אל אברהם ויינשל, חיפה
ואל-לה-בּן, 22 בספטמבר 1934 רוסית

אברהם ולדימירוביץ' היקר,
קיבלתי היום את מכתביו של ד"ר ייבין (מן הכלא) ושל רעייתו,/1 בדבר הפסקת תשלום המשכורת על ידי הירדן לרעייתו של י'./2 היום אהיה בפאריס, ואשתדל להשיג כסף כדי לשלחו לרעייתו. אבל אני חייב לגנות בחריפות את הדבר הזה. מלבד כל השאר, העניין הזה פוגע גם בי אישית: לאחר אין ספור בקשות שלך ושל חברים אחרים בארץ ישראל, למעשה כפיתי על ד"ר י' להצטרף להירדן.


אין לי ספק שהעיתון עני, אבל אתם, חבריו של ייבין, רחוקים מלהיות עניים. הנכם עשירים לאין ערוך מאתנו הפאריסאים, ומכל אלה שיש לנו קשר עמהם. אני מבין שגם לאנשים אמידים יש הוצאות רבות, ולעיתים קרובות הם נאלצים לסרב להגיש עזרה, אבל לכל דבר יש גבול. להשאיר את רעייתו של ד"ר י' ללא עזרה, בשעה שבעלה יושב בכלא, הוא דבר בלתי נסבל. אני דורש בתוקף (ללא כל קשר לכך, אם יש לעיתון הירדן כסף), להבטיח מיד עזרה מספקת למשפחה, על ידי הסכם בין קבוצת חברים אמידים. אני מחכה לאישורך האישי בדואר חוזר שהדבר בוצע.
סלח לי על הטון של מכתבי ועל דרישתי. העובדה שהוא יוצא דופן מעידה עד כמה אני נסער. לא עשיתי שום 'עניין', כאשר עורך הדין של מערכת הירדן התנצל באופן משפיל/3 לפני בית המשפט על הדפסת מאמרי על אודות פסק הדין של סטאבסקי,/4 אף על פי שרבים דרשו, שבעקבות המעשה אאסור על העיתון להדפיס את מאמריי או לתרגמם. אבל מה שקרה עם משפחת י', עובר כל גבול.
שלך,
ו' ז'בוטינסקי.

הערות:
1 המכתבים לא נמצאו. ד"ר יהושע השל ייבין ישב באותה עת בבית הסוהר באשמת השתייכות ל'ברית הבריונים', שהוכרז ארגון בלתי חוקי.
2 ייבין.
3 במקור באנגלית: abjectly apologized
4 הכוונה כנראה למאמרו של ז'בוטינסקי 'על פרשת דרכים', שראה אור בהירדן ב19 ביוני 1934. במאמר זה הביע ז'בוטינסקי את דעתו החד-משמעית שסטאבסקי חף מפשע.