אל ועידת הצה"ר בארץ ישראל,/1 תל אביב
לונדון, 28 בנובמבר/2 1934 עברית
ועידה נכבדה,
הנני מברך את הנאספים, והנני מברך גם את אלה שמקומם בועידה הזאת, אם כי לא יוכלו להופיע מפני מִכְבָּרו ת/3 הברזל בחלונם וכבלי הברזל על ידיהם./4
סער אכזר ונורא עבר עליכם, אחינו הדוגלים בדגל ההרצלאי על אדמת הקטע המערבי של מדינת ישראל; ואני מביע לכם בשם כל התנועה את הכרתנו בעד גבורת הלב שהראיתם בפני ההתקפה המשולשת: עלילת הדם,/5 רדיפות הממשלה/6 וגם אגרוף ומוט ברזל ואבן סוקלת./7 דעו לכם כי לא לחינם היה הסבל הזה: אם מתעוררת היום, מצד הממשלה והקהל באנגליה נושאת-המנדט, הבנה יותר עמוקה לתביעות עמנו הבונה את מולדתו, בין הגורמים שהביאו לשינוי הזה יירשם על ספר דברי הימים, על דף הכבוד, גם הד מחאתכם הכבירה שהגיע לאזני הצבור העולמי והאנגלי. ומצד אחר - אם אפשר עתה משא ומתן בין המחנות המתנגדים בתוך התנועה הציונית, אם יש ניצוץ של תקות שלום ואיחוד על אופקנו הלאומי - תקוה שנואשנו ממנה - אך ורק הודות לצערכם ולגבורתכם אתם קרה הפלא הזה, צערם וגבורתם של ילד ופועל ומנהיג המוכים בעבור אמונתם. הודות לחוסנם הרוחני של צעירים חפים מפשע שעמדו בגאווה ענוותנית לפני שופטים כאילו הם היו השופטים. את כל אלה ראו ושמעו קבוצי ישראל בגולה, והבינו ונתחרטו על אדישותם הקודמת, ועתה מכל הלבות בעולם היהודי הרחב פורצת אותה הקריאה לשלום ולחזית המאוחדת.
אבל 'שלום' בין אחים איננו עבדות, איננו התבטלות בפני האח התועה. אם תועה הוא, חובתנו להדליק לפניו את לפיד האמת שלמדנו מפי הרצל, ולא לתת שיכבה. אף לשם השלום לא נסכים לכבותו. לא נקמץ קרבנות בעבור תחית החזית המאוחדת בישראל -החזית המאוחדת של כל הלוחמים בשם המדינה העברית, בשם שמאל הירדן, בשם הבוררות בין מעמד למעמד; חזית מאוחדת הבנויה על שויון-המשקל בין המפלגות, שויון-משקל בלי מכניע ובלי נכנע, שויון-משקל גמור, מוחלט וקבוע כחוק ולא ישונה. אם נמצא שותפים לעקרונות האלה, אתם נכרות ברית, אבל רק אתם, אם עוד אין כאלה מחוצה למחננו אנו, לחוד נלך ולחוד נילחם.
המפעל המכריע במלחמתנו זו היא תנועת הקובלנא הלאומית./8 הצעד הראשון נעשה - נאספו יותר מחצי מיליון חתימות. בטרם נאספו, קשה מאד היה תפקידנו, כי הלא רק בשם מפלגה אחת פנינו לצבור העברי. עתה רשות לנו לפנות אליו בשם חמש מאות או שש מאות אלפי אחים, ואם נדע להשמיע כראוי את הקול של ההמון העצום הזה, בקרוב תדבר הקובלנא בשם כמה מיליונים. גם כלפי חוץ פתח לפנינו דלתות חשובות הצעד הראשון הזה: קשה היה לעורר את שימת-לבו של הצבור הנוצרי, קשה בכל הארצות ובאנגליה עוד יותר קשה, כל זמן שלא היתה הקובלנא הלאומית אלא תכנית בלי גוף. עתה הגיח כבר הד שאגתם של רבבות, עתה נוכל לתבוע מהעולם הזר שיַטה לה א זן קשבת ויעקב את קדמתה מתוך כובד ראש. עתה ניגשים אנו לצעד השגת מיליונים של חתימות – 'ועדי קובלנא' על-מפלגתיים בכל ארץ וארץ, אולי בכל עיר ועיר. משלחות והפגנות שתקראנה לעזרתנו את כל הסוגים הטובים והצדיקים שבאומות העולם – עד המעשה המסיים והמכריע, פסגת התנועה שאת צורתה עוד מוקדם להגדיר - אולי קונגרס עולמי הנבחר ע"י כח חותמי הקובלנא, לאמ ר - הופעת הסתדרות עממית חדשה הגדולה מכל אלה שהיו לנו עד עתה.
בטרם ניגשנו למפעל הקובלנא, היה בדעתנו להציע לקונגרס הציוני שיקבל על עצמו את התפקיד הזה, ומוכנים היינו לשתף כ חנו עם כ חותיהם של יתר המפלגות לשם התקפה מכרעת. נסענו לפראג, אבל לא מצאנו שם קונגרס ציוני. טעות ולעג הוא לדבר על הקונגרס הציוני הי"ח; לא היה מעולם קונגרס ציוני י"ח, וכל מה שהחלט באותו האולם בפראג הבירה, הריהו כאין וכאפס בעינינו ובעיני ההיסטוריה.
גם עתה מוכנים אנו, אם תווצר החזית המאוחדת של לוחמי המדינה העברית, לשתף אותה להנהלת תנועת הקובלנא על יסודות שויון ואמון הדדי. אם עוד לא הגיע הזמן לשיתוף הזה, הלאה נישא לחוד את אשר הטלנו על עצמנו.
אתם, הצה"ר הא"י, כבר מלאתם את תפקידכם הראשון בתנועת הקובלנא: זהו התזכיר שנמסר בשמכם לועדת המנדטים בז'ניבה. ועדת המנדטים, וגם חבר הלאומים כולו, עוד אין להם לדאבוננו כח מכריע; ועדת המנדטים יודעת זאת, וגם מחר ומחרתיים תיזהר אולי מלתמוך תמיכה גלויה בערעורים שיבואו מארץ ישראל על המשטר המנדטורי הסוחר בעקרונות המנדט. כך עשתה גם הפעם; כך תעשה גם במושב הבא, אשר גם לפניו תגישו אותו ערעור בצורה מחודשת על סמך עובדות חדשות. כי גם לפני המושב הבא לועדת המנדטים תגישו ערעור בשם הצה"ר הא"י, וגם לפני המושב השלישי והרביעי - למען יצטבר גם בז'ניבה ערעור על ערעור, וישא פריו ברגע המכריע.
ואולם עתה, בתקופה השניה של תנועת הקובלנא, יוטל עליכם תפקיד חדש שהוא חלק אורגני לתכנית: היא הקובלנא המיוחדת של אזרחי הארץ העברים – אותם הבונים אשר לפני בקיאותם בתור בנאים וקולוניזטורים משתחוה בכבוד העולם כולו; והם, בכל הפרסטיז' הכביר של הבקיאות הזאת, יעידו על עיקר העיקרים: יש מקום, ארצנו קוראת להמונינו, פתחו את השער!
לדאבוננו הרב דוקא ברגע זה מתכוננת הממשלה להוסיף מנעול עוד אחד על שאר המנעולים הסוגרים את שערי ארצנו: את המועצה המחוקקת, בתרכובה העלולה לעכב את קדמת המפעל הציוני. כבר ידוע לממשלה, כבר ברור לה למדי כי המוסד הזה לא יביא אלא נזק והפרת השלום לארץ. אם יוצא אל הפועל הרעיון הזה, בקרוב יתחרטו מחולליו, כמו שכמה פעמים כבר התחרטו על מה שעשו נגד עצתו ודרישתו של העם הבונה. ואתם מצדכם אך תשגיחו שלא תרופף ההחלטה המשותפת לכל חוגי הישוב – ההחלטה שלא תפיל יד עברית אף פתקא אחת בקלפי, ושלא תדרוך רגל עברית על מפתן המוסד המיועד להכשיל את המפעל הציוני. ואם יימצא בוגד, תדאגו שיעמוד מוחרם ונידח וגלמוד בקרב הקהל והעדה, קלון לעצמו ולקח מר לשולחיו.
והיחס הזה של הישוב למועצה המחוקקת הוא לקח גם לישוב עצמו בשטח ארגונו הפנימי. לממשלת המנדט אומר הישוב: 'איננו מתנגדים לעקרון של נציגות נבחרת - מתנגדים אנו לנציגות מזויפת, נציגות של "רוב" ארעי וזמני'. אותו הדבר הגידו גם לישוב: בונים מדינה ע"י הליכוד החפשי של הכ חות היוצרים, לא ע"י השלטה אריטמטית ומיכאנית, בפרט כשתרכ בת העליה איננה תלויה בבחירתנו החפשית, ומי שהוא 'רוב' בעולים איננו רוב בישראל. כל קבוץ
השואף לבנות את מוסדות הישוב על הסכם ושויון-המשקל - תושיטו לקראתו יד עוזרת; אך הוי לכם אם תדביקו חותמת 'הכשר' על שיטת ארגון שתכניע מעמד למעמד או מפלגה למפלגה. כנסת ישראל מאוחדת, כמו הסתדרות ציונית מאוחדת, תיבנינה אך ורק על בסיס של הסכם חפשי, והמלים האלה 'אך ורק' הן מלות ברזל.
אין זה תפקידי לקבוע מרחוק באיזו צורה קונקרטית יתבטא סירובכם להכיר בשיטות ארגון הישוב הסותרות את עקרון שויון-המשקל - הצורה הקונקרטית תִקָבַע ע"י הצה"ר הארצי, כמובן במגע עם הועד הפועל העולמי. ולמרות כל דברי הבקורת שתשמעו מפי חוגים שונים, למרות כל טענותיהם שהנכם כאילו מסכנים את עצם העקרון של איחוד, בקרוב יראו החוגים האלה את האמת ויודו לכם על הלקח. ואז, בהתאמצות משותפת, תיחנך בארץ ישראל כנסת ישראל נכונה.
צעד ענקי בכוון הזה – בכיוון שלילת ההכנעה המיכאנית, בכוון עקרונות השויון והחופש – צעד ענקי קדימה כבר נעשה ע"י יצירת הסתדרות העובדים הלאומית. כעל בבת העין תשמרו על עצמאותה; בכל האמצעים תתמכו בצמיחתה, וגם מכל מוסדות תנועתנו הלאומית תדרשו בתוקף טיפול פעיל וממשי בארגון הזה. עוד יש בו חסרונות - ניתקן אותם, וגם בזה נעזור כולנו בעצה ובבקורת ידידותית.
מובן מאליו שלא תִּמָנְעו ממגע נורמלי בין הסתדרות העובדים הלאומית ובין שאר ארגוני הפועלים בארץ, שלא תעכבו כל הסכם העלול להבטיח שלום וחלוקה צודקת של העבודה – בתנאי שלא יפגע ההסכם בעצמאות הפועל הלאומי ובאמונתו הסוציאלית, ולא יכניע את המיעוט לשלטון הרוב המקרי. היה זמן שכתבנו למנהיגי ההסתדרות העובדים השמאלית, כי חשוב ויקר גם בעינינו העקרון של הסתדרות פועלים אחת; אולי עוד יגיע, בעתיד שלא בנו תלוי לקרבו, יום חדש בו יתחדש גם הרעיון הזה - הוא היום שבו יעוקר עד השורש מכל הלבות זכרונה האחרון של סיסמת הריב המעמדי; כשביתה כהשבתה, כהחרמת העבודה העברית גם יחד, תיקראנה בשם אחר והוא השם 'סאבוטאז'; ובחיינו הסוציאליים תשתלט 'ברית פועל ובעל – אחים בוני ציון'. אבל עתה עוד רחוק היום ההוא; עתה אין לו אלא מבשרים - והחשוב במבשרים האלה הוא הפועל הלאומי המאורגן בהסתדרות העובדים החדשה. תעשו כל מה שישא הכח האנושי, בסבלנות אין סוף, כדי ליצור ולשמור יחסי הדר ושלוה עם הארגון השמאלי. אבל את דגלכם זה לא תתנו לטשטש, כי על הדגל הזה חרוטות המלים שבהן, ורק בהן, ימצא הישוב את פתרון בעיתו הסוציאלית: בוררות חובה ולשכת עבודה ניטרלית.
וגם את הסיסמאות האלה אל תתנו לטשטש ולזייף. 'בוררות חובה' איננה 'חובה' תיאורטית לקבוע 'בורר' במקרה של סכסוך: 'בוררות חובה' היא עקרון ארגוני, ריפורמה צבורית עמוקה, משטר חברתי חדש המתבטא בהקמת מוסדות צבוריים קבועים; בסיסו 'פרלמנט' כלכלי הכולל את באי-כ חם של כל ענפי המשק היהודי בארץ: בעלים ופועלים ופקידים; ואמירו – בית המשפט העליון של בוררים הנבחר ע"י אותו 'פרלמנט' והמחייב את כל אלה שהסכימו לבחירתו. אלה שלא יסכימו, מחוצה למחנה יישארו; איש לא יפגע בהם לרעה, אבל לא יאריכו ימים ויכנסו להסכם הכללי גם אלה, כי גדול כ חו של שלום ומשיכתו חזקה מעקשנותו של אגואיסמוס. המשטר הזה יבטיח תנאי עבודה הוגנים, יחד עם סיכויי התפתחות הוגנים ליזמה הפרטית; הוא יצילנו מצורות סכסוך המסכנות את קדמת המשק העברי; הוא, ורק הוא, יפתור גם את הקשה והקדושה מכל בעיות המפעל הציוני - את השלטת העבודה העברית בכפר העברי.
גם את סיסמת ה'לשכה הניטרלית' אל תתנו לזייף. לשכת עבודה ניטרלית איננה לשכה שנוסדה בהסכם בין שתי הסתדרויות פועלים, וגם לא זו שנוסדה בהסכם בין עובדים ומעבידים. לשכת עבודה ניטרלית היא מוסד הממונה מטעם רשות ניטרלית – מטעם אותו בית המשפט העליון של הבוררות הלאומית.
עד יוכרז המשטר הזה בישוב – תשא הסתדרות העובדים הלאומית את דגלו בגבולות פעולתה היא.
תלחם בעד השלטת העבודה העברית בכל ענפי המשק העברי ע"י חנוך צבורי, ע"י התקפה מוסרית, ע"י לחץ כלכלי וחברתי - בכל האמצעים מלבד אמצעי האַלָמוּת.
לא תתן לקפח את זכותו ולהרע את מצבו של הפועל העברי, כי זהו התנאי לעלית המונים; ולא תתן לעכב את פרייתו הבריאה של הרכוש העברי, כי זהו תנאי לכניסת ההון היצרני לארצנו.
בכל מקום עבודה שיש בו לא רק רוב, כי אם אף רק מיעוט ניכר של פועלים לאומיים, לא תרשה מעשי סאבוטאז': לא תכיר בשביתה אם לא הוצע קודם בוררות למעביד, והוא יסרב או לא ייכנע להחלטת הבוררים.
בכל מקום עבודה אחר שבו אין לה מיעוט ניכר בין הפועלים, תימנע מלהתערב בסכסוך כלכלי, ולא תעזור לצד אחד או לצד השני - רק תשתמש בסכסוכים לתעמולתנו, בתור ראיה נוספת לטובת משטר הבוררות. אבל בלי חמלה תפר כל 'שביתה', בכל מקום ובכל מקצוע, אם השובתים ידרשו את הרחקת הפועלים הלאומיים.
תתמכו בקרן תל-חי. חטא גדול חטאה תנועתנו במוסד הזה - לא הבינה את ערכו ואת ההיקף הענקי של אפשרויותיו. אמנם קטן הוא עדיין, אמנם לע"ע שם לעצמו אך תפקידים מוגבלים (והראשון בהם הוא סיוע להסתדרות העובדים הלאומית), אבל עתידו הוא רחב אופקים כרעיון הצה"ר עצמו. כל חלומות הבנין שחלמנו, ושניסחו אותם בהחלטות ועידותינו: גאולת המים, אוצר לביטוח האשראי הפרטי, ארגון עולמי להפצת תוצרתו של הישוב בארצות הגולה, כיבוש הנמל והים, התישבות הררית, איכור הפועל החקלאי, ביסוס הבטחון הצבורי כנגד כל סכנת פרעות - כל אלה הן תעודות קרן תל-חי בעתידו; וברור וידוע לכל אחד מכם ש'אם תרצו אין זו אגדה'. ברצון תלוי הדבר - ברצון וגם בהרגל (אשר לדאבוני עודנו חסר לרבים במחננו) לכבד ולהעריך את מוסדותינו העצמאים לא פחות משאר המוסדות הציונים. עוד לא רחוק אותו העבר שבו היה נדמה לנו כי ההסתדרות הציונית הרשמית היא היא ה'עיקר', בעת אשר הצה"ר היא 'אופוזיציה'. עתה כבר למדנו להחשיב את הצה"ר בתור גורם עצמאי החשוב מכל יתר הגורמים. אותה האמת עלינו ללמוד גם ביחס למוסדות שנוצרו ביזמת הצה"ר, וקודם כל ביחס לקרן תל-חי: איננה 'הוספה' ליתר הקרנות ואיננה 'התחרות' כיתר הקרנות - היא היא לנו 'הקרן', היא היא העיקר. אין זאת אומרת כי 'אויבים' אנחנו לשאר הקרנות; יחסנו אליהן הוא דבר התלוי בהסכם, אפשר שנעזור להן ואפשר שלא נעזור - על כל פנים אקווה שלא נראה את עצמנו מוכרחים להלחם בהן. אבל תמיד ובכל התנאים זו תהא סיסמתנו: בראשית ברא את הצה"ר; בראשית ברא את קרן תל-חי.
לא תזניחו גם את התפקיד החשוב של טיהור האווירה המוסרית בישוב. לא לשם לעג חתמתי בשם כולכם על ההסכם האוסר אמצעי-כיעור במלחמת המפלגות. תשמרו על כל אחד מסעיפיו, אבל גם מיתר המפלגות תדרשו את שמירתם.
עפ"י ההסכם הזה, אל תבוא 'הַעֲלָלָה' בחיי הישוב, באסיפותיו ובעיתונותו. ומי שיפר את האיסור הזה יובא לפני שופטים. עליכם להשגיח, על כן, שקודם כל ייעקר מחיינו כל זכר לאותה ה'עלילה' שהרעילה אותם במשך תריסר ירחים. אף לרמז הכי קל הפוגע בכבוד חברינו החפים מפשע, או בכבוד תנועתנו בקשר עם המאורע ההוא, תגיבו בלי חמלה עפ"י החוק המאושר בחתימות המחייבות כל מפלגה וכל סיעה בישוב.
ואולם אין זאת אומרת שעלינו לשכוח גם את המאורע האיום עצמו. נהרג פטריוט עברי,/9 ולרוב הישוב, מהודאות עבריָן יפואי,/10 ברור מכבר איפה יש לחפש את עקבות הרוצחים. הענין הזה הוא מאותו סוג הענינים שלא יועיל להרבות דברים בו למפרע; אבל לא נשכח ולא נזניח אותו עד תתגלה האמת.
ואלי עוד יותר חשובה תעודת הטיהור בכוון אחר - היא חרפת האימפורט הגרמני לארץ ישראל, חרפה כשהיא לעצמה, ומקור דימורליזציה לכל תפוצות הגולה. על ועידתכם מוטלת חובה קדושה לקבוע דרכי הגנה נמרצים כנגד הקלון הזה, העלול להציג את הישוב העברי בארצו לבוז ולשנאה של אומות העולם התרבותי.
וקודם כל אאחל-נא לכם סדר מבפנים. רשות לנו לבקר ולהדריך את הצבור בזמן שייטה מדרכו הנכונה. אבל חובה לנו לבקר ולהדריך את עצמנו. עתה שניתנה לכם סוף סוף האפשרות לקרוא ועידה, בחרו במרכז חזק ופעיל ותעשו אחרי פקודותיו.
עפ"י התקנון שנתקבל בועידתנו הרביעית נקבע, שמחצית המרכז לברית הצה"ר תיבחר ע"י הוועידה הארצית עצמה, והמחצית השניה תמונה מאת הועד הפועל לבריתנו העולמית, כי רק התרכובת הזאת מתאימה למצבו המיוחד של סניפנו הארצי, שגם עניניו ה'מקומיים' הם עניני התנועה כולה. החלק הממונה של המרכז יהיה לו כפי התקנון גם תפקיד אחר: יכהן בתור 'ועדה מדינית' להגשמת התעודות הפוליטיות שתימסרנה לו, לפי הצורך, מטעם הועד הפועל העולמי; אבל בגדר פעולתו של המרכז אל יופיע כל הבדל בין נבחר ובין ממונה, כולם שווים וזכותם שווה, ואני תקוה שיתלכדו לגוש אחד וידריכו את תנועתנו הארצית למול עתיד מזהיר.
בשם הועד הפועל לברית הצה"ר העולמית, בשם שלטון בית"ר ובשם תנועתנו כולה, תל-חי!
ז'
ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת זו שלח ז'בוטינסקי אל הוועידה הארצית השמינית של ברית הצה"ר בארץ ישראל, שהתקיימה בתל אביב, בימים 8-10 בדצמבר 1934.
2 התאריך נקבע על פי ההשערה שהמכתב נשלח כעשרה ימים לפני הוועידה.
3 סבכות.
4 הכוונה לאב"א אחימאיר, חיים דבירי ויעקב אורנשטיין שעדיין ישבו בכלא באשמת השתייכות ל'ברית הבריונים'.
5 בפרשת רצח ארלוזורוב.
6 הממשלה הבריטית והממשל המנדטורי הארץ-ישראלי גילו עוינות כלפי התנועה הרביזיוניסטית, והיא באה לידי ביטוי במניעת שובו של ז'בוטינסקי לארץ ישראל, בניהול החקירה של הנאשמים ברצח ארלוזורוב ובמשפט, בהתבטאותו של ג'ון התורן הול, המזכיר הראשי של הממשל המנדטורי בארץ ישראל, שהאשים את הרביזיוניסטים באחריות לרצח ארלוזורוב (ראה איגרת אל ראפאר 15.6.1934 ), בדין וחשבון לשנת 1933 של משרד המושבות לוועדת המנדטים (ראה , איגרות אל מיינרצהאגן 16.6.1934 ו- אל קאנליף-ליסטר 16.6.1934 ), בהתנכלויות לביטאונים הרביזיוניסטיים, וברדיפת חברי התנועה.
7 דהיינו מעשי האלימות של אנשי השמאל נגד חברי הצה"ר ובית"ר.
8 הפטיציה.
9 חיים ארלוזורוב.
10 ראה איגרת אל בן-ימיני 28.1.1934 , הערה 1.