אל שלמה יעקבי, לונדון
פאריס, 5 בפברואר 1934 אנגלית

סודי
ס' ל'/1 היקר,
בנוגע למכתבך מ1 בפברואר/2 ולהערותיו של ידידנו בדבר צעדים 'תקיפים ונמרצים נגד היטלר':/3
הדבר תלוי עתה בשאלה אחת בלבד: האם אשיג כאן בפאריס תמיכה כספית מספקת להקמת צוות בשכר. עד עתה בוצעה העבודה על ידי מר ואקסמן/4 (ללא שכר) בתוספת כתבנית בחצי משרה. בעזרת 'הוצאה כספית' זו הפעלנו מספר מורשים בארצות שונות, פרסמנו בולטין לדוגמה בארבע שפות ואנו מוציאים לאור בולטין שבועי לעיתונות שלנו./5 ראזסווייט ונוטר וואה/6 מפרסמים בכל גיליון נספח המוקדש לחרם. הסכום של 2,500 פראנקים לצורך הוצאתם לאור של גיליונות הבולטין לדוגמה, ניתן כהלוואה על ידי ברית הצה"ר.
התכנית שלי היתה:
1) למנות מורשים בכל מדינה./7
2) להפוך את הבולטין לשירות קבוע לכל הנוגעים בדבר, ועל ידי כך לרכוש את אמונם.
3) לנצל את הבולטין ואת מדורי החרם בראזסווייט ובנוטר וואה, כדי למצוא בפאריס אנשים שיתמכו במפעל החרם שלנו.
4) לנצל את הפרסומים הללו להקמת גוף בלתי מפלגתי גם בפאריס, שיהיה מסוגל להוביל את כל התנועה בהשראתנו ובסיוע שלנו.
גם לסעיף 4 דרוש כסף, שכן העבודה המשרדית של גוף כזה חייבת להתבצע על ידינו.
תכנית זו היתה נתונה במידה רבה בסכנה, בשל הצורך לאסוף את סכומי הכסף הדרושים להגנתו של סטאבסקי (מתברר שזו משימה עצומה). ב200 לירות שטרלינג הדרושות מדי חודש בחודשו בשביל ה' ס',/8 ניתן היה לממן שלושה חודשי עבודה של מפעל החרם, כולל משכורת צנועה לוואקסמן, שהוא באמת ראוי לה, שכר לזוג כתבנים ומתרגמים, ופרסום בולטין פעמיים בחודש. והעיקר, בעזרת הכסף הזה ניתן היה להכין רשימות של סחורות גרמניות ולא גרמניות,/9 לפרסם חוברות ועלונים, ויכולנו לתת הוראות למורשים שלנו, במקום לבקשם לבצע דברים ולקבל מהם את התשובה השגורה - שהעבודה כרוכה בהוצאות.
בטרם יעלה בידי לגייס את התמיכות הללו, אני חושש מעשיית מחוות ציבוריות גדולות (העשויות להיות קלות מאוד). הציבור היהודי שבע מקריאות רמות מסוג זה, שאינן מלוות בפעולה שיטתית כלשהי.
לאחרונה חשבתי על נאום מוסרט המלווה בדיאגרמות בנושא החרם. עשרים דקות של הסרט עלותן כ10,000 פראנקים, וכל שפה נוספת - כ5,000 פראנקים. אוכל לשאת נאום מלהיב מאוד, אם כי בטון שקט, ובטוחני שזו תהיה דרך יעילה וחדשה בתחום התעמולה הן בקרב יהודים הן בקרב לא יהודים. אבל...
אם אשיג את הכסף, יקום בתוך חודשים אחדים מרכז מוכר, וכעבור זמן מועט תכונס ועידה עולמית של ועדות החרם. ואולם, עד אשר לא יוסר הנטל של הגנת סטאבסקי, אני מסופק אם אותם האנשים שאליהם עליי לפנות בעניין הזה, יהיו נדיבים ביחס לעניין האחר. הרי מדובר באותם האנשים.
ניתן היה להגיע לתוצאות משמעותיות בתחום החרם, אך קשה להכין לבֵנים ללא תבן. הפטיציה, אף על פי שהיא מפעל גדול על פי התכנית, יש לה יתרון, שכן היא תתבסס על תועמלנים משלנו הנלהבים לפעול למענה: בפולין כולה וכו' הם עוסקים עתה בהעתקת הטקסטים השונים, ובשלב מאוחר יותר הם ילכו מבית לבית כדי לאסוף חתימות. אבל לעסקי החרם דרושים אנשים בעלי השפעה בחוגי העסקים, והדבר אינו יכול להתבצע חינם./10 מזל שהשגתי את ואקסמן, שכן כל חברי הוועד הפועל נרתעו מלהירתם לתפקיד, אשר ברור לכול כי לא ניתן להוציאו אל הפועל ללא תקציב שמן. אבל אינני מתייאש.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 סולומון לבוביץ'.
2 מ"ז, א22/3/1.
3 במכתבו הנ"ל כתב יעקבי, כי לנוכח התגברות הפשיזם והנאציזם בדרום אפריקה, הודיע מיכאל השכל שיהיה בכוחו לגייס תרומות לניהול החרם על גרמניה, אם ז'בוטינסקי ייזום 'צעדים תקיפים ונמרצים נגד היטלר'.
4 צבי ה' ואקסמן (Wachsman) היה המזכיר הכללי של המרכז לחרם כלכלי על גרמניה בפאריס.
5 ראה איגרת אל יעקבי ש' 1.1.1934 , הערה 8.
6 Notre Voix ('קולנו') – שבועון בשפה הצרפתית, ביטאון ברית הצה"ר בצרפת. יצא לאור בפאריס ב1934 בעריכתו של אלברט סטאראסלסקי (איגרת אל אברהמס א' 19.11.1931 , הערה 3).
7 ראה איגרתאל מרכזי ברית הצה"ר 30.10.1933 .
8 הוראס סמואל, הסנגור הראשי של הנאשמים ברצח ארלוזורוב.
9 כאלטרנטיבה לסחורות גרמניות.
10 במקור ברוסית: на шармака