אל מיכאל השכל, לונדון
פאריס, 17 באוגוסט 1934 אנגלית

אישי
למר מ' השכל,/1
אני מתכוון להגיש להנהלה הרביזיוניסטית את תכנית הפעילויות דלהלן לשנה הבאה (אוקטובר 1934-ספטמבר 1935):
א. תנועת הפטיציה
הערה: עד כה נאספו 600,000 חתימות - יותר מן הסכום הכללי של השקלים שנמכרו בשנת השיא של 1933. תוצאה זו עדיין קטנה מאוד בהשוואה לאפשרויות הקיימות. המבצע שלנו נמשך בפועל ממארס עד יוני בלבד, אך נעצר בשל משפטו של סטאבסקי ובשל הצורך לרענן את היָזמה הזאת שאין לה תקדים. הניסיון מלמד שלמעשה כל אלה שפנו אליהם חתמו ברצון, ועל פי רוב בהתלהבות. בעיירות אחדות בפולין חתמה כמעט כל האוכלוסייה עם הרבנים בראש - ודווקא בפולין הנושא לא קיבל עדיין טיפול נאות. על האפשרויות הטמונות בפטיציה ניתן ללמוד מווינה: מתוך 200,000 יהודים חתמו כ35,000. זו הוכחה שבאירופה אפשר לאסוף למעלה משני מיליון חתימות.
עתה, כשעניינו של סטאבסקי הסתיים ורכשנו ניסיון, יש לבצע את הדבר בסתיו ובחורף הקרובים. בעת ובעונה אחת עלינו להתחיל ב'פרסום' הפטיציה באנגליה.
הצעות:
1) על תנועת הפטיציה להגיע לשיאה בקונגרס של חותמי הפטיציה, שיתקיים בלונדון במועד מתאים באביב 1935.
הקונגרס, בתור גוף בלתי מפלגתי שייבחר על ידי כל החותמים על הפטיציה, ייצג לא רק קהל רב אשר שום אספה יהודית לא הגיעה אליו, אלא (וזה חשוב במיוחד) הוא ייצג את הרוצים באמת ובתמים להתיישב בארץ ישראל.
הקונגרס ימַנֶה משלחת אשר תגיש לשלטונות את נוסח הפטיציה עם כל החתימות המקוריות.
2) יש לפתוח בתעמולה מוקדמת באנגליה החל באוקטובר 1934. יש לתגבר את הלשכה שלנו בלונדון, ובין השאר אשהה בלונדון במשך 3 חודשים. אין להסתפק בקיום עצרות-עם המוניות, כרזות וכו', אלא יש לחזור על השיטה שהופעלה בהצלחה לפני הערעור של סטאבסקי, אך במידה גדולה בהרבה: פנייה אישית אל בעלי השפעה, שידול עיתונאים אנגלים בעלי השפעה שיכתבו על אודות הפטיציה, וכו'.
את הנאום המוסרט ביידיש 'תנו ליהודים לעלות לארץ ישראל',/2 החופף את תוכן הפטיציה, יש להכין מחדש באנגלית ולהפיצו באנגליה.
זמן קצר לפני הקונגרס יש להדפיס את 'מדריך הפטיציה', שיכיל שמות וכתובות של כל החותמים ברחבי תבל, להציגו בחלונות ראווה כדי להרשים את האנשים בממדיו, ולשלחו לאישים חשובים.
3) יש להכין נוסח מיוחד של הפטיציה, בחתימת אזרחים בריטיים לא-יהודים, שיכלול את דרישת חותמי הפטיציה בארצות האחרות ואת התמיכה בהם (דבר זה, בין השאר, גם ישים לאל כל התנגדות רשמית לדון בפטיציה שחותמיה הם בני ארצות זרות).
ב. פעולות מדיניות אחרות
1) יש לפרסם 'עלוני כחול-לבן' בערך פעמיים בחודש, לשלוח אותם למשרד המושבות ולהפיצם גם בקרב כל האישים המתאימים באנגליה ומחוצה לה. את העלונים הראשונים יש להקדיש לנושאים הבאים:
א) תכנית המועצה המחוקקת הארץ-ישראלית.
ב) ביטחון הציבור בארץ ישראל.
ג) עלייה 'בלתי לגלית'.
ד) המשטרה הארץ-ישראלית לאור משפט סטאבסקי.
2) יש למנות בז'נווה נציגות קבועה של ברית הצה"ר. על כל פנים, יש ליצור קשר אישי עם כל חברי ‘ועדת המנדטים המתמדת’ ולהתמיד בו (עתה אנו בקשר עם מר ראפאר ועם מר רֵס/3).
ג. חרם אנטי-גרמני
(לפי שעה השיגה תנועת החרם בסיס כה מוצק הן בקרב יהודים הן בקרב לא-יהודים, שתעמולה רגילה למען החרם איבדה את כוח הזינוק שלה; וכדי לשמור על עירנות נאותה של התודעה הציבורית, יש למקד את ההתקפות בנקודה אשר עדיין מעוררת סנסציה. נקודה כזאת היא 'הסכם ההעברה'/4 בין בנק אנגלו-פלשתינה, קרן קיימת לישראל ו'ניר'/5 לבין השלטונות הגרמניים, שכתוצאה ממנו הפכה ארץ ישראל לאחת הארצות המעטות שהיבוא הגרמני אליה נמצא בקו עלייה).
הצעות:
1) תעמולה אינטנסיבית נגד 'הסכם ההעברה', לרבות הוקעתו בפני ארגוני העובדים בארצות השונות.
2) קביעת 'חודש החרם' בארץ ישראל.
3) לקיים קשר שיטתי עם פירמות לא-גרמניות, במיוחד באנגליה, ולהציע להן את עזרתנו בפרסום תוצרתן בארץ ישראל (עזרה מועילה מאוד דווקא עכשיו, כשברשותנו יומון/6 ואהדה בקרב המעמדות העסקיים).
ד. בנק הֶעָמֵל (בנק העובדים הלאומיים)
(תקנות הבנק קיבלו בסופו של דבר מעמד חוקי. מטרתו - מלבד עסקי בנק רגילים - לסייע להסתדרות העובדים החדשה/7 שמספר חבריה גדל מ4,700 בחודש אפריל ל6,500 בחודש יולי. ייעודו של הבנק להקים רשת 'קופות מלווה וחיסכון' למען העובדים שלנו, ומאידך גיסא לסייע באשראי לעסקים אשר מעסיקים את העובדים שלנו, שמשום כך מוצאים את עצמם לעתים קרובות מוחרמים על ידי בנקים מסוימים בלחץ ההסתדרות הישנה./8 החוק החדש מאפשר להתחיל בפעילות עם סכום מינימלי של 610,000 לירות שטרלינג במזומן).
הצעות:
1) להטיל על אישיות מתאימה, במידת האפשר חבר ההנהלה הרביזיוניסטית, לגייס 10,000 לירות שטרלינג במזומן, עוד לפני השנה החדשה. למטרה זו יהיה עליו לבקר בכמה בירות אירופיות.
2) בשבוע השני של חודש נובמבר יעסקו כל הארגונים הרביזיוניסטיים בעולם כולו במכירת מניות הבנק.
ה. קרן 'תל-חי'
(הקרן, שנוסדה לפני שנים אחדות, פעלה מעט מאוד עד 1932, וגם זאת רק למען ה'הגנה'./9 מאז סתיו 1933 אורגנה הקרן מחדש, תחום פעולתה הורחב והוא כולל גם עבודה קונסטרוקטיבית בארץ ישראל. היא כבר בנתה במושבות שונות בארץ ישראל כמה צריפים בעבור קופת החולים של העובדים שלנו, ובעת ובעונה אחת סייעה לקורסים למדריכי הגנה/10 בפולין ובצ'כוסלובקיה וסייעה למחנה קיץ של ילדי בית"ר באוסטריה.
מטרתה הבאה של הקרן היא לבנות בתל אביב את בית הסתדרות העובדים הלאומיים, שבו תשוכן גם המרפאה המרכזית של קופת החולים שלהם, כמו כן תספק הקרן כמה צריפים. למטרה זו שמור כבר סכום מסוים כעתודה, וקיימת תכנית למגבית המכרעת בסתיו. פעילות זו, לאחר שתושלם, תסייע לקרן לעורר תשומת לב רצינית בציבור, ותאפשר להתחיל כמה יָזמות בקנה מידה גדול.
כמו כן אמליץ שקרן 'תל-חי' תתרכז בכמה תחומים מיוחדים של פעילות כלכלית, רצוי ב'גאולת המים':/11 פיתוח מקורות המים של ארץ ישראל, ומעל לכול אגירת מי הגשמים הדרושים כל כך: בריכות, מאגרים טבעיים באיזורים הרריים, קווי צינורות. לבחירה זו היתרונות דלהלן: זה תחום פעולה שהוזנח על ידי הקרנות האחרות; המים הם הבעיה העיקרית של הכלכלה הארץ-ישראלית; רעיון 'גאולת המים' יקסום מאוד לציבור היהודי; רבים מהעובדים שלנו יוכלו להיות מועסקים; מפעל המים יהיה איתן מבחינה כלכלית, שכן אנשים - אין זה חשוב עד כמה הם מדייקים בפרעון שאר חובותיהם - תמיד משלמים בעבור צריכת המים).
הצעות:
1) יש להורות לכל הארגונים הרביזיוניסטיים שיראו במגביות 'תל-חי' את חובתם העליונה והקבועה (יש לציין, כי עד לקרע בינינו לבין קרן קיימת לישראל, שארע זה לא כבר,/12 בית"ר תפסה את המקום הראשון בין תנועות הנוער במגביות לקרן קיימת לישראל).
2) יש לנהל תעמולה אינטנסיבית כדי להסביר לציבור היהודי, שעל ידי תמיכתו בקרן 'תל-חי' הוא ממלא את חובתו כלפי ארץ ישראל במידה לא פחותה מאשר בתמיכה בכל קרן ציונית אחרת.
3) לאחר איסוף הסכום הדרוש לבניית בית העובדים,/13 יוטל על מומחים להכין תכנית ל'גאולת המים', ויש להתחיל לפני תום שנת 1935 במגבית, שתיועד לבניית המפעל הגדול הראשון.
ו. ארגון הציונות הממלכתית
1) על קונגרס מגישי הפטיציה (ראה סעיף א/1) להכריז על הקמת איגוד עולמי בשם 'ציונות ממלכתית'. זכות הבחירה תוענק לכל יהודי, ללא תשלום בעבור שקל או דינר, כל עוד הוא דבק בעיקרון של ארץ ישראל כמדינה יהודית עתידית.
2) על ברית הרביזיוניסטים להצטרף לגוף הרחב הזה ולשמש לו עמוד שדרה וכוח מניע.
ז. השכנת שלום בתוך ההסתדרות הציונית
מכיוון שנקטנו כבר יָזמה למשא ומתן ישיר עם מפא"י להפסקת האלימות בקרב היישוב,/14 עלינו ללכת בעקבות היָזמה הזאת ולהציע את עיצובה מחדש של ההסתדרות הציונית על בסיס של שוויון, קואליציה וכיבוד עצמאותן של המפלגות המרכיבות אותה, תוך כדי התחייבות מוסרית הדדית לתיאום פעילויות.
[ו' ז'בוטינסקי]
הערות:
1 לתכנית הפעילויות צורף מכתב לוואי, אך הוא לא נמצא.
2 ראה איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 14.3.1934 .
3 דניאל פרנסוא וילהלם ואן רֵס (כרך ז, סגן יושב ראש ועדת המנדטים. נציג הולנד בוועדה (איגרת אל סוסקין 25.9.1930 , הערה 4).
4 'הסכם ההעברה' נחתם באוגוסט 1933 בין שלטונות גרמניה לבין 'הנציגות הציונית בגרמניה' ובנק אנגלו-פלשתינה. על פי ההסכם הורשו יהודי גרמניה, שביקשו לעלות לארץ ישראל, להעביר את הונם לארץ בצורת סחורות גרמניות. לצורך ביצוע ההסכם הוקמו שתי חברות: חברת 'Paltreu' בגרמניה, שרכשה בכספי היהודים סחורות גרמניות ושלחה אותן לארץ ישראל, וחברת 'העברה', שמכרה את הסחורות ושילמה לעולים את תמורתן – חלק במזומנים וחלק באגרות חוב של קרן קיימת לישראל ושל חברת 'ניר' ההסתדרותית. ההסכם עורר ביקורת חריפה בציבור היהודי בעולם ובתנועה הציונית, שכן הוא פגע בחרם האנטי-נאצי ובסולידריות היהודית.
5 חברת 'ניר' להתיישבות שיתופית, שהיתה גוף הסתדרותי, היתה מעורבת בהוצאתו אל הפועל של 'הסכם ההעברה'.
6 הירדן.
7 להסתדרות העובדים הלאומית.
8 הסתדרות העובדים הכללית.
9 למען 'הגנה' ב' (ראה איגרות אל בן-חורין 10.1.1932 ו- אל קארפי 25.1.1932 ).
10 קורסים של מדריכי בית"ר, שכללו תרגילי הגנה.
11 במקור בעברית בכתב לטיני.
12 ראה איגרת אל חברי בית"ר 23.3.1934 , הערה 1.
13 בית הסתדרות העובדים הלאומית.
14 ראה איגרת אל יעקבי ש' 31.7.1934 , נספח א'.