אל מיכאל השכל, לונדון
פאריס, 23 במארס 1934 אנגלית

סודי
מר השכל היקר,
צר לי שלא פגשתיך בלונדון; שהיתי שם ימים אחדים ונפגשתי עם ודג'ווד, עם אמרי/1 ועם מאפי/2 (המנהל הכללי החדש של משרד המושבות). אולם שמחתי לשמוע שהחלמת במידה מספקת לקראת הנסיעה./3 אני מקווה ש17 הימים על סיפון האנייה חיזקו אותך עוד יותר.
בפגישותיי בלונדון שאלתי את האדונים הללו שאלה עדינה: מה יהיה עלינו לעשות, אם ההסתדרות הציונית תחליט באופן סופי לשלול סרטיפיקטים מבית"רים?/4 ראיתי בבירור שמשרד המושבות, למרות יחסו הקר כלפי הרביזיוניזם, יעמוד במקרה זה במצב קשה מאוד, שכן הם אינם יכולים להטיל ספק בזכותנו לדרוש סרטיפיקטים. אולם מכיוון שההסתדרות הציונית אינה מייצגת עוד את צורכי העלייה של בית"ר, חייבים למצוא דרך אחרת לסיפוק הצרכים הללו.
'הרעש' הזה הספיק לעת עתה: ההנהלה הציונית, שנבהלה עתה מתוצאות פעולתה, החלה לשכנע את כולם, כי 'רק מבית"ר בתור ארגון נשללו הזכויות, אבל הבית"רים בתור יחידים יכולים לקבל סרטיפיקטים כמו קודם'. זהו שקר: בידנו מכתב מיוון - נתקבלו 11 סרטיפיקטים, 4 הוענקו לציונים הכלליים, 7 לסוציאליסטים, ולנו - לא כלום. אנשינו הנמצאים בהכשרה בהולנד נתבשרו שלא יקבלו שום סרטיפיקטים וכו'.
מצד שני, קיבלנו מכתבי אזעקה מארץ ישראל, כי ההסתדרות מתכננת מתקפה גדולה על אנשינו בשבוע הפסח - תגבורת הובאה לתל אביב מכל היישובים וכו'. הדבר קיבל אישור באיומים שהושמעו בדבר/5 ודווח עליהם בציוני הכללי./6 לי נודע הדבר לאחר שחזרתי מלונדון, והיינו מוכנים להביאו לידיעת השלטונות באמצעות ודג'ווד, ולבקש רשיון להקים כוח משטרתי משלנו. אולם למזלנו נתברר, על פי ידיעות שהגיעו מאוחר יותר מארץ ישראל,
שהגינוי הכללי של מעשי האלימות אילץ את ההסתדרות לצנן את התלהבותה - אף על פי שאינני בטוח לגמרי שחג הפסח יעבור בשלום.
אנחנו נמתין עד שיהיה ברור לגמרי אם הבית"רים יקבלו סרטיפיקטים. אם הם לא יקבלו - בכוונתנו לדרוש באופן רשמי ממשרד המושבות לעשות רביזיה בהסדר המעניק לסוכנות היהודית מונופולין, המנוצל למטרות מפלגתיות.
קולונל פטרסון ייסע לדרום אפריקה ביום שישי שלפני הפסחא, כדי לאסוף מעט כסף למען יט"א. אני מקווה שהוא יצליח, כי מלבד שאר מעלותיה, יט"א היא נשק אדיר במאבק נגד היטלר, ובחשיפת מאמציה של התעמולה הגרמנית להרגיע את דעת הקהל היהודית שמחוץ לגבולות גרמניה.
דרישת שלום מכולנו.
שלך תמיד,
ו' ז'בוטינסקי
נ"ב: אינני מוצא את התרגום האנגלי של גילוי הדעת מ1 בינואר./7 אני בטוח שבידי יט"א עותק אחד אשר נשלח מכאן, ואם אינני טועה הוא פורסם במלואו בבולטין הלונדוני של יט"א./8 אנא, השג אותו שם. ייתכן שעותק אחד נמצא בידי יעקבי. במקרה הגרוע ביותר, תוכל להשתמש בנוסח שפורסם בטיימס ב6 בינואר. הוא מלא למדי ולמעשה הוא מורכב מציטוטים. תוכל לציין שאלה הם קטעים, ותוכל לשנות את הדיבור העקיף של הטיימס לדיבור ישיר. ישנה פסקה עקרונית שהושמטה בטיימס (אולי גם ביט"א) שיש לפרסם אותה, וזו לשונה:
'הפטיציה אשר מעלה האשמות כבדות נגד שיטת הממשל,/9 אינה רוחשת איבה לשום אומה. להפך, יהדות העולם וכמוה גם הברית שלנו/10 משוכנעות, שאם המצפון הציבורי של תושבי מעצמת המנדט יביאם לכלל הכרה שהממשל הבריטי בארץ ישראל מסכל את תקוות העם היהודי, הם לא יהססו להוקיעו'.
אם אינך יכול לפרסם את התזכיר המקיף/11 במלואו, אני מציע לפרסם את הקטעים דלהלן שהנם ה'נספח' שלו:

עקרונות כלליים לרפורמה בממשל הארץ-ישראלי
1. כינונו מחדש של הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל, אשר על פי המנדט הארץ-ישראלי זו משימתו העיקרית של הממשל המנדטורי, משמעותו יצירה הדרגתית של רוב יהודי במטרה להקים לאחר מכן מדינה יהודית.
2. אמצעי הכרחי להשגת יעד זה הוא עלייה חופשית של המוני יהודים, בפיקוח משותף של הממשל המנדטורי והמוסדות המובילים בתנועה הציונית (אל תאמר ההסתדרות הציונית!).
3. כל סעיפי המנדט המתייחסים לבית הלאומי היהודי, וכל האמצעים לעידוד העלייה היהודית, וכמו כן תחזית ההתיישבות שבמסמך הזה - חייבים לחול במידה שווה על עבר הירדן.
4. החקיקה והניהול המעשי של הממשל המנדטורי, חייבים להיות מכוונים על פי העיקרון של 'משטר התיישבותי'; כלומר - עליהם להיקבע בראש וראשונה על פי האינטרסים והצרכים של עלייה יהודית. יש להעניק במיוחד הקלות במיסים ובמכס למתיישבים החדשים בשנים הראשונות לבואם, לעודד יָזמות פרטיות, להגן על התעשייה המקומית ועל הייצוא ולהעניק אזרחות לעולים יהודים.

5. יש להעמיד לרשות המדינה את כל הקרקעות הבלתי מעובדות או המעובדות באופן חלקי, הן בארץ ישראל הן בעבר הירדן, כעתודת קרקע ליישובם של עולים יהודים ושל אזרחים ארץ-ישראליים ללא הבדל גזע. מובן מאליו שכל מועמד אשר יבקש להקציב לו קרקע יצטרך לעמוד בתנאים דלהלן:
א) להוכיח שאין בבעלותו קרקע אחרת בארץ.
ב) שיהיו ברשותו ההון (פרטי או מסופק על ידי המדינה או כל התאגדות אחרת) והציוד הדרושים לניצול פרודוקטיבי של הקרקע.
ג) להתחייב לניצול אישי של הקרקע.
6. יש להכריז על מלווה ממשלתי לשם השבחת עתודות של קרקעות המדינה.
7. חלוקת תקציבי המדינה ותקציבי הרשויות המקומיות, פרט לסעיפים שתועלתם למדינה בכללותה אינה מוטלת בספק, חייבת לשקף בדיוק מרבי את היחס בין הכנסות המדינה ממקורות יהודיים לבין הכנסות ממקורות ערביים. יחס כזה צריך להישמר במיוחד בסובסידיות לבתי ספר ולמוסדות רפואיים ובמענקים לרשויות מקומיות, בהעסקה בשירותי המדינה, ברשויות המקומיות ובעבודות ציבוריות; במתן קונצסיות; בסלילת כבישים והנחת מסילת ברזל; בהקמת תחנות רכבת ונמלים.
8. בחיל המצב הבריטי חייב להיכלל כוח צבאי יהודי מיוחד.
9. עקרון שוויון הזכויות לשפה העברית וליום השבת כיום מנוחה ליהודים יישמר בכל המחלקות של שירות המדינה, לרבות ביחידות הצבא ובמשטרה.
10. על ממשלת המנדט להיוועץ בנציג החוקי של התנועה הציונית בנוגע למינויים של הנציב העליון לארץ ישראל ושל מנהלי המחלקות העיקריות בממשל המנדטורי.
11. הקמתם של מוסדות חקיקה בארץ ישראל, תהיה סמכותן אשר תהיה, תוצא אל הפועל רק לאחר שהיהודים והערבים יביעו את הסכמתם לכך באמצעות הגופים החוקיים המייצגים את שתי הקהילות.
הערות:
1 ליאופולד צ'ארלס אמרי (איגרת אל אמרי 23.1.1917 , הערה 1). באותה עת היה חבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית.
2 ג'ון מאפי (John Maffey). ראה איגרת אל מאפי 12.5.1934 , הערה 1.
3 השכל שב מיוהנסבורג ללונדון.
4 באותה עת עדיין היתה בתוקף ההחלטה על השהיית הסרטיפיקטים לבית"ר עד לביטולה של פקודה מס' 60 (איגרת אל יעקבי ש' 26.2.1934 , הערה 5), ואולם בית דין הכבוד טרם פרסם את פסק דינו.
5 ביטאון הסתדרות העובדים הכללית.
6 ביטאון הסתדרות הציונים הכלליים בארץ ישראל. שבועון. יצא לאור בירושלים בשנים 1932-1935.
7 איגרת אל יעקבי ש' 1.1.1934 .
8 'The Revisionist Petition Movement', Daily News Bulletin, 4.1.1934
9 הממשל המנדטורי הבריטי בארץ ישראל.
10 ברית הצה"ר.
11 ראה איגרת אל יעקבי ש' 18.2.1934 , הערה 4.