אל שלמה זלצמן, תל אביב
פאריס, 11 באוגוסט 1934 רוסית

סולומון דוידוביץ' היקר,
צר לי מאוד שלא תבוא. פשוט רציתי לראותך ושוב לשמוע פרקים אחדים של חכמתך השנונה והעליזה.
את האוטוביוגרפיה אספיק להכין עד 1 באוקטובר. אני מאשר סופית את תכנית ההוצאה לאור (שלושת הכרכים הראשונים)./1 הקובץ הווארשאי/2 כבר נשלח אליך, אבל לפי תכניתך הוא לא יהיה דרוש לפי שעה. לתפקיד עורך הייתי מעדיף את ד"ר פרלמן. אם הוא לא יוכל, אז תבחר במי שתרצה - החל ברבניצקי. לא הייתי רוצה את ד"ר י' כַּהַן./3
בצער רב קראתי בעיתונים שאצלכם בהסתדרות הציונים הכלליים/4 ניצחו כביכול האדונים מברלין,/5 ומעתה ואילך הן הוועד הפועל הן העיתון/6 ינקטו קו הדומה לקו של יידישה רונדשאו./7 ימים אחדים לפני כן פגשתי בלונדון את ד"ר שוורצברט/8 מקראקוב. הוא אמר לי, כי הוא צופה שבקרוב תגבר כנראה השפעת החברים הגרמניים גם באיגוד העולמי של הציונים הכלליים, ויתקבל שם הקו 'בעד וייצמן'. שאלתי: אם כן, מה תעשו אתם, קבוצה ב'?/9 הוא השיב בזו הלשון: אנו ניכָנע ונאמץ את הסיסמה 'בעד וייצמן', כדי לא לפצל את האיגוד העולמי של הציונים הכלליים.
אכן, ידידי, מנקודת ראות מפלגתית הייתי יכול לשמוח על כל זאת. ככל שיתברר יותר שהרביזיוניסטים הם המפלגה ההרצליאנית היחידה, כן ייטב לנו ובמיוחד לי. תמיד סברתי ואמרתי שאין לנו בעלי ברית יציבים; כל השאר מוכנים לנטות מצד אל צד.
ואולם במהלך השנה האחרונה בכל זאת ניסיתי, באמת ובתמים, למצוא דרך לחידוש אחדות כלשהי בתנועה הציונית כולה. אולי נתקלת במאמרים הללו (בערך שישה). כתבתי כל זאת בלי אמונה יתרה באפשרות לקיומה של אחדות כזאת, אבל מאמציי היו כנים. אם מתברר עכשיו שקבוצה ב' מוכנה ליהפך לקבוצה א'; אם אפילו בארץ ישראל כולכם תשלימו עם הפיכת הציוני הכללי/10 ליידישה רונדשאו (ולו גם בצורה מרוככת); אם דיזנגוף אומר לווייצמן: 'אין אנו רוצים במנהיג אחר מלבדך',/11 וכל זאת בארץ ישראל שבה יודעים היטב מהו ו'/12 והברית שלו עם השמאל ועם הממשלה - הרי שאין כל טעם לדחות את הניתוק הסופי.
כל זה צריך להתברר עד חג המולד, כאשר תתכנס הוועידה שלנו. אסור לאנשים להוסיף ולבלבל את המוח לעצמם ולאחרים. הן קבוצה ב' הן 'מזרחי' חייבים לקבוע את הקו שלהם באופן מדויק.
אני מחבק אותך בחזקה, ובמיוחד את אוקה/13 ואת ידידי אליעזר,/14 שכן הם חפים מכל חטא.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 ראה לעיל, איגרות
אל זלצמן 22.2.1934 ו- 22.3.1934 .
2 איגרת אל זלצמן 25.6.1934 , הערה 11.
3 ד"ר יעקב כהן (איגרת אל כהן י' [1925. 8. 21]
הערה 1). עלה לארץ ישראל ב1934.
4 בארץ ישראל.
5 כוונתו מן הסתם לקורט בלומנפלד, שעלה לארץ ישראל בשנת 1933, ולנאמניו שנמנו עם קבוצה א'. במאמר שפרסם שמואל אוסישקין בעיתון הציוני הכללי הוא מתח ביקורת על התגברות השפעתו של בלומנפלד, מנהיגם של ציוני גרמניה, הדוגל בקו של היידישה רונדשאו ('במחננו', הציוני הכללי, 27 באפריל 1934). על הקו של העיתון ראה להלן, הערה 7.
6 הציוני הכללי.
7 Jüdische Rundschau (איגרת ז'בוטינסקי י' 17.2.1927 , הערה 6). העיתון תמך בקו של וייצמן, שהתאפיין בין השאר בעמדה פשרנית כלפי בריטניה.
8 יצחק שוורצברט (איגרת אל כהן י' 4.3.1927 , הערה 8).
9 על קבוצה (סיעה) ב' וקבוצה (וסיעה) א' באיגוד הציונים הכלליים, ראה איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 8.9.1931 , הערה 1.
10 איגרת אל השכל 23.3.1934 , הערה 6.
11 דבריו של דיזנגוף צוטטו במקורם בעברית.
12 וייצמן.
13 אהובה זלצמן, רעייתו.
14 בנו של שלמה זלצמן.