אל אברהם אברהמס, לונדון
פאריס, 21 במארס 1934 אנגלית

לוועדה המדינית
מר אברהמס היקר,
תודה על מכתבך מ20 במארס./1 אל תוסיף לטרוח בנוגע להודס/2 וכו'.
הוועד הפועל החליט, שיש לנקוט מיד צעדים - תזכיר למשרד המושבות/3 וכו' - ויש לפרסמו לאלתר. אם מתנגדינו מגלים נטיות לשלום, אפשר לזרז אותן רק באמצעות פעולה מידית מצדנו.
את המסרים הבאים שלחנו לארץ ישראל, באמצעות יעקבי:
א) הנחיה ללובוצקי בקשר למשפט בבית דין הכבוד:/4 עליו לדרוש את פרישתם של רופאייזן,/5 אהרונוביץ'/6 וייתכן גם של זמורה/7 בשל היותם בעלי דעה קדומה,/8 והחלפתם בשופטים ניטרליים; השהיה רשמית של הוראות ההנהלה הציונית בנוגע לסרטיפיקטים;/9 הכרה רשמית שהזכות לסרטיפיקטים אינה ניתנת לערעור, וכי בית הדין אינו רשאי לדון בהצעתו של ברט./10 אם הדרישות הללו תידחינה, ל'/11 יכריז שבית"ר אינה מכירה בבית הדין והוא יעזוב את המקום.
ב) הוועד הלאומי: על המרכז/12 ועל חברי הסיעה/13 בוועד הפועל הציוני להחליט ביחד, בדבר נוהל הפרישה מכנסת ישראל (שכן הדבר כרוך בנְהָלים שאינם ידועים לנו). ההחלטות הללו יישלחו לפאריס לשם אישור, אבל הפרישה מכ' י'/14 צריכה להתפרסם מיד עם קבלת מברקו של יעקבי בדבר הסכמת המרכז (ראינו בעיתונות שהאולטימטום שלנו/15 נדון בוועד הלאומי והוא נמסר להנהלת הוועד הלאומי, אבל אין ספק ששם תהיה קבורתו).
ג) נוסח ההצהרה שתוקרא על ידי הסיעה שלנו בוועד הפועל הציוני. תמצית ההצהרה: 'הרסתם את החזית אפילו כלפי חוץ, לכן אנו נלך בדרכינו. אם ביום מן הימים יקום רוב אשר ירצה להקים מחדש הסתדרות ציונית המבוססת על הסכמה הדדית מתוך רצון חופשי, אנחנו נסייע'./16 אינה צפויה פרישה מהוועד הפועל הציוני, אבל אנו מציעים לא ליטול חלק בהחלטות - לנהוג כמשקיפים למחצה המתעניינים מעט מאוד בפעילותו.



























השיחות עם המעבידים/17 כבר החלו. הורנו ליעקבי להחיש אותן. התזכיר למשרד המושבות יהיה מוכן כפי הנראה מחר. אני מחכה לחומר שלך בשביל הבולטין הפרלמנטרי./18
רב תודות על מאמרו של ד"ר ברוצקוס./19 סבורני שאין התנגדות לפרסמו בראזסווייט ובנוטר וואה.
הראה את המכתב לד"ר שוורצמן ללא דיחוי, אם ד"ר ברוצקוס סבור שהדבר לא יפגע בתהליך החלמתו.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 מ"ז, א22/3/1.
2 יעקב הודס (איגרת אל ביילין 7.5.1917 , הערה 2). באותה עת היה עורך ביטאון ההנהלה הציונית The New Judea, שיצא לאור בלונדון (1924-1948) ומזכיר ההנהלה הציונית (1929-1939). אברהמס נתבקש לפנות אליו בעניין הסרטיפיקטים לבית"ר ובעניין מעמדם בהסתדרות הציונית של חברי ברית הצה"ר השוקלים את השקל (ראה איגרת אל הצה"ר, הוועדה המדינית 9.3.1934 ). הודס השיב שחברי ההנהלה הציונית נסעו לארץ ישראל, כדי להשתתף במושב הוועד הפועל הציוני (ירושלים, 25 במארס-5 באפריל 1934).
3 בדבר שלילת סרטיפיקטים מבית"ר (איגרת אל יעקבי ש' 26.2.1934 , סעיף 4).
4 ראה איגרת אל יעקבי ש' 15.2.1934 , הערה 3.
5 יוסף רופאייזן – Rufeisen (מוראבסקה אוסטראווה 1887-תל אביב 1949); משפטן וכלכלן. יושב ראש ההסתדרות הציונית בצ'כוסלובקיה, חבר הוועד הפועל הציוני
ונשיא בית דין הכבוד של ההסתדרות הציונית. עלה לארץ ישראל ב1939.
6 יוסף אהרונוביץ' – Aharonovitch (קירובקה, אוקראינה 1877-תל אביב 1937); סופר, פובליציסט ועסקן תנועת העבודה בארץ ישראל. עלה לארץ ישראל ב1906. עורך הפועל הצעיר (1908-1922). מנהל בנק הפועלים, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית וחבר מרכז מפא"י. חבר בית דין הכבוד של ההסתדרות הציונית.
7 ד"ר משה זמורה (קניגסברג 1886-ירושלים 1961); משפטן. עלה לארץ ישראל ב1922. מרצה בבית הספר הממשלתי למשפט. היועץ המשפטי של הסתדרות העובדים הכללית. יושב ראש הסתדרות עורכי הדין היהודים בארץ ישראל. חבר בית הדין של הקונגרס הציוני. חבר המועצה המשפטית הממשלתית. הנשיא הראשון של בית המשפט העליון במדינת ישראל. ד"ר זמורה ייצג את הסוכנות היהודית במשפט רצח ארלוזורוב.
8 במכתבו אל בית דין הכבוד של ההסתדרות הציונית מב' ניסן תרצ"ד (18 במארס 1934) ביקש בנימין לובוצקי לפסול את השופטים מהטעמים הבאים: רופאייזן פרסם כרוז נגד הצה"ר; ארונוביץ' היה מראשי מפא"י, וזמורה גם הוא היה חבר מפא"י וייצג את הסוכנות היהודית בפרשת רצח ארלוזורוב (אצ"מ, L14/195). בסופו של דבר נקבע ההרכב הבא של בית דין הכבוד: ישעיהו וולפסברג (אב בית הדין), משה זמורה וריכארד ליכטהיים.
9 ראה איגרת אל יע'בי ש' 26.2.1934 , הערה 5.
10 ראה איגרת אל יעקבי ש' 15.2.1934 , הערה 3.
11 לובוצקי.
12 של ברית הצה"ר בארץ ישראל.
13 סיעת ברית הצה"ר.
14 מ'כנסת ישראל'.
15 ראה איגרת אל יעקבי ש' 6.3.1934 , הערה 4.
16 ראה גם איגרת אל יעקבי ש' 19.3.1934 , הערה 5.
17 בדבר דרישות לעובדים חברי בית"ר והצה"ר, שתוגשנה למחלקת העלייה המנדטורית, כדי שתנפיק להם סרטיפיקטים שלא במסגרת המכסה שהוקצבה לסוכנות היהודית (ראה איגרת אל ודג'ווד 1.3.1934 ).
18 ראה איגרת אל יעקבי ש' 14.2.1934 .
19 הכוונה למאמר 'דיקטטורה וטרור בארץ ישראל', שראה אור בראזסווייט, 15 באפריל 1934. במאמר הנ"ל מתח ברוצקוס ביקורת נוקבת על ההסתדרות הכללית בארץ ישראל.