אל ריצ'ארד הנרי מיינרצהאגן,/1 לונדון
לונדון, 16 ביוני 1934 אנגלית

קולונל מיינרצהאגן היקר,
אתה הצלת אותי ב1920 ממאסר עם עבודת פרך,/2 אבל אני לכל הפחות באמת ארגנתי את ההגנה העצמית, ובנוגע לעובדה זו בית המשפט צדק. סטאבסקי שנידון למוות ב8 ביוני באשמת רצח ד"ר ארלוזורוב הוא פשוט לחלוטין חף מפשע. זו הכרתם המוצקה של תשעים אחוז מיהודי ארץ ישראל. במברק של כתב טיימס (מ9 ביוני) נאמר, כי 'במשך כל תקופת המשפט, בעת כניסתו של הנאשם לבית המשפט ובעת יציאה ממנו קראו לעברו ההמונים היהודים קריאות עידוד'. הרב הראשי, הרב קוק,/3 הנחשב לאדם בעל רמה מוסרית גבוהה הן בעיני הקהילה הן בעיני הממשל, הבריק לארכיבישוף מקנטרברי והפציר בו שיציל 'אדם ישר וחף מפשע';/4 ולמרות החשש ממאסר בשל ביזיון בית המשפט, הוא חתם יחד עם הרבנות על מחאה ציבורית, בה הם האשימו את בית המשפט כי הושפע מגורם חיצוני./5 השופט היהודי היחיד בבית המשפט, ואלירו,/6 הצביע בעד זיכויו של הנאשם והסתייג מפסק הדין. אין זו דעה שגובשה מראש: לפני שנה הכול האמינו באשמתו של סטאבסקי, אבל מאז הם עקבו מקרוב אחר העדויות והראיות במשך ששת חודשי החקירה שקדמו למשפט, ובמשך 33 ימי המשפט עצמו.
במעמדי המיוחד אני יודע באופן אישי: סטאבסקי משתייך לבית"ר, ארגון נוער שאני עומד בראשו. אף בית"רי לא ישקר לי. אני מתחייב בהן צדקי שס'/7 חף מפשע.
באתי ללונדון כדי לנסות להצילו, אבל אינני יודע מה לעשות ולאן לפנות. האמן לי, אף על פי שאני חש דחף להיאבק למען בחור אמיץ ואבירי, שכל אב היה שמח לקרוא לו בני, יש כאן עניין נוסף. עד עתה כל הסכסוכים בין הציונים לבין הממשל הארץ-ישראלי הוגבלו לעניינים מדיניים, לוויכוחים על אודות הפרשנות של אינטרסים והתחייבויות, אבל לא היה קיים חוסר-אמון במישור המוסרי. קיימת תנועה הנמצאת זה עתה בתהליך של התפתחות - תנועת הפטיציה של יהדות העולם אשר תובעת רפורמות בארץ ישראל; היא מתבססת על האמונה ביושר האנגלי, על האמונה כי די להסביר למצפון הבריטי את האמת על אודות ארץ ישראל כדי לתקן את כל התקלות. אולם כל זה עלול להשתנות ברגע שהעם היהודי ייאלץ להכיר באמיתות האשמותיו של הרב קוק, כי אפילו המערכת המשפטית אינה יכולה להיות נקייה כאשר שני אנגלים וערבי, שהיוו רוב בבית המשפט הזה, התעלמו מראיות וממצפון ותלו מטעמים פוליטיים אדם חף מפשע.
הכיצד יכולים הם להיות בדעה אחרת? הממשלה מפגינה בגלוי את עוינותה כלפי המפלגה שאליה משתייך סטאבסקי. קרא-נא את עמ' 18 של הדין וחשבון לשנת 1933 שהוגש על ידי הממשלה לחבר הלאומים: מופיע בו סעיף הדן ב'שיטות הטרור והמחאה של הרביזיוניזם'. מר הול, המזכיר הראשי, אמר לפרופסור ראפאר בז'נווה כי 'אין ספק שאת רצח ארלוזורוב יש לייחס לרביזיוניסטים' (זה סודי, זו היתה שיחה פרטית ובידי מברק מאת ראפאר המאשר את ההתבטאות, אך הוא ביקש ממני לא לחזור עליה)/8. נוסף על כך, המשטרה השתמשה במונטאז' של המשפט בשיטות אשר לעולם לא תהיינה נסבלות באנגליה: לגברת ארלוזורוב הראו תמונה של סטאבסקי בטרם הוזמנה לזהותו; שני הגששים הערבים הורשו להתבונן בצעדיו של סטאבסקי בחצר הכלא ובעקבות רגליו (הם כוסו בחול בגלל עבודות שיפוץ), לפני שהם באו 'לזהות' באופן רשמי את עקבותיו כעקבות של הרוצח. כאשר הערבי אל-כורדי,/9 שנעצר באשמת רצח אחר, חתם בחודש ינואר על הודאה שהוא וחברו אל-בוּכַרי/10 רצחו את ארלוזורוב, המשטרה 'לא האמינה' לו; במשך שבועיים תמימים העלימו את העובדה הזאת מפרקליטי ההגנה, לעומת זאת הודיעו על כך מיד לוועד הפועל הערבי./11 הנכבדים הערבים, בכלל זה עבד אל-האדי עוני,/12 הורשו להטיל מצור על תאו של הערבי עד אשר 'חזר בו' מהודאתו. רק לאחר מכן הודיעו לפרקליטי ההגנה שהיה אירוע כזה ושהמשטרה סירבה להסב לו תשומת לב כלשהי.
כאשר משפילים מפלגה אשר הממשלה רואה בה אויב, ומצילים את כבודה של המחלקה לחקירות פליליות האשמה במעשים כאלה, והרי כל יהודי קורא ספר קרא את 'נאמנויות' של גולזוורתי ולמד שאם דה לוויס הוא יהודי והגנב הוא 'אחד מאנשי שלומנו',/13 אפילו התלמידים הישרים ביותר בבית ספר פרטי/14 לא יירָתעו מלהפר חוקי מוסר בסיסיים עד לזיוף ראיה בבית משפט אנגלי – כיצד אפוא יכולים היהודים ברחבי תבל שלא להאמין להאשמה שהשמיע הרב קוק?
אם פסק הדין יישאר בתוקפו, הסכסוך כולו יתדרדר לחלוטין ובאופן מחריד: אף יהודי אינו יכול לשכוח שאפילו משפט בייליס הסתיים בזיכוי, אף על פי שחבר המושבעים בקייב הורכב בקפידה מאיכרים ומחנוונים בורים שהאמינו באגדת הרצח הפולחני - אבל הם זיכו את בייליס מכיוון שהוא היה חף מפשע. כך נהג אפילו בית המשפט בלייפציג, תחת שלטונו של היטלר, כשזיכה את הקומוניסטים./15 לאור כל הנאמר לעיל, פסק הדין שניתן בירושלים הוא סיוט לילה: הוא בהכרח יהפוך את המתנגדים לשלטון, לאנשים שאינם נותנים אמון במצפונו וביושרו של עם אחר.
אני מפציר בך להתערב. אמור להתקיים ערעור, אך בית המשפט לערעורים הוא גם כן בית משפט ארץ-ישראלי, וגם הוא מורכב מאנשים המשתייכים לאותו חוג. אני חושש. עם זאת אני בטוח, שתספיק מילה אחת מרחוב דאונינג - מילה שתזכיר לנציב העליון בירושלים, כי 'היוקרה' היחידה שיש לחשוש לה היא יוקרתה של מערכת המשפט בתחום הממשל המנדטורי הבריטי. סר פיליפ קאנליף-ליסטר אינו יכול להיות כה נוקשה או כה עיוור, שיסרב להקשיב להמלצתם של אנשים בני סמכא כמוך בענייני האימפריה. אני מפציר בך ומתחנן שתשוחח עמו ותתרה בו.
אני יכול לנסות ולכתוב לו בעצמי, אם יהיה לי העוז,/16 אולם איזה ערך יהיה לכך לאחר שהוא פרסם דין וחשבון המאשים את מפלגתי ב'טרור'?/17 אף על פי כן כתבתי למלך לפני חודשים אחדים, בחנוכת תנועת הפטיציה, כי בצרפי את קולי לפטיציה למען רפורמות בארץ ישראל, אני גם מגן 'על עברי האישי העלול להפוך לקלון, אם זיכרון הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי יהיה לעדות נלעגת'./18 בכל מאבקי בממשל הארץ-ישראלי תמיד תבעתי בתוקף: תנו אמון באנגליה, תנו אמון במצפון הציבורי של העם הבריטי. אין לאנגליה ידידים נאמנים יותר מאיתנו בתנועה הציונית, ומשרד המושבות מכנה אותנו 'טרוריסטים'... אבל אפילו הנאמנות שלי לַעֲבָרי בשנים 1914-1918 לא תעמוד במבחן הגרדומים הללו. אני פונה אליך שתסייע במשפטו של אדם, הראוי לעזרה יותר מכפי שאני הייתי ראוי לה בשנת 1920, ואשר עניינו טומן בחובו איום חמור יותר לאין ערוך.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל וייצמן ח' 18.12.1919 , הערה 4.
2
בדין וחשבון שהגיש קולונל מיינרצהאגן (קצין פוליטי ראשי בממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשנים 1919-1920) למשרד החוץ הבריטי על הסיבות לפרעות 1920, הוא מתח ביקורת נוקבת על תפקודו של גנרל אלנבי ושל הממשל הצבאי. הדבר תרם לזירוז כינונו של הממשל האזרחי בארץ ישראל, שסלל את הדרך לשחרורו של ז'בוטינסקי וחבריו מכלא עכו, בו נכלאו בעוון השתתפותם בהגנה על היישוב היהודי בירושלים מפני הפורעים הערביים.
3 ראה איגרת אל הכהן קור 6.9.1934 , הערה 1.
4 ב12 ביוני 1934 שלח הרב קוק למעלה ממאה מברקים לאישים רבי מעלה בבריטניה ובעולם, ובכלל זה לבישוף מקנטרברי, וביקש מהם לפעול לביטול גזר דין המוות שנגזר על אברהם סטאבסקי. במברקים לרבנים, לראשי קהילות ולעיתונים בכל תפוצות הגולה כתב: 'גם סטאבסקי נקי וצדיק, הלחמו בכל כוחותיכם לנצחון הצדק' (מ"ז, ח38/8).
5 במוצאי שבת 9 ביוני 1934, למחרת פרסום גזר דין המוות של אברהם סטאבסקי, ניסח הרב קוק כרוז ליישוב היהודי, שחתמו עליו הראשון לציון הרב יעקב מאיר ועוד כמה רבנים, שנאמר בו בין השאר: '... עומד כעת דם נקי להשפך חלילה, אם לא נקום כולנו כאיש בכל כוח הקדושה, הצדק והכבוד להגן על הנפש הנקיה שלא תספה ח"ו, ושלא יהיו עלינו דמים. על אברהם סטאבסקי יכולים אנו כלנו להעיד מתוך הכרתנו המצפונית ... לפני אלקים ואדם שהוא נקי מאד, שרק השפעות זרות וצדדיות גרמו שלב חלק מן השופטים נטה להן...'. (ראה אב"א אחימאיר, המשפט, פרשת רצח ארלוזורוב, תל אביב תשכ"ח, עמ' 210). לכתב יט"א בירושלים נודע תוכן הכרוז ב13 ביוני 1934 (Daily News Bulletin, 15.6.1934). לעומת זאת פורסם הכרוז בעיתונות הארץ-ישראלית ב18 ביוני. ראה גם איגרת אל ראפאר 6.7.1934 , הערה 2.
6 יוסף משה ואלֵירו – Valero (ירושלים 1883-שם 1945); ד"ר למשפטים. את השכלתו המשפטית רכש בלוזאן שבשווייץ. ב1929 נתמנה לשופט מחוזי בירושלים. היה פעיל במוסדות העדה הספרדית.
7 שסטאבסקי.
8 ראה איגרת ראפאר 15.6.1934 .
9 עבדול מג'יד אל-כורדי (איגרת אל בן-ימיני 28.1.1934 , הערה 1).
10 עיסא דרוויש אל-בוּכַרי (שם, הערה 1).
11 הוועד הפועל הערבי - ההנהגה של ערביי ארץ ישראל, פעל בשנים 1920-1934.
12 עבד אל-האדי עוני (1889-1970); עורך דין ועסקן פוליטי ערבי. חבר הוועד הפועל הערבי. ב1932 יסד את מפלגת אל-אסתקלאל וכיהן כמזכירה הכללי. ב1936 נבחר לוועד הערבי העליון.
13 ראה איגרת אל מאפי 12.5.1934 , הערה 9.
14 public school
- כך מכונה באנגליה בית ספר של האריסטוקרטיה. בתי הספר הפרטיים של האריסטוקרטיה האנגלית נחשבים לבתי ספר מעולים המקנים לתלמידיהם ערכי מוסר והליכות.
15 שלושה קומוניסטים ובראשם גיאורגי דימיטרוב הועמדו לדין באשמת שריפת הרייכסטאג בפברואר 1933 (ראה איגרת אל וייז 11.5.19334 , הערה 4). משפטם שנערך בלייפציג (21 בספטמבר-23 בדצמבר 1933) לאור הזרקורים נסתיים בזיכויים.
16 ראה איגרת אל קאנליף-ליסטר 16.6.1934 .
17 הכוונה לדין וחשבון השנתי שהוגש לוועדת המנדטים המתמדת על ידי משרד המושבות הבריטי.
18 ראה איגרת אל המלך ג'ורג' החמישי 6.3.1934 .