אל מרכז הצה"ר, נציבות בית"ר והסתדרות העובדים הלאומית, תל אביב
לונדון, 27 באוקטובר 1934 עברית

סודי ותכוף
אדוני הנכבדים,
לוטה בזה שני טופסים, שעובדו על-ידי יחד עם מר בן-גוריון אחרי פגישות רבות אצל מר רוטנברג וגם
בלעדיו, בקשר עם המשא והמתן שנתנהל בין ההנהלה הציונית ובין באי-כחנו מר יעקבי והד"ר שווארצמאן./1 הטופס הראשון (איסור מעשי אַלָמוּת) נתקבל באופן מחלט על ידי בשם הצה"ר וע"י ב' ג'/2 בשם מפא"י, והוא יתפרסם אחרי שיחתמו עליו המזרחי והציונים הכלליים או אולי מבלי לחכות לאלה. השני (יחסי הפועלים) הוא רק פרויקט, אשר שנינו התחייבנו להציע לפני מפלגותינו ולהשתדל באופן נמרץ שיסכימו לו./3
על כן עליכם לאסוף תו"מ/4 ישיבה משותפת של המרכז,/5 הנציבות/6 והמזכירות/7 ולדון קודם כל על הטופס השני.
בהסכימי לטופס זה התחשבתי עם ההכרה, הקיימת גם אצלי וגם אצל חלק חשוב מחברי המכריעים בפאריס ובלונדון (אם כי לא אצל כולם), כי מדה ידועה של הסכם בין שתי הסתדרויות העובדים הוא דבר שאי אפשר לעכב אותו עד אין סוף. ראשית, מפני שאת זה דורש המצב הפוליטי; שנית, מפני שאין להמנע מהקמת מודוס ויונדי תחת לחץ החיים האָביקטיבי. באותו זמן ידעתי כי יש דעה שהסכסוך הנוכחי אולי מועיל למפלגתנו יותר משהוא מזיק; ואולם מצאתי, וזו היתה גם דעת הועד הפועל,/8 כי חובתנו היא ברגע זה לקדם את הנימוקים שהם בעד ההסכם על הנימוקים שהם נגד ההסכם.
בענין הקשר בין שתי הלשכות/9 לא מצאתי (ואי אפשר למצוא) קשר יותר מינימאלי מזה שתראו בטופס הלוטה. הוא דומה ביסודו לחוזה המפורסם שבין ההסתדרות והפועל המזרחי, בהבדל היחיד שאצלנו הוצע 'בורר' בתור פונקציה תמידית, אפילו בעבודת יום-יום בחלוקת העבודה בין הנרשמים בשתי הלשכות.
מבלי שאגזים את ערכו של 'בורר' זה, נדמה לי בכל זאת שבידי סיעה חזקה יוכל הוא לשמש תריס נגד כפיה חד-צדדית.
מה שנוגע לעצם התוכן של העקרונים אשר לפיהם תחולק העבודה, לא נתתי לקבוע בהסכם הזה לא את טבע 'המפתח'/10 ולא את טבע 'התור'/11- כל אלה יוקבּעו ביניכם ובין ההסתדרות בתיווך 'הבורר' (אם יתקבל ההסכם בצורתו זו), ואני בטוח שתדעו לעמוד על ההגדרות של 'מפתח' ו'תור' המתאימות לצדק ולצורך.
ביחס להשתתפות חברינו בשביתות הכלכליות (שביתות עם דרישה לסלק את העובדים שלנו יורדות מן הפרק, עם קבלת ההסכם הזה), נשענתי על דרישתכם שנוסחה בישיבה אצל רוטנברג/12 (וינשל, ברון, רמז/13 ורפטור/14): הרוב לא יוכל להכריז שביתה בלי הצעת בוררות למפרע,/15 אם ידרוש את זה המיעוט. אבל הק שי היה בהגבלת מושג ה'מיעוט'. מובן מאליו כי 1 בין 100 איננו 'מיעוט'. ב' ג' הציע 25%;/16 הסכים לבסוף להציע לחבריו בארץ שיסכימו ל15%,
אף כי הוא מסופק אם הם יסכימו לכך; רוטנברג אמר שיכתוב לב' קצנלסון/17 ויפציר בו שיסכימו ל15. בטופס לא קבענו את מספר האחוזים, ועליכם להשתדל שיהיה נמוך עד כמה שאפשר. ואם יוקבּע - אז עליכם להשגיח, במידת האפשרות המעשית, שיימנעו חברינו מלקבל עבודה במקומות עבודה ששם אין מספרם מגיע לאותו מינימום, ובדרך כלל להשתדל שיוצא לפועל באופן מקסימאלי הסעיף ד' המאפשר את ריכוז חברינו במקומות העבודה כדי להמנע מסכנת 'ביטול בששים'./18
כאשר אתם רואים, השתדלתי לא לקבוע אלא את המסגרת של עצם ההסכם, בתקוה שאת הפרטים המכריעים (כגודל 'המפתח' וכו') תקבעו אתם במגע בלתי אמצעי עם הצד שכנגד, בהתאם למצב המעשי שאיננו ידוע לי. נדמה לי שמסגרת יותר נוחה ויותר רחבה מזו אי אפשר לשרטט (ז"א אם בכלל יש רצון לכרות הסכם כל-שהוא בתנאים שישנם לפנינו), ואם גם אתם חושבים כמוני, אז הנני מיעץ אתכם לאשר את ההסכם, אולי בתיקונים, ולנסות להשתמש בו לטובת התנועה. אבל אם טעיתי, וגם ה'מסגרת' איננה נוחה ואפשר למצוא נוחה ממנה, אז דעו לכם שגם בדעה זו נתחשב בכ בד ראש, מבלי כל פחד שנשאר 'דעזאוואואירט'./19 ואולם, כמובן, ההחלטה האחרונה עם הועד הפועל, ומה שהוא יחליט, תהיה סיעת הצה"ר בקרב העובד-לאום חייבת לקיים.
נא לענות בהקדם האפשרי.
בכבוד רב,
ז' ז'בוטינסקי
פ' ס':/20 יש להעיר, כי בטופס הזה לא הוגבל במובן הכרונולוגי זמן תקפו של ההסכם: הוגד רק שהוא קיים עד שמועצה כלכלית מיוחדת תקבע משטר חדש להסכם ובוררות וכו'. אם יש בדעתכם שצריך לקבוע גם תאריך כרונולוגי, נא להציע תקופה מתאמת.
עלי להוסיף, שאנחנו נאשר את ההסכם הזה רק אם ייפתר באותו הזמן ענין הצרטיפיקאטים של בית"ר. על פי מהלך המשא והמתן יש אפשרות לפתרון כזה בכי טוב, ובכלל להנחות חשובות (כגון הפסקת ההתנגדות לפטיציה), כמובן בהנחות הדדיות גם מצדנו; אבל בלי צרטיפיקאטים לא נחתום על שום הסכם מלבד ענין מעשֵי האַלָמוּת בהשמטת סעיף ג'.
ז' ז'
הסכם על מניעת אַלָמוּת בין המפלגות
א) מבלי לנגוע בחופש הויכוח והבקורת בתנועה הציונית, מתחייבות כל המפלגות להמנע מכל אמצעי מלחמה מפלגתית היוצאים מגדר ויכוח אידיאולוגי ופוליטי, ושאינם מתאימים למוסר הציוני ולנימוס התרבותי.
ב) כל המפלגות תפרסמנה כרוז לחבריהן, שכל טירור ומעשי-אַלָמוּת באיזו צורה שהיא הם אסורים בהחלט ובכל התנאים, בין בא"י ובין בגולה, וכל מפלגה תאחז באמצעים החמורים והנמרצים ביותר לעקור מיסודם מעשים אלו. איסור זה חל במדה שווה על הטפה לטירור ולמעשי אַלָמוּת או על הצדקתם.
ג) כל המפלגות מתחייבות למנוע, בכל האמצעים שבידיהן, הפרה או פגיעה בהסכם שהן קבלו על עצמן לקבוע בין ארגוני העובדים בארץ למען הבטיח יחסי חברים, חלוקה צודקת של עבודה בין כל מבקשיה ושמירה על תנאי עבודה הוגנים.
ד) כל המפלגות מתחייבות לאחוז באמצעים נמרצים למנוע כל מעשה בלתי הגון במלחמה המפלגתית, כגון העללה, דיבות, פגיעה בכבוד אישי של יחידים או קיבוצים, הפצת ידיעות שקר, מלשינות, עלבון לסמלים, לדגלים ולתלבושת של מתנגדים.
ה) בארצות שבהן אוסרת הממשלה איזה כוון או זרם ציוני, או שהיא רואה אותו בעין רעה, אין שום קבוצה או יחיד רשאים להלחם במתנגדיו בעזרת הממשלה, בין באופן ישר ובין בעקיפין. כמו כן אסור לכנות מפלגה מתנגדת או את חבריה בתואר העלול לסכן את קיומה באותה מדינה.
ו) בשום מקרה ובשום תנאי אין שום מפלגה או חברי מפלגה רשאים לפוצץ או להפריע אסיפות של מפלגה מתנגדת.
ז) כל המפלגות מתחייבות להעניש את חבריהן אשר פגעו באחד הסעיפים הקודמים, מיד אחר שהפגיעה תיוודע הן באופן בלתי אמצעי או ע"י מי שהוא מהמפלגה הנפגעת, באחד העונשים הבאים: א) נזיפה; ב) קנס; ג) הפסקה זמנית של חברות; ד) גירוש מוחלט מהמפלגה; ה) ביחס לשוקלים - גירוש מההסתדרות הציונית.
אם המפלגה איננה מענישה את חבריה הפוגעים, או אם הצד הנמנע אינו מסתפק בעונש שהוטל ע"י המפלגה על חבריה הפוגעים - הרשות ניתנת לערער בפני משפט בין-מפלגתי שייקבע בכל ארץ וארץ לפי הצרך, ובארץ ישראל ובפולניה ייקבע מיד. מגורש מההסתדרות הציונית רשאי לערער בפני בית משפט הכבוד של הקונגרס.
לונדון, 26 אקטובר 1934. אני מסכים לטפס זה בשם ברית הצה"ר.
ז' ז'בוטינסקי/21

יחסי פועלים בארץ/22
א) הסתדרות העובדים הכללית והסתדרות העובדים הלאומית כורתות ביניהן הסכם ע"ד חלוקת עבודה צודקת, שמירה על תנאי עבודה ותיקון של יחסי חברים לשם הגברת העבודה העברית והמפעל הציוני בארץ.
שתי ההסתדרויות קובעות בהסכם הדדי סדר חלוקת עבודה, שיבטיח שויון כל הפועלים והעובדים לגבי קבלת עבודה על פי חוקת-תור מוסכמת.
ב) שתי ההסתדרויות מתחייבות למנוע/23 מהתחרות בקבלת עבודה ע"י הרעת תנאי העבודה.
ג) שתי ההסתדרויות עושות מאמצים משותפים להשלטת עבודה עברית בכל ענפי המשק היהודי בכפר ובעיר.
ד) שתי ההסתדרויות מאפשרות לכל אחת לרכז את חבריה במקום העבודה לפי מידת האפשרות המעשית.
ה) חלוקת העבודה בכל סוג וענף נעשית לפי מפתח מוסכם בכל מקום ומקום ובכל מקצוע ומקצוע.
ו) עד שתוקם לשכת עבודה אחת, מוסכמת ע"י שני הצדדים, רשאית כל הסתדרות לקיים לשכת עבודה משלה.
ז) מזכירי שתי הלשכות בכל מקום ומקום נפגשים מזמן לזמן לפי הצורך, לשם חלוקת העבודה בין נרשמי שתי הלשכות לפי העקרונות דלעיל.
ח) כשמזכירי שתי הלשכות אינם באים לידי הסכם באחת השאלות העומדות על הפרק, עובר הענין לועדה הארצית.
ט) ועדה זו מורכבת משני באי-כח של שתי ההסתדרויות ובורר שלישי שנבחר על ידם.
י) במקום עבודה שכל פועליו שייכים להסתדרות אחת, או שמספר חברי ההסתדרות השניה הוא פחות מ.../24 אחוז הפועלים במקום, קובעת אותה הסתדרות שרוב הפועלים שייכים אליה את התנאים שעל פיהם אפשר להכריז שביתה במקום עבודה זה, וההסתדרות השניה אינה רשאית לשלוח פועלים למקום הזה עד גמר השביתה.
יא) במקום עבודה שמספר החברים של ההסתדרות השניה מגיע עד .../24 אחוז מפועלי המקום, לא תוכרז שביתה (אם ידרוש את זאת המיעוט השייך להסתדרות השניה) מבלי שתוצע מקודם בוררות למעביד.
אם המעביד ידחה את ההצעה הזאת, או אם יסרב לקיים את פסק הדין של הבוררות, רשאי הרוב להכריז שביתה, והשביתה מחייבת גם את המיעוט ואת חברי שתי ההסתדרויות.
אולם המיעוט אינו רשאי לעכב שביתה בשלושת המקרים דלקמן:
1) אם המעביד דורש מפועל שלא יהיה חבר בהסתדרות פועלים זו או אחרת;
2) אם המעביד מוריד את תנאי העבודה בלי הסכמת הפועלים, ואינו רוצה לדחות את השנוי הזה עד בוררות.
3) אם המעביד מפטר פועלים אחדים או פועל בלי סיבה מספקת לפי דעת הפועלים, ואיננו מסכים לדחות את הפיטורין עד בוררות.
יב) באי-כח שתי ההסתדרויות נפגשים מזמן לזמן להתיעץ על עניני עבודה משותפים, לחיזוק ההבנה ההדדית ויחסי האמון בתוך כלל העובדים.
יג) הסכם זה יש לו תוקף עד שמועצה כלכלית מכל הגורמים הכלכליים בישוב לכל זרמיהם תקבע חוקת עבודה מוסכמת, שתבטיח במשק העברי משטר של הסכמים בין כל הצדדים, תנאי עבודה הוגנים ובוררות חובה, ותקים לשכת עבודה אחת.
החתומים מטה יאחזו בכל האמצעים שבידם להבטיח אישור מהיר של ההסכם הזה ע"י הסתדרות העובדים הכללית והסתדרות העובדים הלאומית.
חתומים:





ד' בן-גוריון

ז' ז'בוטינסקי
לונדון, 26 באוקטובר 1934
הערות:
1 ראה איגרות אל רוטנברג 3.10.1934 ו- אל יעקבי ש' 3.10.1934 ו- אל שוורצמן 5.10.1934 .
2 בן-גוריון.
3 ב11 בנובמבר 1934 חתמו ז'בוטינסקי ובן-גוריון על 'הסכם העבודה' באופן סופי (ראה איגרת אל רוטנברג 25.11.1934 ). אולם הוא היה טעון אשרור הן של הסתדרות העובדים הכללית הן של הסתדרות העובדים הלאומית.
4 תכף ומיד.
5 מרכז הצה"ר בארץ ישראל.
6 נציבות בית"ר בארץ ישראל.
7 המזכירות של הסתדרות העובדים הלאומית.
8 של ברית הצה"ר.
9 לשכות העבודה של שתי הסתדרויות העובדים.
10
מפתח מוסכם להקצאת מקומות עבודה במקצועות השונים לכל אחת משתי הסתדרויות העובדים.






11 הסכם לקביעת תור לקבלת עבודה, לנרשמים בשתי לשכות העבודה.
12 ראה איגרת אל ויינשל א' 21.9.1934 , הערה 2.
13 דוד רמז – Remez (ביילורוסיה 1886-ירושלים 1951); עלה לארץ ישראל ב1913. מראשי 'אחדות העבודה' ולאחר האיחוד עם 'הפועל הצעיר' היה מראשי מפא"י והסתדרות העובדים הכללית. בשנים 1935-1945 היה מזכיר הסתדרות העובדים הכללית. בשנים 1944-1948 היה יושב ראש הוועד הלאומי. כיהן כשר התחבורה (1948-1950) וכשר החינוך והתרבות (1950-1951).
14 ברל רפטור – Reptor (ריז'ון, אוקראינה 1902-1989); עלה לארץ ישראל ב1920. חבר 'אחדות העבודה' וממקימי מפא"י. חבר מועצת פועלי חיפה, מראשי 'סולל ובונה' וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית. ב1944 פרש עם סיעה ב' ממפא"י והיה ממקימי מפ"ם. חבר הכנסת הראשונה מטעם מפ"ם.
15 מראש.
16 דהיינו שיידרש מיעוט המונה לפחות 25% מכלל הפועלים במפעל שבכוחו לכפות בוררות על הרוב.
17 ברל כצנלסון (איגרת אל גרוזנברג 28.7.1933 , הערה 12).
18 ראה להלן, 'יחסי פועלים בארץ'.
19 מצרפתית (désavouer): בבחינת מתכחשים לחתימה.
20 p.s (post scriptum), דהיינו נכתב בצדו.
21 משפט הסיום והחתימה הם בכתב ידו של ז'בוטינסקי. על מסמך זה חתם גם דוד בן-גוריון, תחילה בשם מפא"י ולמחרת, ב27 באוקטובר, בשם ההנהלה הציונית (ראה איגרת אל מלכות ישראל 24.11.1933 , 'ההסכם ל'אי-אלָמות').
22 הסכם זה כונה גם בשם 'הסכם העבודה' (איגרות אל מלכות ישראל 24.11.1933 ו- אל רייכמן 26.11.1933 ו- אל השכל 30.11.1933 ו- אל גפשטיין 3.12.1933 וכו' ).
23 דהיינו להימנע.
24 כך במקור.