אל מרים לאנג,/1 באזל
ואל-לה-בּן, 19 בספטמבר 1934 אנגלית

העלמה לאנג הנכבדה מאוד,
אני מאחל לך רוב אושר בשנה החדשה ובשנים הבאות/2 בכל דרכייך ובכל מעשייך. אין לי זכות או יומרה להשפיע על החלטותייך. אבל אינני יכול להשלים עם אָבְדן של שותפה לעבודה כמוך, ואראה את ההחלטה כסופית רק אם תאשרי אותה שוב.
אני חייב לדחות אחד מנימוקייך: לעולם אין לומר 'אינני רוצה להיות "פקידה ציונית"'. האם זו בושה לשרת את האומה 'בהתהוותה', בדיוק כפי שבני לאומים אחרים משרתים את מדינותיהם? כיצד תוכל תנועה להתקיים אם דווקא הכוחות המעולים ימאנו לשתף פעולה באופן קבוע? לא מתקבל על הדעת שזו עמדתך האמיתית.
אשוב לפאריס ביום ראשון ב23 לחודש. אם אקבל שם מכתב ובו אישור להחלטתך, אשלח לך מיד תעודה נלהבת על שירות טוב. אבל...
אשתי ובני מצטרפים למיטב איחוליי לך ולבני ביתך.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי

הערות:

1 איגרת אל לאנג 27.8.1930 , הערה 1.
2 עד כאן במקור בגרמנית.