אל הסתדרות העובדים הלאומית, תל אביב
ואל-לה-בן, 3 בספטמבר 1934 עברית

כבוד מזכירות ההע"ל,/1 תל- אביב
מסרו לי היום בטלפון את תוכן מברקכם./2 אינני יכול להתיעץ עם הועד הפועל, ועל כן נא לקבל את תשובתי זו כחוות דעת פרטית. בכל מה שתעשו בקשר עם מכתבי, אבקשכם להשאר במגע עם מרכז הצה"ר/3 ועם נציבות בית"ר./3
א. שיחתי עם מר נובומייסקי/4 שיחה טלפונית היתה, ושיחות כאלה אין בהן על פי רוב אותה המעשיות המדויקת, הדרושה והרצויה לפי חשיבות הענין המענין את שנינו. בעיקר מר נ'/5 הביע את רצונו להביא לידי מודוס ויונדי בין שני מחנות הפועלים,/6 וגם אני הבעתי אותו הרצון. חוץ מזה הוא סיפר לי, שאצלו על ים המלח נכנסו אנשי עובד-לאום לתוך ה'מועצה' המקומית,/7 בעת אשר מפי רוטנברג נודע לו, כי במשך המשא ומתן שהיה בביתו לפני כמה חדשים/8 סירב בן חורין בשם עובד-לאום להסכים להשתתפות דוקא במועצות כאלה. עניתי לנ' שאינני יודע את כל פרטי המצב, אך נדמה לי שאולי ההבדל הוא בזה: אצלו על ים המלח ה'מועצה' היא מוסד השייך רק למכון חרושת אחד, בעת אשר אצל רוטנברג דברו על 'מועצות' עירוניות, והפועלים הלאומים אף כי יסכימו להשתתף בסוג הראשון של 'מועצות', מהסוג השני יסתלקו. אך לא היה לי הרושם כי מר נ' שמע את החלק הזה של דברי בדיוק. לבסוף הבטחתי לו לכתוב לא"י בבקשה שיעזרו לו בהשתדלותו להביא לידי מודוס ויונדי. ואולם לא עשיתי ככה מפני עיפותי הגדולה, ואתו ואתכם הסליחה.
ב. מה שנוגע להצעתו בדבר 'שולחן עגול' (ככתוב במברקכם), לא ברור לי הן אופיו הן היקפו. יש שלוש אפשרויות: או שזהו משא ומתן הנוגע ליחסים על ים המלח בלבד, או שזהו משא ומתן כללי שיתנהל באופן מקביל לאותו המשא והמתן שהצה"ר הציע למפא"י בראשית אוגוסט,/9 ושעדיין לא נתקבלה תשובתם על הצעה זו, או שהחליטה המפא"י לדחות את הצעתנו, ובמקום מו"מ/10 אתנו יבוא משא ומתן עם עובד-לאום. על כל
פנים, עצתי היא שלא תסרבו להתחיל במשא ומתן (מה שבטח עשיתם גם בלי עצתי), אבל שתסבירו לכל הצדדים בבירור נמרץ, כי כל הסכם מקומי יקבל תוקף בחיים אך ורק אם יתאשר ע"י הועד הפועל לברית הצה"ר. ובזה אינני מתכוון להתערב באווטונומיה של ההע"ל, שהריהו מוסד עצמאי לגמרי, אבל פשוט עובדה היא שאין טעם לחוזה שלא יחייב גם את המחנה הגדול בגולה התומך בעובד-לאום, ואת זה אי אפשר לחייב בלי פקודת הועד הפועל לברית הצה"ר.
על תוכן דרישותיכם אין צורך ל'למד' אתכם, היות ואתם הם הבקיאים לענין ולא אנחנו פה. אבל כדאי שאזכירכם את נוסחת הדרישות כשאנו מנסחים אותן פה בגולה. 'בוררות' איננו הסכם תיאורטי - שהִנֵה מתחייבים שני הצדדים, במקרה של סכסוך, לבחור בבוררים ולמסור בידיהם את ההחלטה. כי יש תמיד סכנה שלא ייכנעו לפסק הדין, או
גם שלא יסכימו את מי לבחור. 'בוררות' על פי החלטותינו בועידת וינה/11 היא מוסד קבוע, שלושה או חמישה או שבעה 'שופטים' שייבחרו לצמיתות ע"י כנסיה מיוחדת, המיצגת את
כל מקצועות המשק העברי בארץ בשויון משקל בין הפועלים ונותני העבודה. השופטים האלה ייבחרו מאנשים שאינם שייכים לשום מפלגה, ואסור להם להשתייך לאיזו מפלגה שהיא; והם (לא בעלי הדבר בכל סכסוך וסכסוך) ימנו את הבוררים הקבועים לכל עיר או מושבה ויכהנו בתור בית דין עליון לערעורים. וגם את ה'לשכה הניטראלית' בכל מקום ומקום ימנו הם, אותו הקולגיום של הבוררים העליונים, ורק אז תהיה לנו לשכת עבודה ניטראלית במלוא מובן המילה. ועל כן מתנגדים אנחנו ללשכה 'משותפת' (עם באי-כח של המפלגות), וגם בלשכה הממונה ע"י העיריה או ועד המושבה איננו רואים פתרון מספיק, מפני האופי המפלגתי של המוסדות האלה. מה שנוגע ל'מועצות' מקומיות, מתנגדים אנחנו התנגדות עקרונית לכניסת הפועלים הלאומיים לאיזה מוסד שהוא אשר יהיו בו למיעוט ויוכרחו לעשות מה שיחליט הרוב המורכב מאנשי השמאל (אולי בהוספת נתיניו מהפועל המזרחי וכו'): לא תדרוך רגלם אלא במוסד שהם שם לא פחות מחצי, ופה לא נתחשב בשום אסטאטיסטיקה כי אם רק באותו העקרון שאנו דורשים אותו גם ביחס לקונגרסים הציונים ולועד הלאומי: כל מוסד 'משותף' בישראל יתבסס אך ורק על הסכמה חפשית ושויון המשקל, ולא על רוב ומיעוט. ומה שנוגע לזכות העליה, לא נוותר על כוונתנו להבטיח סרטיפיקאטים מחוצה להשפעת הסוכנות, כל זמן שתרכובת הסוכנות לא תותאם לדרישותינו.





הנני מאחל לכם הצלחה בכל.
תל חי,
ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 הסתדרות העובדים הלאומית.
2 ראשי הסתדרות העובדים הלאומית הודיעו לז'בוטינסקי כי רוטנברג הזמין את נציגי ההסתדרות הכללית ואת נציגי הצה"ר לשיחות שלום, כדי לשים קץ למעשי האלימות בארץ ישראל ובארצות הגולה (נשתמרה טיוטת המברק, ללא ציון תאריך, מ"ז, א22/2/1). על הפגישה ראה איגרת אל ויינשל 21.9.1934 , הערה 2.
3 בארץ ישראל.
4 משה נובומייסקי (איגרת אל ההנהלה הציונית 5.12.1922 , הערה 16).
5 נובומייסקי.
6 בין הסתדרות העובדים הלאומית לבין הסתדרות העובדים הכללית.
7 מועצת העובדים במפעלי ים המלח.
8 הכוונה לפגישה שנתקיימה בחודש פברואר 1934 בביתו של רוטנברג בין אליהו בן-חורין לבין דוד רמז וברל רפטור (איגרת אל אל הצה"ר א"י ואחרים 27.10.1934 , הערה 12).
9 באיגרת ששלח הוועד הפועל של ברית הצה"ר להנהגת מפא"י ב29 ביולי 1934 על אודות שיחות שלום, אשר נמסרה על ידי מרכז הצה"ר בארץ ישראל לתעודתה ב7 באוגוסט 1934 (ראה איגרת אל יעקבי ש' 31.7.1934 , נספח א').
10 משא ומתן.
11 בוועידה העולמית השלישית של ברית הצה"ר, שהתקיימה בווינה בימים 26-30 בדצמבר 1928.