אל יושב ראש מועצת חבר הלאומים, ז'נווה
ואל-לה-בּן, 14 בספטמבר 1934 צרפתית

יושב ראש נכבד מאוד,
ההחלטה שקיבלה מועצת חבר הלאומים פה אחד ב8 בספטמבר (על אודותה נודע לנו על פי תזכיר של ממשלת צרפת שפורסם זה לא כבר), להסמיך ועדה מיוחדת לטיפול בשאלות הנובעות ממשאל העם שייערך בקרוב בחבל הסאר,/1 גרמה לנו עונג רב. אנו רואים בהחלטה זו ביטוי לדאגה כנה של מועצת חבר הלאומים להבטיח את קיומו של משאל העם, אשר בו תלוי לא רק גורל הטריטוריה אלא אולי דבר חשוב בהרבה - גורל אוכלוסיית החבל ובכלל זה הערבויות לצדק ולביטחון - עקרונות שעליהם מושתת חבר הלאומים. אנו מרשים לעצמנו להביע על כך את הוקרתנו בשם ברית הציונים הרביזיוניסטים העולמית המונה למעלה מחצי מיליון חברים ואוהדים ברחבי תבל.
מלבד הרגישות האנושית שלנו לגורלם של כל האנשים הסובלים, שעליה להיות נחלת כל האנשים ההגונים ושוחרי הצדק, אנו מוטרדים במיוחד מהגורל הקשה הצפוי לחלק מאוכלוסיית חבל הסאר, שסיפוחו לרייך הגרמני הוא הרה סכנות לגבם: כוונתנו ליהודים המתגוררים בחבל הזה, אשר מלבד היותם מיעוט קטן הם חשים חסרי אונים.
אם חבל הסאר שוב יסופח לגרמניה מבלי שיובטח ליהודי החבל שחוקי הגזע לא יחולו עליהם, הם יידונו למעשי אכזריות קשים ולהשפלות, שמדינות לא מעטות מקרב המדינות החברות בחבר הלאומים מתחו עליהם ביקורת. לכן ניתן אפוא להבין את החוויות הקשות שחווים אנשים אלה אשר מחכים להכרעה על גורל חבל הסאר. לאי-הוודאות הנוראה יש להוסיף את הפחד מרדיפות, אם יהיה להם די אומץ להביע את רגשותיהם ואת מאווייהם. בהיותנו נושאי דברה של היהדות כולה, מחובתנו להפנות את תשומת הלב למצב הקשה ולסכנות המרחפות על ראשי היהודים של חבל הסאר.
האפשרויות הללו לא הובאו בחשבון בחוזה ורסאי בשעה שקבעו את הערבויות שהיו צריכות לחול גם על משאל העם, שכן אז לא ניתן היה לצפות מראש שהמפלגה הנציונל-סוציאלסטית, שלא היתה קיימת בעת ההיא, תגיע לשלטון ברייך הגרמני. ועוד פחות מזה ניתן היה לצפות שבגרמניה יחוקקו חוקי גזע. לפיכך ניתן להסביר מדוע בעלות הברית לא מצאו לנחוץ לכפות על המעצמה הגדולה הזאת את התנאים שהם כפו על המדינות החדשות שהוקמו לאחר המלחמה, כדי להגן על זכויות המיעוטים./2
סיפוחו של חבל הסאר לגרמניה יגרור גם שלילה מידית של זכויות אזרחיות מהיהודים, שכן יחילו עליהם מיד את הסעיף הארי אשר הפך את בני עמם החיים בגבולות הנוכחים של הרייך למנודים. חבר הלאומים לא יוכל להפקיר לשרירותו של הרייך הגרמני אלפי אזרחים חסרי מגן, מבלי למעול באחד מתפקידיו החשובים. אזרחים אלה החיים היום בחסותו של חבר הלאומים ונהנים מכל הזכויות, נידונו מראש לנידוי מהחברה האזרחית ומהחיים הפוליטיים. חבר הלאומים אינו יכול להפקיר אותם סתם כך לגורל אכזרי. אנו בטוחים שחבר הלאומים לא ירצה להתכחש לשליחותו ולא יגרום לפגיעה בשמו הטוב. אנו משוכנעים שנציגי כל המדינות בז'נווה מודעים לחומרת מצבם העתידי של יהודי חבל הסאר, וידאגו להגנתם.
בתזכיר של שר החוץ הצרפתי שהוגש לחבר הלאומים ב31 באוגוסט שנה זו הוא הצהיר בשם ממשלתו, שאם חבל הסאר - כולו או חלקו - יסופח לצרפת, ייהנו כל תושבי החבל משוויון בפני החוק ויזכו להגנה מלאה על חייהם ועל חירותם. וכמו כן הם ייהנו מכל הזכויות האזרחיות והפוליטיות ללא הבדל לשון, גזע או דת, בדיוק כשאר האזרחים הצרפתיים. הכרחי שמחויבות כזאת תהיה בתוקף בכל אחת משלוש התוצאות האפשרויות של המשאל. אנו דורשים מחבר הלאומים שינקוט אמצעים נאותים להבטחת התחייבות דומה מצד ממשלת הרייך הגרמני וגם מהאחרים, כדי להבטיח לפני עריכת המשאל את זכויותיהם של יהודי חבל הסאר, ללא קשר לתוצאות המשאל./3
לבקשתנו זו יש תקדים משפטי בשלזיה, שחולקה לשניים בעקבות משאל עם;/4 שני הצדדים קיבלו על עצמם התחייבות דומה./5 אנו בטוחים שחבר הלאומים ימשיך לשמור על המסורת הנאורה שלו.
הברית העולמית של ציונים רביזיוניסטים
ד"ר ז' סגל
ו' ז'בוטינסקי
חבר
נשיא
הערות:
1 חבל הסַאר (בגרמנית: Saargebiet או Saarland) השוכן בגבול גרמניה-צרפת, עשיר במחצבות ברזל ופחם. על פי חוזה ורסאי נמסרו מכרות הפחם של החבל לידי צרפת בעוד שניהולו הופקד בידי גוף מנהלי מטעם חבר הלאומים. בינואר 1935 אמור היה להיערך משאל עם על עתידו של החבל.
2 הכוונה לאמנת המיעוטים שכל המדינות החדשות במזרח ובמרכז אירופה קיבלו על עצמן בוועידת השלום בוורסאי. על פי אמנה זו הובטחו זכויותיהם הלאומיות, האזרחיות והדתיות של כל בני המיעוטים לרבות היהודים.
3 במשאל העם שהתקיים ב13 בינואר 1935 הצביעו 90% מתושבי חבל הסאר בעד סיפוח לגרמניה. ב1 במארס 1935 סופח חבל הסאר לרייך הגרמני.
4 על פי חוזה ורסאי נערך בשלזיה העלית משאל עם במארס 1921 לקביעת גורלו של החבל, שעל השליטה בו התמודדו גרמניה ופולין. על פי תוצאות המשאל אמור היה החבל להיספח לגרמניה. אולם בעקבות מרידת הפולנים החליטה ועדה מיוחדת של חבר הלאומים (באוקטובר 1921) לחלק את החבל בין פולין (שזכתה בשלושה רבעים מהשטח) לבין גרמניה.
5 פולין וגרמניה קיבלו על עצמן ליישם את אמנת המיעוטים בשטחי שלזיה העלית שנפלו בחלקן.