אל יוסף שכטמן, פאריס
לונדון, 12 ביולי 1934 רוסית

יוסף בוריסוביץ' היקר,
1. נתקבל מברק מירושלים: 'נופֵש בכרמל, מסרב לנסוע'./1 הברקתי לסגל/2 שישתדל לשמור סכום כסף עד לאחר 16 לחודש:/3 גובר והולך החשש שלי שאז נזדקק לבואו של קוק./4
2. חוששני, שהיום במפגש בפרלמנט/5 כמעט ולא יהיו חברי פרלמנט. אבל היות וסטיד וסיידבותאם יהיו נוכחים, יהיה למפגש משקל מבחינה עיתונאית, אבל...
3. מכתבו של סטיד לטיימס, שנשלח שלשום, לא פורסם היום בעיתון./6
4. באופן כללי כבר הופעלו 'לחצים' רבים,/7 וסבורני שהממשל בארץ ישראל כבר הוזהר ששורר כאן אי-שקט. מאידך גיסא, קורי/8 וטראסטד/9 נמצאים כאן, ואין ספק שהשר/10 כבר שוחח אתם.
5. הקארדינל הקתולי/11 השיב בחביבות רבה מאוד - הוא ישתדל (חלמתי שהוא ישפיע על מקדונל/12). לעומת זאת השיב הארכיבישוף מקנטברי/13 (פרוטסטנטי) תשובה מתחמקת ביותר, למרות מברקו של קוק. מכל מקום, שמעתי שהוא כביכול שלח כבר מזמן את מזכיריו הן למשרד המושבות הן לטיימס.


6. אגיע לפאריס בכל עת שתחפוץ (לאחר פסק הדין/14), אבל ב23 לחודש ברצוני להיות כאן – ידידנו/15 עומד להגיע.
7. המכתבים של מאצקביץ'/16 אל המלך מעניינים מאוד. היוודע-נא אצלו, באיזו דרך הוא שלח אותם - ישירות למלך, או באמצעות קונסול או שגריר? כמובן שאינך צריך לשאול אותו בעצמך, אלא שמישהו 'סתם כך' ישאל אותו בעל פה.
8. ביום שני, ב16 לחודש, אתחיל לברר את גורל המכתבים המלכותיים שלנו./17 אם יתברר שהכול כשורה, אבקש מוודג'ווד שיגיש שאילתה/18 (זו עצתו של יעקבי): האם ידוע לשר, כמה מכתבים...וכו'?
9. אני עושה מאמץ להשיג כסף, וכמה שיעלה בידי לאסוף - אשלח. הרבה לא אוכל לאסוף. חן חן לפרוץ,/19 המחלץ אותנו מעט.
10. את הסעיף של התקנון נשיג ונשלח.
אני מחבק אותך.
שלך, ו' ז'
נ"ב: קיבלתי מכתב מלובוצקי בנוגע לעמדת הירדן בשאלת העבודה הערבית./20 אני תמים דעים עמו, שעל הוועד הפועל לשמוע את הרצאתו על אודות הדברים שנכתבו בעניין הזה, עם השלמות (של מרלין ?/21), ויש לקבל החלטה נחושה. אבל ללא פרסום, רק כקו מנחה לארץ-ישראלים; ובזהירות, שכן שמירה על זכויות העבודה העברית אינה צריכה בהכרח להיהפך למלחמה באיכרים./22 הרי קיימת בעולם גם דרך אחרת לעמוד על דעותיך, המכוּנה תעמולה, ויכוח, מחלוקת, אך לא מלחמה. הדבר צריך להיעשות בערך כך:

א) הוועד הפועל אינו שולל את העובדה שהאיכרים עדיין אינם מכירים בעיקרון של עבודה עברית, והם מגינים על עמדתם בנימוקים שאין הצדקה לכנותם אנוכיים.
ב) הוועד הפועל גם מודע, שבתקופה הנוכחית הנהגת עבודה עברית טהורה נתקלת בקשיים בגלל צמצום העלייה.

ג) אף על פי כן, עמדתו של הוועד הפועל היא שעבודה עברית טהורה היא בהחלט תנאי בל יעבור;/23 כל הקרבנות למענה כדאיים, וכל הנימוקים נגד עיקרון זה, יהיו השיקולים כנים ככל שיהיו, נופלים בחשיבותם לעומת האינטרסים של הכלכלה היהודית, הביטחון היהודי, ובסופו של דבר אפילו לעומת האינטרסים של האיכרים עצמם.
ד) משום כך דורש הוועד הפועל מכל מוסדות התנועה, לדבוק בהתמדה בקו הזה.
ה) הוועד הפועל סבור, שרק 'מוסד עליון לבוררות לאומית'/24 ימצא את התרופה הרדיקלית בכיוון זה, ולפי תכניתנו הוא יקבל על עצמו את המשימה לשים קץ ל'חרם על העבודה העברית'. על פי החלטת הוועידה השלישית שהתקיימה בווינה,/25 קיימות שלוש צורות של 'בגידה לאומית':/26 שביתה, השבתה, והכרזת חרם על עבודה עברית.


לפני הנהגת הרפורמה הזאת, האמצעי היעיל ביותר איננו דווקא שימוש בפעולות איבה נגד האיכרים, שנאמנותם לרעיון הציוני אינה מוטלת בספק, אלא יש להתמקד בפעולות הסברה ושכנוע ברוח סעיף ג.
ו) הביטאונים שלנו רשאים לאפשר גם למצדדים בעבודה מעורבת להתבטא, כל עוד הם כותבים כציונים בעלי הכרה ומביאים נימוקים בעלי אופי עקרוני, אבל תמיד בתוספת הערה מתאימה או תגובה מידית.
ז) במקרה שארגוני פועלים אחרים יכריזו על שביתה בשל נוכחותם של פועלים לא-יהודים במשק, אנו ממליצים לעובד הלאומי ללמוד תמיד בפרוטרוט את נסיבות המקרה, בעיקר אם הכנסת הפועלים הלא-יהודים היתה פעולה כפויה, ולנהוג בהתאם (זו נקודה רגישה מאוד, ואולי לפני ניסוחה צריך לשאול את הארץ-ישראלים).
הראה את המכתב ללובוצקי ותודה לו על מכתבו.
ברכות ליעקב איסאקוביץ'/27 לרגל בואו!
הערות:
1 הוראס סמואל נשאר בארץ ישראל עד הכרעתו של בית המשפט העליון בערעורו של אברהם סטאבסקי. למחרת הזיכוי חזר ללונדון.
2 ד"ר ז'אק יעקב סגל.
3 ביום זה אמור היה להתחיל הדיון בבית המשפט העליון בערעורו של סטאבסקי.
4 במקרה שערעורו של סטאבסקי יידחה.
5 עם חברי הפרלמנט הבריטי בעניינו של סטאבסקי.
6 ראה איגרות אל ז'בוטינסקי י' 16.6.1934 ו- 28.6.1934 ו- אל שעטמן 28.6.1934 .
7 על משרד המושבות בעניינו של סטאבסקי.
8 אואן ססיל קירפטריק קורי (איגרת אל לורד סטראבולג'י 14.5.1934 , הערה 5).
9 הארי הרברט טראסטד (Harry Herbert Trusted) – התובע הכללי של הממשל המנדטורי הארץ-ישראלי (1932-1937). בשנים 1937-1941 כיהן כנשיא בית המשפט העליון בארץ ישראל.
10 שר המושבות, פיליפ קאנליף-ליסטר.
11 של אנגליה.
12 מייקל פראנסיס מקדונל – Michael Francis McDonnell (1882-1956); נשיא בית המשפט העליון בארץ ישראל (1927-1937). ישב בדין בערעורו של אברהם סטאבסקי. ראה גם איגרות אל ויינשל 23.7.1934 ו- אל קאנליף-ליסטר 24.7.1934
13 ראש הכנסייה האנגליקנית.
14 בערעורו של סטאבסקי.
15 מיכאל השכל.
16 זהותו לא נתחוורה.
17 דהיינו מכתבי הפטיציה למלך אנגליה כדוגמת מכתבו של ז'בוטינסקי (איגרת אל המלך ג'ורג' החמישי 6.3.1934 .
18 לשר המושבות.
19 הנס פרוץ (איגרת אל שוורץ מ' 7.8.1930 , הערה 6).
20 המכתב לא נמצא.
21 שמואל מרלין.
22 כאמור, מכתבו של לובוצקי לא נמצא. על עמדתו בשאלת העבודה הערבית באותם הימים אפשר לעמוד על פי מאמרו 'כפר סבא', שבו סקר את הסכסוך בין איכרי כפר סבא לבין ההסתדרות בשאלת העסקתם של פועלים ערבים בקטיף ההדרים (אגב, במשמרת הפועלים היהודים נגד העסקת פועלים ערבים בפרדסי כפר סבא, השתתפו חברי כל המפלגות לרבות חברי הצה"ר). לובוצקי קבע ששורש הבעיה נעוץ בהגבלות על העלייה. הוא קרא להסתדרות לא להפוך את בעיית המחסור בידיים עובדות לבעיה מעמדית, אלא להצטרף למאבק בממשל הבריטי למען פתיחת שערי הארץ, שכן רק העלייה תוכל לפתור את שאלת המחסור בידיים עובדות עבריות (הירדן, 17 ביוני 1934).
23 במקור בלטינית: sine qua non
24 במקור בעברית בכתב קירילי.
25 הוועידה העולמית השלישית של ברית הצה"ר התקיימה בימים 26-30 בדצמבר 1928.
26 במקור בעברית בכתב לטיני.
27 ליעקב הופמן.