מכתב זאב ז'בוטינסקי - פריס, אל מרכז הצה"ר, א"י - תל-אביב

מספר האגרת : 2400

סימול התיק: א 1 - 2/ 24/ 3
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (3/9/1934/-2/10/1934) תיק ב' (9/11/1934-3/10/1934) תיק ג' (30/12/1934-10/11/1934)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : הצה"ר. מרכז, א"י
תאריך האגרת: 09/11/1934
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\131146.pdf הורדת קובץ

תוכן

מצרף שני מסמכים שעובדו על ידו וע"י דוד בן-גוריון, יחד עם
פנחס רוטנברג ובלעדיו, בקשר עם המו"מ בין ההנהלה הציונית לבין
נציגי הצה"ר, שלמה יעקבי ומיכאל שווארצמן. אומר שהמסמך הראשון,
הדן באיסור מעשי אלימות, נתקבל סופית על ידו בשם הצה"ר וע"י
בן-גוריון בשם מפא"י, ויתפרסם אחרי שהמזרחי והציונות הכלליים
יחתמו עליו, או גם בלעדיהם, ואילו המסמך השני, הדן ביחסי
פועלים, הוא עדיין בגדר הצעה שהוא ובן-גוריון התחייבו להגיש
למפלגותיהם, ולהשתדל שיאשרוה. מבקש את הנמען לכנס מיד ישיבת
מרכז הצה"ר, נציבות בית"ר, ומזכירות התסדרות העובדים הלאומית,
ולדון בתוכנו של המסמך השני. מסביר שהסכמתו למסמך השני נבעה
מתוך ההכרה, השוררת אצל רוב חברי הוועד הפועל של הצה"ר,
שמסיבות מדיניות אין לעכב הסכם מסויים בין שתי הסתדרויות
העובדים, ושהחיים בעצמם לוחצים להסדר בין השתיים. מוסיף
שהוועה"פ לא התעלם מכך, שהסיכסוך הנוכחי עשוי להועיל להצה"ר,
אך הנימוקים בעד ההסכם הכריעו את הכף. מציין שהצעת ההסכם
להסדרת היחסים בין שתי לשכות העבודה, דומה ביסודה לחוזה הקיים
בין הסתדרות העובדים הכללית לבין הפועל המזרחי, פרט לזה שבמסמך
המצורף מדובר בבורר כגורם תמידי, אפילו בפעילות היומיומית של
חלוקת העבודה בין הנרשמים בשתי לשכות העבודה. מטעים שנמנע
מקבוע עקרונות בענין חלוקת עבודה, כגון מפתח ותור, שייקבעו
הבורר. מציין שביחס להשתתפות חברי הסתדרות העובדים הלאומית
בשביתות כלכליות, הוא הסתמך על הדרישה העלתה הסתדרות העובדים
הלאומית, בישיבה אצל פנחס רוטנברג, בהשתתפותם של אברהם וינשל
ועקיבא ברון מצד אחד, ושל דוד רמז וברל רפטור מצד שני, לפיה
לא יוכל הרוב להכריז שביתה בלי שתוצע תחילה בוררות, אם המעוט
ידרוש זאת; מוסיף שהקושי היה בהגדרת המושג מעוט: דוד בן-גוריון
דרש שרק %25 של פועלים במפעל יוכרו כמיעוט, אך לבסוף ניאות
להציע לחבריו בא"י להסכים ל-%15. מעיר שפנחס רוטנברג הבטיח גם
הוא, לכתוב לברל כצנלסון, ולבקש שהסתדרות הכללית תסכים להכיר
במיעוט של %15. מוסיף עוד שבמסמך גופו לא נקבע אחוז המיעוט,
ושמוסדות התנועה בא"י חייבים להשתדל שיוכר האחוז הנמוך ביותר.
אומר שקבע רק את מסגרת ההסכם, והוא מקווה שאת הפרטים העיקריים
יקבעו נציגי התנועה, במישרין עם אנשי הסתדרות העובדים הכללית.
מוסיף שבמסמך לא הוגבל משך תוקפו של ההסכם, ונאמר רק שהוא שריר
עד שמועצה כלכלית מיוחדת, תקבע משטר חדש להסכמים ולבוררויות.
מדגיש שהצה"ר יאשר את ההסכם, רק אם ייפתר בו-זמנית עניין
הסרטיפיקאטים של בית"ר.