מכתב זאב ז'בוטינסקי - פריס, אל שלמה יעקבי - תל-אביב

מספר האגרת : 2187

סימול התיק: א 1 - 2/ 24/ 1
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (1/1/1934 - 23/2/1934), תיק ב' (24/2/1934 - 23/3/1934 תיק ג' (24/3/1934 - 28/4/1934)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : יעקבי שלמה
תאריך האגרת: 28/03/1934
צורת כתיבת האגרת: כתב-יד
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\129671.pdf הורדת קובץ

תוכן

אל שלמה יעקבי, תל אביב
פאריס, 28 במארס 1934 רוסית

ס' ל'/1 היקר,
אני מצרף (בסוד) את מכתבו של בן-ימיני/2 ואת תשובתי אליו./3 אתה תחרף אותי על התשובה, אך לא יכולתי להשיב אחרת. איך אצא מן הסבך - אינני יודע. אני מקווה שמישהו יאלץ גם את החברים בארץ ישראל, את העשירים יותר, לתרום בנדיבות. פה כבר שלחתי 50 מכתבים אישיים ואשלח עוד 100. אני מקווה שכל אחד יתרום 100 פראנקים בממוצע.
אני מצרף דיווח על המגבית./4 זה לא הרבה, אך לא רע; העיקר שהיא אינה נחלשת ורק צוברת תנופה. לקראת אמצע אפריל אפרסם מאמר מלהיב שימריץ את העניין. אבל העיקר הוא, לפי דעתי, הרעיון שלך לשלוח מברק לידידנו./5 האם לנקוב בשמו של ב'/6 ולתאר את מצבו? בטוחני שהדבר עשוי להועיל.

היום הגיע מברקך על אודות הרעש/7 בקשר להצהרה./8 התוכן שלה הופץ על ידי יט"א גם בעיתונים שלנו לפי הנוסח שמסרתי לך. אינני יודע אם הכנסת שינויים בקשר לחששה של ההנהלה הציונית פן יחולקו כביכול הסרטיפיקטים (בפולין אכן הודיע המשרד הארץ-ישראלי, שהוא לא קיבל שום הוראה הקובעת את ההפך, וביקש לשלוח נציגים).
כנסת:/9 אתמול קיבלנו דין וחשבון על אודות ישיבת המרכז,/10 ושם, כמעט אף אחד, פרט לא' ויינשל, אינו רוצה בפרישה. נימוקיהם קלושים וקצרי ראות, להוציא נימוק אחד: האם רבים יישָמעו להחלטתנו? מכל מקום, היות שאת עיבוד הנוהל השארנו להתייעצות מקומית (אך באישור מכאן/11), ניתנת למרכז אפשרות לגלות גמישות מה בנושא.
לפי דעתי, הדבר הנבון ביותר הוא להתחיל כבר עכשיו במשא ומתן עם מפלגות אחרות - לא מטעם המרכז, אלא בעקיפין. אם אין הם רואים חשיבות בהשתתפות הצה"ר/12 בכנסת, כי אז אין על מה לדבר. אך אם הם רואים בה חשיבות, מה הם מבטיחים? האם הם מסכימים לכרוזים משותפים בבחירות (כמובן ללא גוש מאוחד), למשל: שוויון זכויות לשתי ההסתדרויות וללשכות העבודה שלהן (עד להקמתה של לשכה ניטרלית); חלוקה צודקת בין שתיהן בהשתתפות בעבודות ציבוריות, המתנהלות באופן ישיר או עקיף בחסות הוו' הל';/13 הטלת עונשים על ארגונים ואנשים הנאשמים באלימות; בוררות חובה על ידי שופטים בלתי מפלגתיים שייבחרו אחת ולתמיד, והם אשר ימנו את עובדי לשכות העבודה. לו היתה הידברות כזאת, הייתי מבין את תקוותם של המתנגדים לפרישה: אך עכשיו פשוט אינני רואה דבר, חוץ מפחד בלתי מובן מ'בידוד' וקוצר ראות. כבר מזמן איימה עלינו הסוכנות היהודית בבידוד, והדבר הביא לנו תועלת. האם עדיין לא השכילו אנשינו להבין, שבאותה מידה של חומרה שבה נציג את איום הפילוג הן לפני ההסתדרות הציונית הן לפני היישוב, באותה מידה תואץ יצירת רוב למען רפורמה יסודית בשניהם?
אישית הייתי כולל 'בהידברות' סעיף על איזון בין המפלגות:/14 או על ידי קביעת מכסה קבועה/15 או שמחצית אחת של 'אספת הנבחרים'/16 תיבחר על ידי היישוב, והמחצית השנייה תמונה על ידי ההנהלה הציונית או על ידי הקונגרס, ויהיה ייצוג שווה לכל מפלגה גדולה.




מכל מקום, רק אם תתקיים הידברות עם הציונים הכלליים, ה'מזרחי', האיכרים והתימנים, יש היגיון בדיון חוזר בהחלטה על פרישה, דהיינו - המרכז יפנה למשל לוועד הפועל של הצה"ר בפטיציה, לחוס על הכנסת המסכנה וכו'.
אנו מחכים לתשובת המרכז והסיעה/17 בדבר התערבותה של לונדון בעניין קבוצת העובדים הלאומית שלנו./18 דיזנגוף השיב לי: 'העיריה מבקשת מכל הסתדרויות וארגוני פועלים לדחות את כל הכינוסים עד אחרי התערוכה'./19 כפי הנראה כדי שלא יהיו עדים./20 הצרה היא שעכשיו זמן הפגרה./21 אך אם זה נחוץ, אנסה בכל זאת. חשוב רק לדעת אם לא הסכימו אנשינו, חס ושלום, לדחות את ועידת הייסוד./22

אני לוחץ את ידך בחזקה.
שלך, ו' ז'
באיזה מצב מצאת את משפחתך? מסור להם דרישת שלום לבבית.
הערות:
1 סולומון לבוביץ'.
2 ראה איגרת אל בן-ימיני 28.3.1934 , הערה 1.
3 שם.
4 הכוונה לרשימת תורמים לקרן להגנת סטאבסקי, רוזנבלט ואחימאיר.
5 למיכאל השכל.
6 בן-ימיני.
7 במקור באנגלית: commotion
8 הצהרתו של שלמה יעקבי במושב הוועד הפועל הציוני בירושלים (ראה איגרת אל יעקבי ש' 19.3.1934 , הערה 5) עוררה את זעמם של אנשי השמאל. ד"ר אהרן ברט, פרקליט הקונגרס הציוני אף הודיע, שיבדוק אם תוכן ההצהרה מצדיק פתיחת הליכים משפטיים נגד ברית הצה"ר.
9 כנסת ישראל.
10 מרכז ברית הצה"ר בארץ ישראל.
11 מהוועד הפועל בפאריס.

12 כך במקור.
13 הוועד הלאומי.
14 דהיינו ייצוג שווה למפלגות במוסדות היישוב היהודי בארץ ישראל.
15 מכסה קבועה של נציגי המפלגות במוסדות היישוב.
16 המוסד הנבחר העליון (מעין פרלמנט) של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
17 דהיינו מרכז הצה"ר בארץ ישראל וסיעת ברית הצה"ר בוועד הפועל הציוני, ששהתה באותה עת בארץ ישראל לרגל מושב הוועד הפועל הציוני, שהתקיים בירושלים.
18 במקור NLT (National Labour Team); דהיינו אם על הוועד הפועל לפנות למשרד המושבות בלונדון, שיורה לעיריית תל אביב לאפשר להסתדרות העובדים הלאומית לקיים את ועידת הייסוד בעיר.
19 במקור בעברית בכתב לטיני; דהיינו עד אחרי יריד המזרח. ראה גם איגרת אל הצה"ר הוועדה המדינית.25.3.1934
20 כדי שאורחי יריד המזרח לא יהיו עדים לתגרות בין מפלגות.
21 של בית הנבחרים הבריטי.
22 של הסתדרות העובדים הלאומית.