אל רפאל רוזוב, תל אביב
ואל-לה-בן, 4 בספטמבר 1934 עברית

סודי
רפשה יקירי,
תודה על מכתבך./1 סלח שאענה בקצור, אבל פה אסור לי לכתוב ובכלל לעבוד, והנני מוכרח להסתתר מהרופא בכתבי זאת.
חשוב מאוד שתוביל את המשא והמתן/2 עד מסקנה ממשית ומסוימת, ויהי מה שיהיה הזמן שזה ידרוש; ויהי ה'מסקנה הממשית' חיובית או אפילו שלילית-
רק שנדע את המצב.
נותני העבודה בא"י צריכים להחליט, אם רוצים גם הם כמונו להלחם בעד שנוי עקרי בכל שיטת הסרטיפיקטים. אין אנו רוצים לשלול מהסוכנות העברית את כל זכויותיה דְעכשָו בנוגע לקבלת סרטיפיקטים; אבל רוצים אנו שהחלק היותר גדול ימָסר בעתיד לנותני העבודה, ושגם החלק הנמסר לסוכנות יחולק ברובו עפ"י/3 הוראתם של נותני העבודה. את זאת אנו רוצים לא מפני שמתנגדים אנחנו לסוכנות בתרכָבְתה העכשווית: אף אם תקום מחר סוכנות אחרת, לפי רוחנו, גם אז ישאר נכון הכלל הזה - שנותני העבודה יודעים טוב יותר איזה מין פועלים נחוץ למשק, ובאיזו מקצועות צריכים להִתְמָחות המועמדים בגולה.
אם רוצים בזה גם נותני העבודה, אז יש סכויים גדולים להשיג את התקון הזה. אני אומר את זאת מתוך ידיעה: כבר מצאתי בלונדון אנשים חשובים, בעלי השפעה, שיתמכו בדרישתנו זו. מראשית אָקטובר אני אתישב בלונדון לכמה חודשים לשם עבודה פוליטית, ואוכל לטפל בענין הזה בכל המרץ הראוי. אבל אין טעם להשתדלות כזאת - השתדלות בעד זכותם של נותני העבודה - אם הם בעצמם אינם רוצים בכך; או אולי 'רוצים בסתר לבם', אך אינם מעיזים להביע את רצונם בגלוי.
אף כי סודי הוא מכתבי זה, מותר לך להקריאו בפני אלה שתמצאם ראויים לכך. הייתי רוצה שיבינו כי אי אפשר לנו, לצה"ר ובית"ר, להשאר הלאה במצב המצחיק של דון קישוטים הנלחמים נגד הקלאסען-קאמפף/4 בעת אשר הצד המעונין - נותני העבודה - עומד מרחוק כאילו אין לו כל ענין במלחמתנו. סוף סוף אנחנו, הצה"ר, מפלגת פועלים הננו ל80 אחוז, לא מפלגת רכושנים. יצאנו למלחמה הזאת לשם הצדק הצבורי ולשם תועלת המפעל הציוני. אבל אי אפשר לנו להגן על זכותו של השותק, כמו שאי אפשר לגברים פה בצרפת לדרוש שווי זכויות של נשים, כל זמן שהנשים בעצמן לא השמיעו את קולן באותה הדרישה.
בענין הזה לא חשוב כל כך אם נצליח עוד בשנה זו או רק בשנה הבאה. תסבול מזה בית"ר, כי בחוריה רעבים לעליה (וגם ללחם ממש), אך את זה נדע לשאת, אם רק ידעו הצעירים כי יש מלחמה בעד השנוי, וגם יש לנו בעלי ברית.
נא לחפש פתרונות בדרך זו. אין לך צורך להתיעץ עמי על כל צעד ושעל: הנך יודע טוב ממני גם את המצב בארץ וגם את המצב בבית"ר. כשתרגיש כי הגעת עד הסוף - 'הן' או 'לאו' - תודיענו. אם אין לנו בעלי ברית, אז נחליט כי נותני העבודה בא"י אינם כח, אין לסמוך עליהם, ומהכרה זו נוציא מסקנות. ואם יש לנו בעלי ברית - בטוחני שננצח, ונצחוננו יביא תועלת רבה למשק העברי, להבראת הישוב ולציונות כלה.
מוקירך,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:

1 המכתב לא נמצא.
2 רפאל רוזוב נשלח על ידי ז'בוטינסקי לארץ ישראל לניהול משא ומתן עם מעבידים פרטיים בחקלאות ובתעשייה, כדי שיגישו למחלקת ההגירה של הממשל המנדטורי 'דרישות' לסרטיפיקטים לעובדים שלא במסגרת המכסה המוקצבת לסוכנות היהודית (ראה
איגרות אל ודג'ווד 1.3.1934 ו- אל ז'בוטינסקי י' 28.6.1934 ). המטרה היתה להשיג סרטיפיקטים לחברי בית"ר שלא באמצעות הסוכנות היהודית, שסירבה להעניק להם סרטיפיקטים (ראה איגרת אל יעקבי ש' 26.2.1934 , הערה 5).
3 על פי.
4 גרמנית: הKlassenkampf - מלחמת המעמדות.