אל פנחס רוטנברג, לונדון
לונדון, 6 בדצמבר 1934 אנגלית

פיוטר מויסייביץ' היקר,
זה עתה שלחתי את המברק דלהלן:
סטאבסקי, מאָמענט, וארשה.
אני מבקש לעכב הופעות פומביות וראיונות עד קבלת מכתב ממני./1
ז'בוטינסקי
אני כותב לו היום,/2 ואשלח לך העתק.
אולי עשוי לעניין אותך לקרוא מה שכתב לי הרב קוק ב29 באוקטובר
(כ' מרחשוון)./3 אני מביא כאן את התרגום לאנגלית, ואולם המקור העברי עומד לרשותך בכל עת.
'אני מבקש להסב את תשומת לבך לשלושת הצעירים, שנפלו קרבן לסבל בגלל האסון של שנאת האחים שפקד אותנו למרבה הצער. מדובר בסטאבסקי, רוזנבלט ואחימאיר. אשר לשניים שזוכו, זיכויים העניק להם חיי חופש רק באופן רשמי, אך באופן בלתי רשמי הם אומללים גם היום, כמו אסירים הם מוקפים גלי שנאה ובוז, המונעים מהם להשתכר כדי מחיתם וכו' וכו'.'
אני מבקש גם לשלוח לך תרגום של עיקרי מנשר 'השומר הצעיר', שפורסם ב2 בנובמבר בדבר:
'חתימתו של בן-גוריון באה לבטל את התביעה אשר ישנה לפועלי א"י ולציונות כולה מאת המפלגה הפאשיסטית בעד ליל 16 ביוני, תביעה אשר לא תוכל להתבטל אלא עם חיסולו המוחלט של הפאשיזם בחיי הציונות והישוב... גילוי הדעת של מפא"י לאחר שחרורם של סטבסקי ורוזנבלט הוא פשע לפי ההסכם הזה'./4
לא עלה בידי למצוא בין ניירותיי העתק של המכתב שכתבתי לעורך הירדן,/5 ואולם אני יכול להבטיח לך שהוא נוסח בחריפות רבה וכלל איום, שאסרב לשתף פעולה עמם אם
ישובו ויפרסמו מאמרים הדומים לאלה שנגדם מחה בן-גוריון./6
אשר לפרשת סטאבסקי, אני שולח לך העתק מהצעותיי ששלחתי לבן-גוריון ב10 באוקטובר 1934, ממש בתחילת השיחות./7 בעמ' 3 תמצא סעיף שהודגש על ידי באדום. במקור, שאוכל להראותו לך על פי בקשתך, רשם מר בן-גוריון במו ידיו את הסימן מינוס על יד הסעיף הזה, שמשמעו 'בלתי קביל'. בסעיף 3 הוצע ש'שתי המפלגות תראינה את משפט סטאבסקי, רוזנבלט ואחימאיר כמחוסל וסוף פסוק'. היה זה בן-גוריון שלא רצה זאת.
במכתבי לסטאבסקי אעמוד על כך שהוא יימנע מכל רמז, אפילו הקל ביותר, העלול להוות הפרה של הסכם מס' 1. /8 אולם סבורני שזה בלתי צודק למנוע מחבר מכובד ומוערך של מפלגתי מלהגן על עצמו בנסיבות כאלה. אני חוזר שוב, לו הצד השני היה מסכים להודיע בפומבי שהם מכירים בזיכוי, הייתי מוכן לעשות את מיטב מאמציי שכל העניין הזה 'יישכח'.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי

הצעת הסכם שהוגשה על ידי זאב ז'בוטינסקי לדוד בן-גוריון
לונדון, 10 באוקטובר 1934
פרק 1: הסכם פוליטי.
א. שני הצדדים קובעים את זהות תפיסתם בדבר מטרת הציונות גם ביחס לסטטוס הפוליטי של 'קינפטיגער יודישער נאציונאל גמיינשאפט אין ארץ ישראל'/9 וגם ביחס לשטח הטריטוריאלי של הקולוניזציה היהודית.
ב. שני הצדדים יאחזו בכל האמצעים הנאותים למנוע הקמת המועצה המחוקקת כל זמן שאינה משקפת את הפרופורציה האמתית בין העם היהודי בשלמותו מצד אחד ובין הישוב הלוקלי מהצד השני. אם תכנית המועצה המחוקקת בכל זאת תתקיים, יבטיחו הצדדים חרם ממשי גם של הבחירות וגם של כל ניסיון למנות יהודים מטעם הממשלה. במקרה שיימצאו יהודים או קיבוצים יהודיים שיתמכו בתכנית של המועצה באיזו צורה שהיא, יבטיחו שני הצדדים תגובה מתאימה וממשית כלפי אלמנטים אלה מצד הישוב והעם כולו. שני הצדדים יתאמצו גם להביא לידי מצב שיגרום לחיסול המועצה המחוקקת.
ג. שני הצדדים מתחייבים כל הזמן לחפש קואורדינציה בין כל מחנות התנועה הציונית וחזית מאוחדת על ידי מגע מתמיד והתיעצות חובה בכל פעולה על יסוד הדדיות. בכל מקרה, מבלי קשר עם הסכם בין המחנות, יוקם מגע זה בין שני הצדדים.
ד. בן-גוריון מכיר (בלי קשר עם הערכתו הוא לגבי ממשיות הענין), שתנועת הפטיציה היא ניסיון לויאלי לסייע להצלחה הכללית של הציונות וכל ניסיון להפריע או להחליש תנועה זו לא ייתכן.

פרק 2: שלום בית.
א. שני הצדדים מכריזים שכל צורה של אלמות פיסית בין המפלגות היהודיות בארץ ובגולה לא תיתכן (איז אונדערלאזבאר) בכל המסיבות בלי יוצא מן הכלל; יאחזו באמצעים החמורים ביותר לסלק בהחלט תופעות כאלה, כמו כן כל צורה של פרופגנדה לטובת מעשי אלמות בקרב יהודיחם.
ב. שני הצדדים יאחזו אמצעים מבלי לפגוע בחופש הויכוח האידיאולוג והביקורת למען חסל כל הצורות הבלתי הוגנות של פולמוס המפלגות וביחוד: הפרעת אסיפות וכינוסים, עלבון דגל, סימן סמל תלבושת, הפצת האשמות בעלות א פי קרימינלי, או שיש בהן סכנה פוליטית, חילול הכבוד האישי של מתנגד מפלגתי, הכרזת בויקוט נגד 'הקרן הקימת' ו'קרן היסוד', 'קרו תל-חי' או מגבית ארץ ישראל העובדת.
ג. שני הצדדים רואים את משפט סטבסקי, ורוזנבלט כמחוסל.
ד. שני הצדדים יתאמצו להביא לידי חיסול של שלום את משפט 'הבריונים'.
פרק 3: סרטיפיקטים.
א. כל צד נשאר בדעתו הפרינציפיונית אם נחוץ ואם ייתכן המונופול של הסוכנות היהודית בקבלת הסרטיפיקטים מהממשלה.
ב. בשים לב למצב הפוליטי הקשה, נפסקת למשך כל זמן קיום ההסכם הנוכחי כל התאמצות לביטול המצב הנוכחי אם ישמרו התנאים הבאים:
ג. כל זכויות הצה"ר ובית"ר ביחס להכשרה ועליה והשתתפות במשרדים הארץ-ישראליים מוכרות.
ד.
שני הצדדים ידאגו לחלוקה צודקת של סרטיפיקטים החל מתקציב השדיול של חורף 1934.
ה.
כבסיס לסרטיפיקטים בשביל בית"ר ישמש מצב ההכשרה הבית"רית בדצמבר 1933.
ו. שני הצדדים יתיעצו על הנורמה של ההכשרה ויכירו באופן המיוחד של שיטת הכשרתם, בתנאי של שויון בזמן ושויון במאמץ.
ז. לא תיחשב לסתירה ביחס להסכם זה שהסוכנות תמסור באופן שיטתי חלק מהסרטיפיקטים לנותני העבודה.
פרק 4: בוררות לאומית.
א. שני הצדדים שואפים להנהיג בישוב שיטת בוררות לאומית מחייבת על ידי יצירת משפט בוררים תמידי ואל-מפלגתי נבחר על ידי הלאום (נאציונאלגעוועהלטען).
ב. טריבונל זה יקבל על עצמו גם ארגון וניהול לשכות העבודה הניטרליות במשרדי העבודה היחידים המוכרים בארץ.
ג.
סמכות הטריבונל הזה תתפשט על כל צורות הסכסוכים בשטח החיים הכלכליים-הסוציאליים, לרבות הגשמת העקרון של עבודה עברית במשק היהודי.
ד. הטריבונל יהיו בידיו כל אמצעי הכפיה האפשריים כל זמן שלישוב אין שלטון ממלכתי.
ה. שני הצדדים יתיעצו על פרטי השיטה הזאת.
פרק 5: מודוס ויונדי זמני.
א. עד הקמת שיטת הבוררות וכל זמן שאין חוסר עבודה בארץ מתקיים באופן זמני הסטטוס קוו עם שתי לשכות עבודה שוות זכויות. אם יתהווה מצב של חוסר עבודה, יתיעצו שני הצדדים על מודוס אחר.
ב. מודוס ויונדי זמני זה ייקבע לכל פרטיו בארץ בהסכם בין בין באי-כח שני הצדדים, אולם ביסודו יונחו העיקרים הבאים:
1)
לבלי הרע את תנאי השכר שנוצרו בכל מקום על ידי מאמצי צד זה או אחר.
2)
לבלי דרוש הרחקת פועלים שנשלחו לעבודה על ידי לשכה זו או שניה. כל שביתה



בגלל סבה כזו היא לא חוקית ולא מחייבת.
3) במקום שעובדים חברי שני הצדדים מחייבת שביתה גם את המיעוט רק במקרה אם המעביד דחה הצעת הבוררות או סרב להוציא לפועל פסק-דין של בורר. כשרוב הפועלים מסתלקים מבוררות או אינם מקיימים את החלטת הבורר, אין המיעוט מחויב לשבות, אולם אסור לעבוד במקום השובתים.
4) מקיימים מוסד לבוררות פועלים פנימית לשמור על הגשמה צודקת של המודוס ויונדי.
פרק 6: אורגנים משותפים.
למען הגשם הסכם זה יוצרים את הארגונים הבאים:
א. ארגון למגע פוליטי; ב. ארגון להקמת שלום בית; ג. ארגון לבוררות פועלים פנימית.
הערות:
1 במקור ברוסית בכתב לטיני (ראה גם איגרת אל סטאבסקי 6.12.1934 ).
2 המכתב אל סטאבסקי לא נמצא.
3 מכתבו של הרב הקוק לא נמצא.
4 הקטע המצוטט כאן, מובא מן המנשר המקורי כפי שפורסם בעיתון דבר.
5 איגרת אל מערכת הירדן 23.11.1934 .
6 במכתבו מ25 בנובמבר 1934 אל פנחס רוטנברג קבל בן-גוריון על פרסום שורת מאמרים בעיתון הירדן (ראה שם) הנוגדים את ההסכם למניעת אלימות בין המפלגות (איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 ). הוא ביקש להראות את המכתב לז'בוטינסקי (דוד בן-גוריון, זכרונות, כרך שני 1934-1935, עמ' 243-244).
7 ראה להלן 'הצעת הסכם שהוגשה על ידי זאב ז'בוטינסקי לדוד בן-גוריון'. ההצעה היא במקור בעברית.
8 ראה 'הסכם על מניעת אַלָמוּת בין המפלגות' (איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 ).
9 גרמנית: 'קהילה לאומית יהודית עתידית בארץ ישראל'.