מכתב זאב ז'בוטינסקי - פאריס, אל פנחס רוטנברג - חיפה
מספר האגרת : 2477
קבצים מצורפים
תוכן
אל פנחס רוטנברג,/1 חיפה
פאריס, 17 בינואר 1935 רוסית
פיוטר מויסייביץ' היקר,
לא הספקתי להשיב לך מקראקוב,/2 לפיכך אני מנצל עכשיו דקות ספורות לפני נסיעתי לאמריקה.
הבולים של 'תל_חי'/3 הודפסו והוכנסו למחזור באוגוסט 1934, כאשר ההסכם/4 לא עלה אפילו במחשבה. לו גם היינו רוצים לגזור אותם/5 (אני לא הייתי מסכים לכך), לא ניתן לעשות זאת מבחינה טכנית, שכן כל גיליון מכיל את הדיוקנאות של כל האישים במעורב.
אבל לא זה העניין. אם אתה מתנגד ל'הרצאות' של סטאבסקי/6 (שהוא אפילו לא התכוון לשאת) אני יכול להבין זאת. עכשיו לא רצויות לנו כל השערוריות, וגם אני לא הייתי נוסע להרצות בעין חרוד. אולם מדובר בדבר אחר לגמרי – בזכותנו לכבד חבר, שאנו מתגאים בעמידתו האיתנה במשפט, בהדבקת דיוקנו על מכתבים שאנו כותבים.
אדון פייטרו שלי,/7 אתה איש ישר שהצדק טבוע עמוק בלבו – אל תרשה שידחפו אותך לדרך הזאת. אפילו למען השלום אסור להקריב משפט צדק. הטיעון של האנטי_דרייפוסארים/8 היה: 'גם אם דרייפוס לחלוטין חף מפשע, טובת המולדת הזקוקה ליוקרת צבאה מחייבת להתייחס אליו כאל אשם'./9
לקבור אדם ברגע אחד, כאשר חלק מהציבור מכנה אותו רוצח, משמעו לתלות אותו מבחינה מוסרית. לו הייתי מסכים לכך, כל המפלגה היתה מפנה לי עורף ולשמאל לא היה עם מי לדבר. אינני יכול להסכים לכך, ולך לא יאה לדרוש זאת הן לפי מעמדך הן לפי נטיית לבך (אני בטוח בכך).
אם כדאי להגיע אתי לידי הסכם, זה רק בגלל הנאמנות שלי: לאחר חתימה על הסכם, אני משתדל לא להפר אותו. כל ילד המצטרף למפלגתי חותם עמי על הסכם. אני לא אנטוש אותו בשעת צרה, מוטב יהיה לי להסתלק.
את סטאבסקי ואת רוזנבלט מענים בהרעבה – אין נותנים להם עבודה, מסיתים נגדם בכל מיני צורות. אין לי זכות להשלים עם זה. אם זה לא ייפסק, אני מוכן להתחיל את המאבק מנקודת ההתחלה.
לפי שעה זה הצד האחר/10 שאינו משחק מִשְחָק הוגן./11 אני מאמין לחלוטין באמינותו של ב"ג,/12 ואולם נראה שעליו להיאבק בכוחות חזקים ממנו./13 למרות הכול, הסכם עבודה/14 טרם אושר על ידי השמאל, ואפילו לא ידוע מתי יתקיים אצלו המשאל./15 ממשיכים להפעיל עלינו לחץ באמצעות הסרטיפיקטים. התירוצים הם שונים, למשל: בחנוכה עבדנו למען קרן 'תל_חי' ולא למען קרן קיימת לישראל./16 גרוע מכול הוא המצב בנוגע להסכם מס' 1, /17 שאל אנשים ניטרליים על הספרות הארץ_ישראלית/18 שבה מכנים אותנו (לא את ס'/19 כי אם את המפלגה!) רוצחים. אני מצרף עדות מן הספרות המקומית. בפולין פוצצו שלוש הרצאות של ד"ר צ'רטוק,/20 וכאשר הוא פנה אל השמאל בדרישה להעמידם למשפט,/21 השיבו לו: 'לא קיבלנו שום הוראות'. ב"ג אינו אשם, אולם אני חושש שהוא נטול כל כוח.
ועידתנו/22 אישרה את כל ההסכמים/23 ברוב גדול נגד מיעוט של כתריסר חברים, אולם גם הם בלבם פנימה תומכים בהסכם. הופמן מחכה לאשרה כדי לנסוע אליכם להמשך המשא ומתן./24 אני חוזר ואומר לך באותה נחרצות כמו שאמרתי לך בלונדון: אם יש מטרה משותפת ושיטה משותפת, אנו מוכנים להקריב קרבנות גדולים למען החזית המאוחדת./25 אולם אני מודיע לך, שאם השמאל אינו מכין לנו את השלום, אלא גירוש הרביזיוניסטים מההסתדרות הציונית (בפולין אישרו לי זאת עכשיו אישים אשר השתתפו באותה ישיבה של ההנהלה הציונית בלונדון), אין הדבר מפחיד אותנו; וכפי שנוכחתי עכשיו בוועידתנו, זה אפילו לא יצער אותנו, אבל בסיס למשא ומתן/26 זה לא ייצור.
אני לוחץ את ידך בחזקה. תהיה התוצאה אשר תהיה, אתה עשית מעשה גדול ואני אוהב אותך בכל לבי. אנה מארקובנה/27 דורשת בשלומך. ערי יושב בווינה ומחכה לאשרה/28 (הקונסול הבטיח להעביר/29).
שלך,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1
איגרת אל צ'לנוב 18.12.1914 , הערה 2.
2 בשל היותו טרוד בהכנות לכינוס העולמי של בית"ר ולוועידה העולמית של הצה"ר. המכתב של רוטנברג אשר אליו מתייחס ז'בוטינסקי לא נמצא.
3 הבולים של קרן 'תל_חי' אשר כללו בין השאר גם את דיוקנו של אברהם סטאבסקי.
4 במקור בעברית בכתב קירילי. הכוונה להסכם על מניעת אלימות פיזית ומילולית בין המפלגות הציוניות, שנחתם בלונדון על ידי ז'בוטינסקי ועל ידי בן-גוריון (איגרת אל הצה"ר ואחרים 27.10.1934 ).
5 דהיינו לגזור את הבולים עם דיוקנו של סטאבסקי מגיליונות הבולים שהוטבעו עליהם דיוקנאות של אישים אחרים. הדרישה למנוע הפצת בולי קרן 'תל-חי' עם דיוקנו של אברהם סטאבסקי הוגשה על ידי ברל לוקר, והוא פנה בעניין זה פעמים אחדות הן אל רוטנברג הן אל בן-גוריון. למרות זיכויו של סטאבסקי המשיכו אנשי השמאל לדבוק בעלילת הרצח (ראה איגרת אל לובוצקי 1935. 7 [31] , וראה גם איגרות אל יעקבי ש' 4.11.1934 ו- אל רוטנברג 6.12.1934 ).
6 דרישה דומה הועלתה כבר בעבר על ידי ברל לוקר. (איגרות אל יעקבי ש' ו- שוורצמן מ' 5.12.1934 ו- אל רוטנברג 6.12.1934 ).
7 במקור באיטלקית: Sig. Pietro mio
8 האנטי-דרייפוסרים בצרפת התנגדו לפתיחה מחדש של משפט דרייפוס, לאחר שנתגלה מידע חדש אשר הטיל צל כבד על אופן ניהול המשפט.
9 במקור בצרפתית: Méme si D. est innocent, les intérêts de la patrie, qui a besoin du prestige de son armée, demande qu'on le traite comme coupable
10 דהיינו השמאל בארץ ישראל.
11 במקור באנגלית: it's the other side that doesn't play the game
12 בן-גוריון.
13 במקור באנגלית:
it seems that he's got to fight against tremendous odds
14 כך במקור (בכתב לטיני).
15 מרכז מפא"י החליט ברוב קולות שאישור 'הסכם העבודה' (איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 ) יוכרע במשאל, שייערך בקרב חברי הסתדרות העובדים הכללית.
16 המשרדים הארץ-ישראליים דרשו ממועמדי בית"ר לעלייה להביא אישורים שהם עבדו למען קרן קיימת לישראל ולמען קרן היסוד כתנאי לקבלת הסרטיפיקטים. אולם הקרנות הללו סירבו לצייד את הבית"רים באישורים בטענה, שקרן 'תל-חי' מתחרה בקרן קיימת (מכתב הוועד הפועל של ברית הצה"ר אל בן-גוריון, מ29 בינואר 1935 (מ"ז, ג10/3).
17 ה'הסכם על מניעת אלימות בין המפלגות' (איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 ).
18 בעיתונות השמאל בארץ ישראל, לרבות בעיתון דבר, ביטאון הסתדרות העובדים הכללית, המשיכו להתפרסם מאמרי הסתה נגד התנועה הרביזיוניסטית ונגד ז'בוטינסקי.
19 סטאבסקי.
20 ד"ר שמשון צ'רטוק - Czertok (גרודנו 1902-תל אביב 1959); רופא במקצועו. ד"ר צ'רטוק היה חבר הוועד הפועל של ברית הצה"ר בפולין, ובתחילת שנות ה30 העתיק את פעילותו ללבוב ונבחר לוועד המרכזי של ברית הצה"ר בגליציה המזרחית. בסוף שנת 1934 עלה לארץ ישראל. הוא היה ציר בקונגרס הייסוד של הצ"ח בווינה (ספטמבר 1935). ד"ר צ'רטוק היה מראשי רופאי קופת חולים לאומית ובשנת 1938 נתמנה למנהל הרפואי של הקופה. הוא גם היה חבר מועצת הבריאות הממשלתית. היה חבר האצ"ל ובשנת 1941 נאסר באשמת הגשת עזרה רפואית לחברי המחתרת. מלבד עיסוקו כרופא כתב מאמרים פובליציסטים בהירדן, המשקיף וחרות.
21 על פי ההסכם למניעת אלימות.
22 הוועידה השישית של ברית הצה"ר (קראקוב, 8-4 בינואר 1935).
23 במקור בעברית. דהיינו ההסכמים שנחתמו בלונדון בין ז'בוטינסקי לבין בן-גוריון בסוף שנת 1934 (איגרות אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 ו- אל רוטנברג 10.11.1934 ).
24 ד"ר יעקב הופמן אמור היה להמשיך לנהל את המשא והמתן עם הסתדרות העובדים הכללית בדבר הרחבת 'הסכם העבודה' (ראה איגרת אל רוטנברג 16.11.1934 ).
25 חזית מאוחדת של כל המפלגות בהסתדרות הציונית (ראה כרך ט, איגרות ז'בוטינסקי, לפי המפתח: משא ומתן להשכנת שלום ולהקמת חזית מאוחדת בהסתדרות הציונית).
26 הסכמי לונדון נחתמו מלכתחילה כבסיס וכמבוא למשא ומתן על יצירת חזית משותפת ומאוחדת של כל המפלגות הציוניות (ראה גם איגרת אל רוטנברג 25.11.1934 ).
27 יוענה ז'בוטינסקי.
28 לאשרת כניסה לארץ ישראל.
29 הקונסול הבריטי בווינה הבטיח להעביר את הבקשה לקבלת אשרת כניסה לארץ ישראל, לידי השלטונות הבריטיים בארץ ישראל

