אל פנחס רוטנברג, לונדון
לונדון, 10 בנובמבר 1934 אנגלית

פיוטר מויסייביץ' היקר,
אתמול הגיש לי בן-גוריון את הצעותיו, וכפי שאני מבין בנוסח הסופי. ההצעות מכילות: א) סידור זמני לתקופה הקרובה;/1 ב) הצעתו הנגדית לתכנית ההסכם 'הגדול' שלי./2
ההצעה הראשונה מסתכמת כדלהלן: לאחר אשרור שתי ההצעות על ידי שני הצדדים - הצו לאי-אלימות וטיוטת 'הסכם העבודה',/3 ישהו ברית הצה"ר או בית"ר את 'פקודה מס' 60'/4 ואת החרם על הקרנות,/5 וההסתדרות הציונית תשהה את החרם על הסרטיפיקטים של בית"ר./6 אפילו בנוסח הזה יכול מר ב"ג/7 רק להבטיח שיעשה כמיטב יכולתו, אבל אין הוא יכול להתחייב שההנהלה הציונית תסכים להשהות את פעולות האיבה (הם כבר דחו זאת פעם, בתשובה למברקו ששלח לפני ימים אחדים). אבל הנקודה העיקרית היא כי צפוי שהמכסה הבאה של סרטיפיקטים תוענק בתוך שבוע או בפרק זמן דומה לזה, בעוד ה'אשרור' של 'הסכם העבודה' כרוך בהסכמים מפורטים בנוגע ל'מפתח',/8 לגודל המינימלי של 'מיעוט' מוכר/9 וכו'. דרוש לכך זמן אפילו אם יפגינו שני הצדדים את הרצון הטוב ביותר, כל שכן בהלך הרוח/10 הנוכחי השורר בקרב יריבנו. יהיה להם קל לדחות את האשרור עד אשר כל המכסה תחולק, ואף בית"רי לא יורשה לעלות לארץ ישראל. אינני יכול למלא תפקיד של משכין שלום בשעה ששוב נוהגים בחבריי בצורה כזאת.
הסידור הזמני של מר ב"ג, כפי שהנך רואה, אינו יכול לשמש מעבר להמשך השיחות, אלא להפך, הוא רק יוביל לחידוש הסכסוך.
בנוגע לתכניתו 'הגדולה', היא מתחילה במיזוג הסתדרויות העובדים כתנאי מוקדם, לפני שהוא מקבל על עצמו 'להציע' חזית ציונית מאוחדת. אגב, בתכנית המיזוג אין זכר לביטחונות ממשיים למיעוט שלנו, שהרי המוסדות השַליטים בהסתדרות המאוחדת צריכים להיבחר באופן 'יחסי' (יחס של 6 ל50!);/11 אבל הנקודה העיקרית היא שהמיזוג הוא תנאי בל יעבור/12 אפילו לפתיחת המשא ומתן על חזית פוליטית מאוחדת.
כאשר הצעת משא ומתן, נימוקך האחד והיחיד היה דחיפותו של מאמץ מאוחד לאור איום המועצה המחוקקת וסכנות אחרות. בעמדתו של ב"ג אין עכשיו בכלל רמז להכרה בדחיפות כזאת. הוא אפילו אינו מציע מאבק משותף בתכנית המועצה המחוקקת. בקשר למדיניות משותפת בכלל, הוא דוחה אותה עד לאחר הסכם המיזוג, הסכם שהוא כה מסובך, שהוא עשוי להימשך חודשים רבים (בדומה למיזוג של 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר'/13) גם אם היינו מוכנים לדון על צורת התאבדות כזאת.
מחובתי לדווח לך על המצב הזה, לפני שמר בן-גוריון ואנוכי ניפגש אצלך מחר כדי להחליט סופית על גורל השיחות. לפי שעה אוכל רק לומר, שאינני יכול אפילו להמליץ לחבריי לאשרר את 'הסכם העבודה', אם משמעותו קשירת ידיהם ללא כל פיצוי. כפי שאתה יודע, הודעתי למר בן-גוריון, ממש בהתחלה, שהסכם עבודה זה לא יאושר כל עוד ההנהלה הציונית לא תבטל את חרם הסרטיפיקטים בעוד מועד, לקראת חלוקת המכסה הקרובה. אם לא צפוי שזה יקרה, אאלץ כבר עתה לבטל את חתימתי בראשי תיבות על הטיוטה, ומחר אודיע זאת בנוכחותך למר בן-גוריון./14
אגב, מר ב"ג הציג אתמול את פסק הדין המקורי של בית דין הכבוד בעניין הסרטיפיקטים של בית"ר. פסק הדין מצטט את החלקים המפלילים של פקודה מס' 60, ואפילו מר ב"ג חייב היה להודות שבפקודה הזאת אין שום רמזים על 'פנייה' לממשלה בעניין סרטיפיקטים ואפילו לא על פנייה למעסיקים. פסק הדין רק קובע, שמעסיקים מסוימים אשר קיוו לקבל סרטיפיקטים, פנו לבית"ר בבקשה למסור להם שמות של מועמדים מתאימים, ולכן הורה 'השלטון' לסניפים המקומיים לשלוח שמות כאלה. מה אם כן משמעות ההחלטה של בית הדין, שעל בית"ר להבטיח 'לא לנהוג בעתיד על פי פקודה מס' 60'? האם הכוונה היא שאם מחר יפנה אלינו, או אל כל מפלגה אחרת, מישהו שיש ברשותו סרטיפיקטים ורצונו להביא פועלים יהודים, תסרבנה כל המפלגות הציוניות להיענות לו, ובכך תכרחנה את האיש או את הארגון להעסיק ערבים? מר ב"ג עצמו הסכים שזה יהיה אבסורד, ובסרטיפיקטים יש להשתמש כדי לייבא עבודה עברית, ואין זה משנה מי מציע אותם. למען השם, כיצד עלינו לנהוג לפי פסק הדין הזה – 'לסגת' או 'להשהות'?/15
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי

מלואים להצעת סידור זמני/16
עד יום ב' 26 בנובמבר 1934 יאושרו הדברים הבאים:/17
א) הסכם א' על מניעת אמצעים נפסדים במלחמת המפלגות ע"י מפא"י.
ב) ההסכם הנ"ל ע"י צה"ר.
הערה: באישור הסכם א' רשאי כל צד להוסיף הערות ברוח הבירורים שהיו בין

החתומים על ההסכם.
ג) הסכם ב' על יחסי עבודה - ע"י הסתדרות העובדים הכללית.
ד) אותו ההסכם
- ע"י הסתדרות העובדים הלאומית.
ה) הפסקת (suspend)/18 פעולות פקודה 60 ע"י שלטון בית"ר בדבר הסרטיפיקטים.
ו) הפסקת (suspend)/18 פעולת פקודה 68 ע"י בית"ר, ושאר הפקודות ע"י ברית הצה"ר
ובית"ר בדבר הקרנות (קרה"יס וק"ק)./19
ז) הפסקת פעולת פסק הדין של משפט הכבוד של הקונגרס מיום 6 ביוני 1934.
אם כל האישורים הנ"ל יבואו בזמנם - תתפרסם בבת אחת הודעה פומבית על הנ"ל, וכמו כן הודעה על המשך המו"מ/20 בשאלות הציוניות התלויות עכשיו במחלוקת.
הערות:
1. אישור הסכם ב' מחייב מיד את שתי ההסתדרויות להתנהג על פי ההסכם, והדברים הטעונים קביעה נוספת לפי ההסכם (קביעת המפתח, חוקת התור, אחוז המיעוט, הבורר), יקָבעו ע"י שתי ההסתדרויות לא יאוחר מעד 31 דצמבר 1934.
2. הפסקת פעולת פסק הדין של משפט הכבוד של הקונגרס פירושה, שזכויות בית"ר ביחס לעליה וההכשרה יושבו לו כמו שהיו לפני הסכסוך, ושבית"ר יקבל במשך מחצית השנה השוטפת (אוקטובר 1934-מרס 1935) את מספר הסרטיפיקטים המגיע להם לפי הסטטוס קוו אנטה ולפי הסדר שהיה מקובל לפני הסכסוך.




ד' בן-גוריון



ז' ז'בוטינסקי

הערות:
1 ראה להלן, 'מלואים להצעת סידור זמני' (בסוף האיגרת). המילים המודגשות הן תוספות בכתב ידו של ז'בוטינסקי.
2 ראה איגרות אל רוטנברג 6.11.1934 ו- 7.22.1934
('התכנית הגדולה').
3
ראה איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934
('הסכם על מניעת אַלָמוּת בין המפלגות'; 'יחסי פועלים בארץ').
4 ראה איגרת אל יעקבי ש' 15.2.1934 , הערה 3.
5 לפי פקודה 68 מטעם שלטון בית"ר (ראה איגרת אל חברי בית"ר 23.3.1934 , הערה 1).
6 ראה איגרת אל נציבי בית"ר 22.6.1934 , הערה 2.
7 בן-גוריון.
8 ראה איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 , הערה 10.
9 שם, הערה 16.
10 במקור בגרמנית: Stimmung
11 הסתדרות העובדים הלאומית מנתה 6,000 חברים בעוד הסתדרות העובדים הכללית מנתה 50,000; מכאן שהשליטה בהסתדרות המאוחדת תהיה בידי אנשי ההסתדרות הכללית.
12 במקור בלטינית: conditio sine qua non
13
בעקבות האיחוד של 'אחדות העבודה' עם 'הפועל הצעיר' (ינואר 1930) נוסדה 'מפלגת פועלי ארץ ישראל' (מפא"י).
14 בסופו של דבר נחתם ב11 בנובמבר בביתו של רוטנברג הסכם שני – 'הסכם עבודה' ('יחסי פועלים בארץ'), שב26 באוקטובר חתמו עליו ז'בוטינסקי ובן-גוריון בראשי תיבות, והוא נחשב אז ל'פרויקט' בלבד (ראה איגרת אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 ). בעת חתימת ההסכם השני הבטיח בן-גוריון, בשם ההנהלה הציונית, להשיב על כנם את זכויות העלייה של בית"ר (ראה איגרת אל רוטנברג 25.11.1934 ). ההסכם השלישי בדבר הפסקת החרם של ברית הצה"ר ובית"ר על הקרנות והשבת זכויות העלייה לבית"ר נחתם ב14 בדצמבר 1934.
15 לסגת משיחות השלום או להשהות את פקודה מס' 60?
16 בעקבות בירורים שנערכו ב9 בנובמבר בהצעת בן-גוריון 'סידור זמני לתקופה הקרובה', שתמציתה מובאת לעיל, נוסחו המלואים.
17 בסופו של דבר נחתם ההסכם, השלישי במספר, ב14 בדצמבר.
18 דהיינו להשהות. מילה זו והמילים המודגשות להלן הן תוספות בכתב ידו של ז'בוטינסקי.
19 קרן היסוד וקרן קיימת.
20 המשא ומתן.