אל אברהם ויינשל, חיפה
פאריס, 16 בנובמבר 1934 עברית

אדון וינשל הנכבד,
1. היום שלחנו לאדוני את המברק הלוטה./1
2. הנני מצטער מאד שלא עשיתם כדרישתי המפורטה במכתב מ27 באוקטובר: 'לאסוף תו"מ ישיבה משותפה של המרכז, הנציבות והמזכירות ולדון קודם כל על הטופס השני'./2 אקוה שהפעם, לכל הפחות, ייעשה הדבר עפ"י המברק הנ"ל עוד לפני קבלת מכתבי זה. אם בכל זאת תיקרא הישיבה רק אחרי מכתבי, אני דורש שיוקרא לפניה גם מכתבי זה וגם מכתבי הראשונים (27 באוקטובר וגם 12 בנובמבר לוינשל)./3
3. מפרטי-הכל של האסיפה הפרטית, שהיתה לכם ביום .../4 נובמבר, נודעו לנו נימוקים אחדים המראים על חסרונות 'הסכם ב' בצורה שהוצעה לכם, אבל הנימוקים האלה אינם מספיקים כדי לדחות את הטופס ההוא בתור בסיס לדיון נוסף, לתקונים והוספות. למשל: לא טוב שנותן עבודה הרוצה להעביד רק פועלינו אנו, יוכרח ע"י 'המפתח'/5 לקחת חלק ידוע של פועלים אחרים. אבל אז יש להציע סעיף מתאים בניסוח 'המפתח'. הלא תוכן 'המפתח' לא נקבע בטופס ששלחתי לכם (סעיף ה'), ז"א שכל ענין 'המפתח' תלוי במשא ומתן של המקום, ותוכלו להציע כל מה שנחוץ לפי דעתכם, בפרט כשסעיף ד' דורש כי 'שתי ההסתדרויות תאפשרנה לכל אחת לרכז את חבריה במקום עבודה לפי מדת האפשרות המעשית'. אם לא תבואו לידי הסכם עם הצד השני בניסוח 'המפתח' אז תוכלו לסרב; אבל אינני רואה שום טעם בסירוב לקבל בסיס הנותן לכם חופש גמור להציע כל מה שנחוץ ולדחות כל מה שמזיק.
הנכם טועים גם בנוגע לענין השביתה. כל זמן שאין הסכם כללי ע"ד 'משטר הבוררות', הלא אין ביכולתנו להפריע שהפועלים השמאליים יעשו שביתות במקום עבודה שלהם, ואין הדבר תלוי בהכשר מצדנו. השאלה היא רק בזה: במקום עבודה שיש גם מיעוט של פועלים לאומיים, שם אסור לשבות מבלי שיציעו למעביד בוררות. את העקרון הזה (שלקחתי אותו בדיוק מהדרישה שניסחתם אצל רוטנברג)/6 קבל גם בן-גוריון, אבל שאל: מה זה 'מיעוט'?/7 אחד מתוך מאתים - האם גם זה 'מיעוט' שיוכל לעכב את הרוב? השאלה הזאת היא הגיונית וצודקת, וע"כ הסכמתי לעקרון שייקבע מינימום; אבל מהו המינימום הזה - 25 אחוז כשדרש בן-גוריון, או 15 אחוז כהצעת רוטנברג, או עוד פחות; הלא זה תלוי במשא ומתן על המקום, ותוכלו להציע הצעות מתאימות ולדחות כל הצעה בלתי מתאימה.
כמובן, גם בנוגע ל'מפתח' וגם ל'אחוז המינימום' לא תציעו הצעות לשם אובסטרוקציה/8 סתם, אבל דרוש תדרשו תנאים המבטיחים לכם חופש מכל פגיעה, ואפשרויות התפתחות בלתי מעוכבת. אם יסרב לקבל אותם הצד השני - זה עסקו; אבל לא עליכם צריכה ליפול האחריות על הפרת ההסכם.
אין צדק גם בתלונה כאילו ויתרנו על התנגדותנו לשביתות: נא לקרוא את הסעיף י"ג - 'מועצה כלכלית' שתקבע חוקה עם 'בוררות חובה'. הלא זהו מה שדרשנו כל הזמן. אם רוצים אתם להבליט יותר את הסעיף הזה, תציעו במו"מ/9 להבליטו, אבל אסור לעבור עליו בשתיקה כשעשיתם באותה האסיפה, כאילו לא היה לו כל ערך.
יש כמובן דברים שצריך להוסיף, למשל: כי אין תוקף לשביתה (אפילו אם ידרשו בוררות) אם בין הדרישות יש דרישה להרחיק פועל צה"רי או לאומי. לא הכנסתי אותם כי נדמה לי שאם יהיה הסכם כלשהו לא יהיה מקום לשביתות כאלה; אבל אפשר מאד שטעיתי, ואז עליכם לדרוש הוספה כזו.
או אולי מוצאים אתם כי הסעיפים 'ב' או 'י'/10 הם עלבון להסתדרות הלאומית (אני לא מצאתי זאת - חוזה הוא חוזה ומזכירים בו כל מקרה אפשרי ואין זאת אומרת שמקרה כזה היה). אם כן, פשוט מאד, דרשו תיקון בניסוח, למשל ככה: 'היות וכל אחד מהצדדים מודיע שהוא מתנגד ותמיד התנגד להתחרות ע"י הרעת תנאי העבודה, הננו קובעים שגם לעתיד... וכו' וכו'' (אבל גם את ההצעה הזאת - שלא להוריד את השכר - מצאתי בהצעות שהצעתם אצל רוטנברג). מה שנוגע לסעיף י', אינני רואה בו כל עלבון בכלל. בשבילנו 'שביתה' איננה קודש ו'הפרת' שביתה בלתי צודקת איננה פשע. אם מסכימים כעת לא לפגוע בשביתות השמאל (במקומות שאין מיעוט לאומי), עושים את זה בתור הנחה לשם איפשור מו"מ בדבר חוקת בוררות שתשים קץ לשביתות.
ולבסוף עלי להדגיש, כי אנו דורשים מכם יחס מדינאי לכל הענין הזה. את המסקנה של משא ומתן אין איש יודע מראש, אבל היות ונגשנו אליו, נגשנו בכובד ראש ובהחלטה לעזור, לא להפריע. לא נסכים לשום הצעה שתעכב את מהלך הציונות הממלכתית, לא בשטח הפוליטי ולא בשטח העבודה: אם נראה סכנה לזה, נסרב. אבל הדרישות שנדרוש, כולן 'זאכליך'/11 ולא לשם אובסטרוקציה. ואני בטוח שכה תעשו גם אתם.
שנית, יש ענין הסרטיפיקטים, גם פה לא נסכים לוותר על שום עקרון חשוב. אם תסכים הסוכנות ל'סוספענדירן'/12 לזמן המוה"מ/13 את פסק הדין,/14 נסכים גם ל'סוספענדירן' לאותו הזמן את תקף 'פקודה מס' 60' ואת החרמת הקרנות, כמו שבמלחמה מסכימים שני המחנות ל'סוספענדירן' את האש לזמן מו"מ על שלום; ואם לא יבוא שלום, רשות לשניהם להתחיל באש; ז"א, במקרה שלילי זה אנו נוסיף ללכת בדרכי הפקודה מס' 60 ולהסתלק מעבודת הקרנות, והבית"רים יצטרכו לחכות עד שיקבלו סרטיפיקטים ממקור אחר, או לעזוב את בית"ר . אבל מצד שני, אסור להתיחס לענין הזה בקלות ראש. במדה רבה תלוי ענין ה'סוספענדירונג'/15 של פסק הדין ביחסכם להסכם העבודה. אל תקריבו לשם כך שום ענין חשוב וצודק; אך באותו זמן אל תרבו סבל חבריכם ואל תעכבו את עליתם ע"י התנגדות בלתי מבוססת.
בכבוד גמור,
ז' ז'בוטינסקי
לוטה: מברק.
הערות:
1 המברק לא נמצא.
2 ראה איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 .
3 המכתב מ12 בנובמבר לא נמצא.
4 התאריך הושמט. על פי הפרוטוקול התקיימה ישיבת הוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל, הסתדרות העובדים הלאומית ונציבות בית"ר, שבה נדון 'הסכם העבודה', ב7 בנובמבר 1934 (מ"ז, ד2/2/2).
5 ראה איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 , הערה 10.
6 על הפגישה בין נציגי הצה"ר בארץ ישראל לבין נציגי ההסתדרות הכללית, שהתקיימה בביתו של רוטנברג בחיפה ב18 בספטמבר 1934, ראה איגרת אל ויינשל א' 21.9.1934 , הערה 2.
7 בעניין זה ראה איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 .
8 לטינית: obstructio – מכשול.
9 במשא ומתן.
10 שם,, 'יחסי פועלים בארץ'.
11 גרמנית: sachlich – ענייניות.
12 גרמנית: suspendieren – להשהות.
13 המשא והמתן.
14 פסק הדין של בית דין הכבוד של ההסתדרות הציונית בדבר שלילת זכותה של בית"ר לסרטיפיקטים ולתמיכה בחוות ההכשרה של התנועה (איגרת אל נציבי בית"ר 22.6.1934 , הערה 2).
15 גרמנית: Suspendierung - השהיה.