אל יהושע השל ייבין, תל אביב
פאריס, 21 בפברואר 1934 עברית

אדוני וידידי ד"ר ייבין,
קבלתי את מכתבו מיום 12 (כנראה 12 - אין תאריך),/1 ויחד עם זה קבלתי מכתב גם מה' בן-ציון כ"ץ./2 ק דם כל יקבל-נא את הכרתי על אשר קבלתם את דרישתי,/3 ונא למסור את הכרתי זו לכל אנשי חזית העם. אבל דוקא מפני שנתקבלה דרישתי, קשה עלי להבין את הצעתכם החדשה/4 ואת המצב הקיים ברגע זה מסביב לענין כולו. האם לא הוחלט הדבר? האם לא נעשו הכנות מכריעות להופעת הירדן? האם עוד אפשר ל'צהר'/5 את ההחלטה ולבדוק אפשרויות חדשות? הלא עד עתה לא אתם ולא חברי המרכז/6 אף ברמז לא הזכירו לפנינו (עד כמה שידוע לי) את תכניתו של מר כ"ץ/7 - כנראה נולדה התכנית הזאת רק בימים האחרונים. הבטוחים אתם כי יש בסיס חמרי לתכנית הזאת? אין אני רוצה עדיין להגיד, שאילו ידעתי את תכנית מר כ"ץ מקודם, הייתי נוטה לקבל אותה 'אָהנע ווייטערעס'./8 יש ויש ספקות ידועים, ואצלי הם עמוקים עד מאד, אם בכלל תבוא לנו ברכה מעזרת עתון שאיננו תלוי ברצוננו ובהשפעתנו. ואת השאלה הזאת לא הייתי מתבייש לשאול אף בפני בן-ציון כ"ץ עצמו, למרות כל הכבוד שאני רוחש לו בתור עתונאי מצוין ועורך מנוסה וידידנו הנאמן, ואף למרות מפעלו הענקי בענין הגנת סטאווסקי./9 אבל אין ספק, שלו ידעתי ע"ד/10 תכניתו קודם, הייתי מציע לבוא בדברים אתו ולברר את הענין.
קשה מאד לדון מרחוק על ענין עדין כזה, שנקלעו בו עניני זכות מוסרית, עניני כספים חשובים מאד, וקצת עניני סכסוך אישי גם כן. עתה יש לפני רק דבר אחד ברור: החלפת כל מוסדות הצה"ר בארץ, והשני - הסכמתכם אתם לקבל את דרישתי. זאת אומרת שאם נעשו כבר צעדים מכריעים להופעת הירדן, אז גם משא ומתן עם ה' כ"ץ לא ישנה את המצב, ואנו בתור הועד הפועל ואני בתור סופר חייבים לתמוך בירדן.
הנני משתמש בהזדמנות זו בכדי לבקש אותו שימסור לידידינו סטאווסקי ורוזנבלאט, וגם לאחימאיר הדואג לגורלם: להחליט מרחוק קשה, אבל לראות מרחוק אפשר, ולפעמים גם קל יותר מאשר מקרוב. נא למסור להם את בטחוני, המבוסס על התעמקות מדויקה בכל פרטי החקירה וגם על ידיעת הפסיכולוגיה של המשפט האנגלי, בטחוני הגמור והמוחלט, כי ההתקפה החדשה נגדם תיגמר במפלה כללית. אינני יודע אם שקר אותו ערבי בהודאתו הראשונה או בשנית (נדמה לי כי דוקא בשנית שקר, והראשונה היא אמת), וגם מלבד זאת אינני יודע אם תצליח הסנגוריה להוכיח את אשמתו הוא; אבל עניין ה'ש חד'/11 אין לו רגלים, והנרגנות הזאת לא תספיק להזיק לחברינו, אשר בקרוב אברך את שלשתם ברכת מתיר אסורים.
מוקירו,
ז' ז'בוטינסקי
הערות
1 המכתב לא נמצא.
2 מכתבו של ב-ציון כץ (איגרת אל כץ ב"צ 7.6.1927 , הערה 1) לא נמצא.
3 איגרות אל ייבין 29.1.1934 ו- 7.2.1934 .
4 העניין לא נתחוור.
5 לברר.
6 מרכז ברית הצה"ר בארץ ישראל.
7 התכנית לא נתחוורה.
8 גרמנית: ohne weiteres – ללא היסוסים.
9 ראה איגרת אל יעקבי ש' 22.10.1933 , הערה 12.
10 על דבר.
11 אנשי השמאל האשימו את סטאבסקי ואת רוזנבלט שהם שיחדו בכלא את עבדול מג'יד, כדי שיודה במעורבותו ובמעורבות חברו ברצח ארלוזורוב (ראה איגרת אל בן-ימיני 28.1.1934 , הערה 1).