אל יעקב הופמן, וארשה
סאנקט פּלטן, 2 ביוני 1934 רוסית

יעקב איסאקוביץ' היקר,
יש לי הרגשה שדווקא ממך לא נפרדתי בתחנת הרכבת. אם כך הדבר - סלח לי, אך יותר מכול אני מצטער שלא יכולתי לקחת אותך עמי.
בווינה המצב הוא כדלקמן: פרוץ/1 פתח בשביתה: הוא אינו נותן כסף. גם לגראובארט/2 אין כסף. ווצאסק,/3 שכביכול קיבל על עצמו את ההוצאות של משרד התעמולה/4 במרכז אירופה (או שם דומה לזה), פתח גם כן בשביתה, ויש אומרים שכבר אין רואים אותו בווינה. בוקשפן מוכן בשמחה לנסוע לכל מקום; היה בדעתי לשלוח אותו לשנה לרומניה, אבל הוא מציג תנאי, שהבטחת הקיום של אשתו בווינה לא תהיה תלויה בהצלחתו הפיננסית. על כך אין אפילו לחלום.
הוועד המרכזי/5 החליט להפסיק את הוצאתו לאור של העיתון,/6 אבל האלר/7 השיג תורם, הוציא לאור גיליון אחד, ומתכוון להוציאו לאור גם בעתיד 'על אחריותו הוא, מבלי לצבור חובות חדשים לוועד המרכזי'. היום מסתכם החוב ב3,000 שילינגים בקירוב.
לא נערכה כאן שום מגבית/8 לטובת קופת חולים./9 רעייתו של וייזל ביקשה ממני שאמסור לי' מ',/10 שהיא (רעייתו של ו'/11) אינה מתאימה למשימה. ד"ר גליקר12שלח לי תכנית מעניינת (הוא שלח אותה מזמן לפאריס). לפי דבריו, שיטה זאת של קופת חולים נהוגה כבר זמן רב באוסטריה, וייתכן שהיא מוכרת לך מזמן. מהותית, כפי שאני מבין, הקופה אינה פותחת מרפאות ולא בתי מרקחת, אלא מתנהלת כמו חברת ביטוח. חברי הקופה אינם מחויבים לפנות לרופא מסוים, והם זכאים לבחור ברופא מתוך רשימת רופאים, והקופה פורעת אחר כך את החוב לרופא ולבית המרקחת, או לבית החולים. לפי דבריו, הוא ראה בעצמו איך קופה כזאת שהתחילה עם 1,000 חברים גדלה במהירות ל20,000. פרט לכך, העסק מבוטח על ידי אחת מחברות הביטוח הגדולות. גליקר מוכן להשקיע 150 לירות שטרלינג מכיסו, אם יאפשרו לו להגיע לארץ ישראל בתור מומחה על פי דרישה/13 מיוחדת. אינני בקי בשאלות הללו, אך לפי דבריו זה ישחרר את הקופה מחלק גדול של הוצאותיה. השיטה מקובלת מאוד על הלקוחות בזכות המבחר הגדול של רופאים וכו'. שכטמן השיב לו: 'התכנית מעניינת מאוד, שלחתי אותה ללובוצקי כדי שידון בה עם הנהלת ההסתדרות הלאומית'. ברוך השם שלובוצקי כבר בפאריס.
וייזל יופיע יחד אתי בציריך,/14 וכפי הנראה גם בז'נווה./15
ללא הכנה מראש, סתם כך בגלל שהיה יום שטוף שמש, התיישבתי בשעה 9 בבוקר במכונית ונסעתי אל שטריקר./16 לא מצאתיו. מאוחר יותר הוא צלצל אליי נרגש מאוד, וביקש לבוא למלון, אבל בשל המבקרים הרבים יעצתי לו לא לבוא.
לוצקי/17 כלל לא התגרש מרעייתו. הוא היה אצלי ודיבר על עניינים שהדיו אינה סובלת.
אני מחבק אותך. דרישת שלום לבעלי הבית ולהנדזי,/18 ובוא.
שלך, ו' ז'

הערות:
1 הנס פרוץ (איגרת אל שוורץ מ' 7.8.1930 , הערה 6).
2 זיגפריד גראובארט (איגרת אל יעקבי ש' 26.5.1933 , הערה 21).
3 רודולף ווצאסק (Rudolf Wozasek) היה חבר מועצת ברית הצה"ר באוסטריה.
4 למען החרם על גרמניה.
5 של ברית הצה"ר באוסטריה.
6 Judenstaat Der (ראה איגרת אל יעקבי ש' 11.2.1934 , הערה 6).
7 פאול האלר (Paul Haller) היה מפעילי ברית הצה"ר בווינה, ונמנה עם האגף המקסימליסטי של התנועה. היה פעיל בארגון עליית 'אף על פי'.
8 במקור באנגלית: drive
9 במקור בגרמנית: Krankenkasse - קופת החולים של הסתדרות העובדים הלאומית.
10 ליוענה מארקובנה ז'בוטינסקי – המזכירה הראשית של קרן'תל-חי'.
11 וייזל.
12 ד"ר היינריך גליקר (Heinrich Glűcker) נמנה עם פעילי ברית הצה"ר בווינה והיה מעורכי השבועון Der Judenstaat
13 במקור בעברית בכתב לטיני. דהיינו דרישה מטעם מוסד מתאים, אשר תאפשר לו לעלות לארץ ישראל באופן לגלי.
14 באספת עם בציריך, ב3 ביוני 1934, נכחו 1,500 איש, חלקם לא -יהודים (ראזסווייט, 15 ביוני 1934). ז'בוטינסקי ופון וייזל סקרו את מדיניותה של בריטניה בארץ ישראל, בציינם שאין היא עולה בקנה אחד עם כתב המנדט. כמו כן הם הציגו את מפעל הפטיציה (ראזסווייט, 15 ביוני 1934).
15 במסיבת עיתונאים שקיים ז'בוטינסקי בז'נווה ב7 ביוני 1934, על התכחשותה של בריטניה להתחייבויות שקיבלה על עצמה על פי כתב המנדט, נכחו עיתונאים מ35 ארצות, שבאו לסקר את דיוני 'ועדת המנדטים המתמדת'. ז'בוטינסקי התייחס בהרצאתו גם לפטיציה
(ראזסווייט, 15 ביוני 1934).
16 רוברט שטריקר איגרת אל גרוסמן 7.7.1926 , הערה 13). בוועידת קאטוביץ עמד לצדו של מאיר גרוסמן בראש האופוזיציה לז'בוטינסקי. לאחר כישלון הוועידה הקים יחד עם גרוסמן את מפלגת 'הרביזיוניסטים הדמוקרטים' שלימים כונתה בשם 'מפלגת המדינה העברית'.
17 מ' לוצקי (M. Lutsky) נמנה עם פעילי הצה"ר באוסטריה.
18 זהותה לא נתחוורה.