באדר הוא יום השנה להירצחו של הקַפּיטָן יוסף טרומפלדור, שנפל לפני חמש עשרה שנה על הגנת היישוב תל_חי שבגליל העליון. כמה מחבריו קבורים עמו בראש גבעה סמוכה. הם היו עובדי אדמה, ובשעת הסכנה הם נלחמו ומתו כחיילים. קרן 'תל_חי' הוקמה לזכר הלקח הכפול של האירוע ההוא: ארץ ישראל זקוקה לעובדים, היכולים לשמש גם כמגינים.
בשנים הראשונות לקיומה הקדישה את עצמה קרן 'תל-חי' למטרה השנייה בלבד -באזוריה השונים של אירופה היא תמכה באימון מדריכים במקצוע ההגנה העצמית. קרוב ל4,000 מדריכים כאלה מלמדים עכשיו את הנוער היהודי להגן על יישובים יהודיים מפני אלימות.
אולם בתחילת 1934 אורגנה קרן 'תל-חי' מחדש, משרדה הראשי הועתק מלונדון לפאריס, תחום פעילותה הורחב והוא יכלול גם את הלקח הראשון משני הלקחים של י"א באדר: תמיכה בחלוצים הקונסטרוקטיביים בארץ ישראל בעלי התודעה הלאומית – פועלים ופועלות מטיפוס חדש.
פועלים ארץ-ישראליים מן הטיפוס החדש הזה הקימו באפריל 1934 ארגון בשם 'הסתדרות העובדים הלאומית'/2 – איגוד מקצועי של העובדים הלאומיים המכונה בקיצור 'עובד לאום'./2 הם מונים היום למעלה משבעת אלפים גברים ונשים. הם דוגלים בעיקרון של בוררות חובה בכל הסכסוכים בענפי התעשייה; הם רוצים אמנָה אשר תחייב את כל המעסיקים ואת כל השכירים בארץ ישראל היהודית לוותר אחת ולתמיד הן על שביתה הן על השבתה, וליישב את כל חילוקי הדעות רק על ידי קבלת מרותה של מועצה לבוררות חובה אשר תיבחר בהסכמה הדדית. הם דוחים את רעיון 'מלחמת המעמדות' ורואים בכל המגזרים של החברה היהודית בארץ ישראל -
מעסיקים, פועלים, סוחרים או בעלי מקצועות חופשיים – לא 'אויבי המעמד' אלא שותפים בבניין המדינה היהודית.
יש לזכור זאת היטב, מעתה ואילך בכל פעם שמישהו יזכיר 'הסתדרות עובדים' בארץ ישראל, או 'תנועת עבודה מאורגנת' או ה'הסתדרות',/2 יהיה עליו להבהיר לאיזה משני האגפים של העבודה העברית המאורגנת בארץ ישראל הוא מתכוון. עתה קיימות בארץ שתי 'הסתדרויות' - הישנה והחדשה. אי אפשר עוד לגלות אהדה להסתדרות עובדים ציונית מבלי להחליט לאיזו מהשתיים מתכוונים.
ההבדל הגדול ביותר בין השתיים, מלבד שאלת 'מלחמת המעמדת', הוא ההבדל בין עושר לעוני. ההסתדרות הישנה עשירה מאוד – במשך 15 שנים היא ספגה את החלק הארי של כספי קרן היסוד וקרן קיימת. ביחס למספר החברים היא מן הסתם האיגוד המקצועי העשיר ביותר בעולם. 'החלוצים' שלה זוכים לסיפוק צורכיהם במידה כזאת, שכל המשתייך להמעמד הבינוני הנמוך יכול רק לקנא בהם; הם ושותפיהם לקואופרטיב מעסיקים עתה עובדים שכירים. חלפו ועברו מן העולם ימי הגבורה של החלוצים הראשונים, 'סוללי הכבישים' המפורסמים של 1920, כל עוד מדובר בחברי ההסתדרות הישנה.
אולם הגברים והנשים, או נכון יותר הנערים והנערות, של ההסתדרות החדשה - הלאומית - הם היחידים במשק הארץ_ישראלי אשר עדיין סובלים מעוני. אפילו קופת החולים שלהם היא עדיין גרעין קטן; אין להם בנק שיעניק להם אשראי, ובמושבות החקלאיות הם נאלצים להתגורר בצריפים רעועים. הם יכלו ליהנות מהעושר של ההסתדרות הישנה לו היו מצטרפים אליה, אבל משמעות הדבר – להסכים עם רעיון 'מלחמת המעמדות'. הם אינם רוצים לעשות זאת, והם נחושים להמשיך את מאבקם בתנאי עוני.
קרן 'תל_חי' קוראת עכשיו לציבור היהודי ביבשת אמריקה לשים קץ לעוני הזה. הכנסות המגבית של י"א אדר – הסכומים שיגיעו למשרד הראשי של הקרן בפאריס – יוקדשו לרכישת ציוד, לפחות למוסדות 'עובד-לאום' הבאים:
א) 'בית העובדים הלאומיים' – בניין בתל אביב אשר יאכסן את משרדיהם הראשיים,

את לשכת העבודה, את בית המרקחת המרכזי, המטבח, הספרייה ואולם אספות. היו פניות לעיריית תל אביב להעניק מגרש שניתן יהיה להקים עליו את הבניין, ואני מקווה שהמגרש יוענק – לכבודה של העיר העברית הראשונה. אם הדבר לא יֵצא אל הפועל בגלל התנגדות, יהיה על קרן 'תל-חי' לרכוש את המגרש.
ב)
בתי מרקחת מקומיים בערים אחרות ובמושבות, אשר יעמדו לרשות קופת החולים, כבר הוקמו והם מתקיימים מתרומות של חברים.
ג)
בתי מגורים, או לפחות בקתות למגורים, לעובדים הלאומיים אשר עובדים באותן הערים והמושבות.
ד)
אלף דולרים כסיוע ל'אוצר עממי'/2 – קופת מלווה וחיסכון/3 קטנה שהוקמה על ידי העובדים בעצמם.
בששת החודשים האחרונים, קרן 'תל-חי' כבר היתה מסוגלת להתחיל לתרום לכמה מן המשימות הללו. אולם אני מקווה שמגבית י"א אדר תסייע להעמיד על הרגליים את מוסדות הסעד של 'ה'עובד הלאומי'. הדבר יסייע כמובן להגדיל את מספר החברים, שכן בשורות ההסתדרות הישנה יש מאות רבות, וייתכן אפילו אלפים, אשר הדוקטרינה של 'מלחמת המעמדות' בארץ ישראל איננה לרוחם להלכה ולמעשה כאחד, אך הם חשים עצמם כבולים להסתדרות העשירה יותר בשל הנוחות החומרית שהיא מעניקה.
ברצוני להדגיש שקרן 'תל-חי' היא המקור היחיד שממנו יכולה ההסתדרות הלאומית לצפות לעזרה. שתי הקרנות הוותיקות יותר/4 – הנשלטות על ידי ההסתדרות הציונית הרשמית, מנוהלות על ידי גורמים המתנגדים בחריפות לרעיון של 'עובד לאום', ודבקים ללא תקנה בהגשת עזרה כמעט בלעדית למגזרים של עובדים אשר מצייתים להנהגה הסוציאליסטית. אפילו קרן קיימת נעולה כמעט הרמטית בפני בקשותיהם של העובדים הלאומיים, אף על פי שלפני 1934 היתה תנועת בית"ר הראשונה בין תנועות הנוער הציוניות באיסוף כספים למענה. אינני כותב זאת כדי למתוח ביקורת ולמחות, אני רק קובע עובדה. מי שסבור שזה הוגן או מועיל לציונות לעזור למגזר של הפועלים היהודים בארץ ישראל הדוגל במלחמת מעמדות, ימלא בוודאי את חובתו באמצעות שתי הקרנות הוותיקות יותר.
אולם אלה המבקשים לחזק את השפעתו של החלוץ מן הטיפוס החדש – החלוץ אשר רואה בכל בוני המדינה היהודית שותפים ושום ציוני אינו נחשב בעיניו ל'אויב המעמד', ואשר לדידו הדרך לצדק חברתי איננה מלחמת מעמדות כי אם הרמוניה באמצעות בוררות – אלה, אני מקווה, ייענו לפנייה הזאת של קרן 'תל-חי'.
ו' ז'בוטינסקי
נשיא מועצת המנהלים
קרן 'תל_חי' בע"מ
המשרד הראשי של קרן 'תל-חי' בע"מ: רחוב פונטואז 7, פאריס, צרפת.

הערות:
1 בעניין התאריך ראה איגרת אל חברי הצה"ר, בית"ר וכו' [1935. 2. 26] , הערה 2.
2 במקור בעברית בכתב לטיני.
3 במקור בגרמנית: Leih und Sparkasse
4 קרן קיימת לישראל וקרן היסוד