אל אברהם כהנא,/1 תל אביב
באנייה 'מנהטן', 18 בינואר 1935
עברית


אדון כהנא היקר,



דעתי הפרטית ע"ד/2 חברינו שעזבונו אחרי קטוביץ,/3 ויותר מ'דעתי', הרגשתי היא פשוטה מאוד: לא עזבונו, לא יצאו, מקומותיהם פנויים והתרקלין מוכן לקבלתם כתמול שלשום. עד כמה שתלוי בי הדבר, הייתי מוותר על כל פורמליות של 'כניסה' או 'חזרה' ולא הייתי מוציא מן הכלל הזה אף אחד מאלה שרוצים בחברתנו, לא אכפת אם גנרלים או קצינים או חיילים פשוטים.


יש פה רק תנאי אחד, שאיננו 'תנאי' כי אם עצם המצב: בקִרבנו אין מקום עוד לוכוח על סוברניות/4 ופרימט./5 הויכוח היה, נגמר והוחלט: ברית הצה"ר היא גוש סוברני, וכל חבריה, בכל התנאים ובכל המצבים, נשמעים אך ורק לברית הצה"ר או יוצאים מברית הצה"ר. זה צריך להיות ברור לכל הצדדים.


אם כי אין זו אלא דעתי הפרטית, בטוחני שזוהי גם דעת הרוב המכריע במפלגתנו.
מצדי אני, הנני מוכן לעשות כל צעד המתאים לכבוד התנועה בכדי להקל את הדבר הזה, ומאוד שמחתי לבשורת מכתבו של אדוני וחבריו./6 נא למסור לב' וינשתין,/7 מַרכוס,/8 הימלפרב/9 וכל שולחיהם שידי נטויה לקראתם בלחיצת ידידות כקודם. כך אמרתי מבימת הועידה,/10 כך כתבתי במאָמענט /11
וכך אני חושב ומרגיש.
בכבוד רב וידידות רבה,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 אברהם כהנא (יאסי, רומניה 1897-תל אביב 1965); כלכלן ואיש עסקים. עלה לארץ ישראל ב1919 והצטרף לקבוצת תל עדשים. נמנה עם ראשוני המצטרפים לברית הצה"ר בארץ ישראל. בדצמבר 1934 נבחר לחבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל. במרוצת השנים עבד במערכת הבנקאות ומילא בה תפקידים בכירים (ב1930 נבחר לחבר מועצת בנק קופת עם בתל אביב וב1940 נתמנה לסגן יושב ראש הבנק). ב1948 נתמנה על ידי ממשלת ישראל לחבר המשלחת לחוץ לארץ לענייני אספקה.
2 על דבר.
3 בעקבות כישלונה של ועידת קאטוביץ (19 -21 במארס 1932) להביא לידי פשרה בין ז'בוטינסקי ותומכיו לבין קבוצת מאיר גרוסמן בשתי הסוגיות שעליהן נסב הוויכוח ביניהם (מתן עדיפות למשמעת הרביזיוניסטית על פני כל משמעת אחרת, וצירופם של שלושה חברים מתומכי הפרישה מן ההסתדרות הציונית לנשיאות התנועה), נוצר קרע בין ז'בוטינסקי לבין קבוצת גרוסמן. ז'בוטינסקי פיזר את הנשיאות, ובעקבות צעד זה פרשו גרוסמן ותומכיו מהתנועה (ראה איגרות 196^200). תחילה ייסדו גרוסמן ושטריקר את מפלגת הרביזיוניסטים הדמוקרטים, ולימים כונתה מפלגת 'המדינה העברית'.
4 של ברית הצה"ר.
5 מעמד של בכורה להחלטות מוסדות הצה"ר על פני החלטות מוסדות ההסתדרות הציונית.
6 במכתבו אל ז'בוטינסקי, שעליו חתמו חברים נוספים של ברית הצה"ר, הודיע כהנא שקבוצה של חברי מפלגת המדינה העברית מבקשת לשוב לשורות הצה"ר (המכתב עצמו לא נמצא, אולם הוא הוזכר במכתבו של יוסף שכטמן מ29 בינואר 1935 אל מרכז הצה"ר בארץ ישראל (מ"ז, ג35/10).









































7 ברוך ויינשטיין (איגרת אל מרכז הצה"ר בא"י 12.6.1928 , הערה 2 וראה גם כרכים ז-ח , איגרות ז'בוטינסקי, לפי המפתח). לאחר ועידת קאטוביץ (לעיל, הערה 3) הצטרף למפלגת המדינה העברית.
8 ד"ר משה מרכוס (מארקוס) Marcus-
(פולין 1903-תל אביב ?); כלכלן ועיתונאי.
היה בשעתו עורך ביטאון ברית הצה"ר בפולין
דער נייער וועג (איגרת אל דראליץ' 9.6.1932 , הערה 8). הוא נמנה עם תומכיו של מאיר גרוסמן ואחרי ועידת קאטוביץ הצטרף למפלגת המדינה העברית (ראה גם איגרת אל בית"ר פולין 5.5.1933 , הערה 1). ב1934 עלה לארץ ישראל והיה מראשי מפלגת המדינה העברית בארץ ישראל.
9 משה הימלפרב – Himmelfarb (אוצ'אקוב, על יד אודסה 1895-תל אביב 1969); עלה לארץ ב1924. היה חבר מרכז הסתדרות הציונים העמלנים בארץ ישראל (איגרת אל מרכז הצה"ר בא"י 19.10.1927 , הערה 22). מילא תפקידים רבים ומגוונים בברית הצה"ר בארץ ישראל: בשנות ה20 כיהן בתפקיד יושב ראש סניף ברית הצה"ר בתל אביב והיה חבר הוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל. ב1933 הצטרף למפלגת המדינה העברית. ב1946 חזר לשורות הצה"ר. בשנים 1952^1958 כיהן בתפקיד יושב ראש מכון ז'בוטינסקי בישראל.
10 הוועידה השישית של ברית הצה"ר (קראקוב, 8-14 בינואר 1935).
11 דער מאָמענט (איגרת אל גרוסמן 31.5.1932 , הערה 15).