אל ויליאם ראפאר, ז'נווה
לונדון, 6 ביולי 1934 אנגלית

פרופסור ראפאר היקר,
סלח-נא לי שלא הודיתי לך על מברקך/1 - הייתי עסוק מאוד בניסיון לגייס כאן את תמיכתם של אנשים בעלי השפעה, אשר עשויים לסייע בהדיפת הישנותו של גזר הדין בבית המשפט לערעורים.
אינני יודע אם אתה מודע לכך, כי למעשה כל הנכבדים היהודים (פרט לסוציאליסטים), לרבות הרב הראשי קוק וראש עיריית תל אביב מר דיזנגוף, פרסמו מחאות בהן הכריזו כי הם משוכנעים שסטאבסקי חף מפשע./2 השופט ואלירו, החולק על פסק הדין והצביע בעד זיכויו של סטאבסקי, פרסם ברבים את דעתו ברמזו באופן ברור, כי את הרוצחים יש לחפש בכיוון שעליו הצביע עבדול מג'יד בהודאתו./3
אני מרשה לעצמי לשלוח לך בדואר, במעטפה נפרדת, גיליון של וורלד ג'יורי/4 ובו כמה מאמרים הדנים במשפט, כולל תמצית נאומו של התובע הכללי./5
קיימים נושאים נוספים שבעניינם עלינו לפנות אליך ואל שאר חברי 'ועדת המנדטים המתמדת',/6 אבל אנחנו מתכוונים לעשות זאת באופן שיטתי לאחר חופשת הקיץ. לעת עתה ברצוני רק להביא לידיעתך, כי לפחות במשפט הבלהות הזה לא הכול חָלָק (ולא כל כך טהור), כפי שהדבר נראה בעיניו של מר הול./7
אני מאחל לך נופש נעים במהלך הקיץ, ומודה לך שוב על השעה שהקדשת לי בז'נווה, שהיתה קצרה מדי בשבילי./8
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי

הערות:
1 הכוונה למברקו של ראפאר מ15 ביוני 1934, שבו הביע התנגדות לשימוש במידע שמסר לז'בוטינסקי על אודות התבטאותו של הול, שהטיל על הרביזיוניסטים את האחריות לרצח ארלוזורוב (איגרת אל ראפאר 15.6.1934 ).
2 ראה איגרת אל מיינרצהאגן 16.6.1934 , הערה 4. בהמשך לכרוז הרבנים פורסם ב20 ביוני כרוז נוסף בחתימת קבוצה שמנתה למעלה ממאה רבנים, אנשי רוח ואנשי ציבור, וביניהם מאיר דיזנגוף, משה סמילנסקי, שאול טשרניחובסקי, יהושע חנא רבניצקי, זאב גלוסקין, בן-ציון כץ, ישראל רוקח וכו'. בכרוז נאמר, כי על פי הכרתם ומצפונם 'יצאה שגיאה משפטית איומה מאת בית הדין לפשעים חמורים בירושלים. איש נקי וחף מפשע נידון למות, ואברהם סטבסקי אינו אלא קרבן של טעות חמורה' (הירדן, 21 ביוני 1934; ראה גם רשימת התצלומים והפקסימיליה).
3 ראה איגרת אל בן-ימיני 28.1.1934 , הערה 1.
4 World Jewry – שבועון יהודי-ציוני, שיצא לאור בלונדון בשנים 1934-1936.
5 בגיליון מס' 10 (10 ביולי 1934) פורסם תחקיר מקיף על משפט רצח ארלוזורוב.
6 במקור: P.M.C. (Permanent Mandates Commission).
7 ג'ון התורן הול (ראה לעיל, איגרת 167)
8 הפגישה עם ראפאר התקיימה ב9 ביוני 1934 (מכתבו של ראפאר אל הו ל מ16 באוגוסט 1934, P.R.O. C.O. 733/266). בפגישה זו העלה ז'בוטינסקי את שאלת גזר דין המוות של אברהם סטאבסקי (ראה איגרות אל ועדת המנדטים 10.6.1934 ו- אל ראפאר 11.6.1934 ו- 15.6.1934 ) ואת מדיניותה של בריטניה בשאלת ארץ ישראל (ראה איגרת אל ראפאר 6.11.1934 , סעיף 2).