אל יוליוס ברוצקוס,/1 ישראל טריווש/2 ומיכאל שוורצמן,/3 לונדון
פאריס, 15 בינואר 1934 /4
רוסית

ידידיי היקירים ד"ר ברוצקוס, י' טריווש וד"ר שוורצמן,
אני מודה לכם על מכתבכם./5 אף על פי שזאת תשובתי האישית, אני בכל זאת רשאי להניח שתשובתי מבטאת אל נכון את הלך הרוח הכללי של הוועד הפועל כולו.
1) אני מקדם בברכה מקרב לב את רצונכם לסייע להשבת האחדות בשורות התנועה הרביזיוניסטית./6 כל חבריי ואני אישית נהיה מאושרים ביותר אם מלבדכם, המייסדים הראשונים ורבי הפעלים של התנועה הרביזיוניסטית, יצטרפו לפעילותנו החברתית רביזיוניסטים נוספים השותפים לדאגותיכם. אנו מצפים להם ביד אחים מושטת.
2) אני תמים דעים עמכם, שהיעדר תקנון ברור של המפלגה היה הגורם המכריע למחלוקת בתוך ברית הצה"ר,/7 ויש להכין תקנון שיהיה מבוסס על האמונה בקדושתם ובצדקתם של יסודות הדמוקרטיה, שעל ברכּיהם חונכו בני דורנו עד היום הזה והם נושאים אותם בגאווה. אם תרצו, יש לי ייפוי כוח להציע לכם להשתתף בוועדה מיוחדת, שיוטל עליה לנסח תקנון כזה. התקנון ייבדק על ידי הוועד הפועל בשיתוף עם הוועדה המיוחדת, ואחרי כן הוא יובא לאישורה של הוועידה העולמית של התנועה. מובן מאליו שהתקנון חייב לכלול גם את שאלת בית הדין העליון של התנועה, שעליו יוטל הפיקוח על המשמעת ועל טוהר המידות של התנועה.
3) אני גם שותף לדעתכם, כי הפעילות של חברי ברית תרומפלדור בתחום הפוליטי-חברתי צריכה להיות כפופה למוסדות ברית הצה"ר, על פי אותם עקרונות החלים על הפעילות של כל חבר בברית הצה"ר אשר איננו חבר בברית תרומפלדור.
אני מרשה לעצמי להזכירכם, כי להלכה מוגבלת סמכותה של ברית תרומפלדור לתחומים הבאים: החינוך המוסרי, החינוך התרבותי, החינוך ההגנתי, 'הכשרה' ו'עלייה' של חברי התנועה. הפעילות הפוליטית-חברתית היא מחוץ לתחום סמכותה: בעצם כל חבר ברית תרומפלדור המגיע לגיל 18 הופך לחבר ברית הציונים הרביזיוניסטים, ובכל מעשיו הפוליטיים-חברתיים הוא כפוף להנהגת מוסדותיה החוקיים של הברית. בסיפוק רב אוכל להוסיף, כי בתחום הפעילות החברתית והפוליטית כל קנני בית"ר ממלאים בנאמנות את ההוראות של הוועד הפועל של הברית.
4) מצבו של הארגון הארץ-ישראלי:/8 על פי החלטות הוועידה השנייה והוועידה החמישית,/9 כל הארגונים הארציים הם אוטונומיים בכל הנוגע 'למדיניות הפנימית' של ארצותיהם. ודווקא הארגון הארץ-ישראלי כפוף למגבלות משמעותיות, מאותם טעמים שאתם מצביעים עליהם בצדק. המגבלה מתבטאת בכך, שבכל שאר הארצות נבחר הוועד המרכזי כולו בוועידה הארצית, ואולם המרכז הארץ-ישראלי מורכב מ50% חברים הנבחרים על ידי הוועידה הארצית, בעוד 50% הנותרים מתמנים על ידי הוועד הפועל של הברית. מכאן שפעילותו של הארגון הארץ-ישראלי נמצאת תמיד בפיקוחה הישיר של הנהלת הברית, אפילו בכל הקשור לעניינים המקומיים. נוסף על כך, 50% של חברי המרכז הארץ-ישראלי המתמנים על ידי הוועד הפועל מייצגים גם את הלשכה המדינית, ובאמצעותם יש לוועד הפועל היכולת להגשים בארץ ישראל את מטרותיו המיוחדות. נראה לי שרפורמה זו תואמת במלואה את השקפתכם,/10 וכאשר ניתן יהיה לקיים בארץ ישראל את הוועידה הבאה - תוצא אל הפועל גם רפורמה זו. עתה עומד בראש הארגון הארץ-ישראלי מורשה מיוחד שנבחר בפראג,/11 ולצדו צוות שנתמנה על ידו ואושר על ידינו.
5) כמו כן סבורני, שהתפתחות האירועים הפכה את המשך הוויכוח העיוני בשורותינו, בדבר הקשרים ההדדיים בין ברית הצה"ר לבין ההסתדרות הציונית, למיותר. דבר אחד אוכל להבטיחכם, הברית שלנו תתייחס באהדה לרצונם של חלק מחברי הברית לסייע להבראתה של ההסתדרות הציונית, ובגבולות סמכותה היא אכן תסייע.
אני תמים דעים עמכם, שכל חילוקי הדעות שהיו בעבר ייפתרו בתהליך של שיתוף פעולה חברי. לכך דרוש רק דבר אחד: שכל אחד מאתנו יתייחס בכבוד כלפי כל דבר שהוא עניין מצפוני בעיני חברו למפלגה. על ידי יחס מתחשב וחברי של איש לרעהו נמצא דרכים המקובלות על הכול; והחזרת האחדות על כנה תהיה לכולנו בבחינת חג.
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 יוליוס יהודה ברוצקוס (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 19.8.1924 ). ממייסדי ברית הצה"ר. החל במחצית פברואר 1934 - חבר הוועדה המדינית של ברית הצה"ר בלונדון (איגרת אל ברוצקוס 18.2.1934 ).
2
איגרת אל אוסישקין 13.7.1906 , הערה 5. טריווש נמנה עם קבוצת המייסדים של ברית הצה"ר.
3 איגרת אל האנטקה 1.4.1921 , הערה 4. ממייסדי ברית הצה"ר. חבר הוועדה המדינית של ברית הצה"ר בלונדון, החל במחצית חודש פברואר 1934 (איגרת אל ברוצקוס 18.2.1934 ).
4 בהעדר אסמכתא לקביעת תאריך מדויק, נקבע מועדה של האיגרת לפי תאריך פרסומה בראזסווייט (15 בינואר 1934). מהאיגרת המקורית נשתמר תרגום ליידיש בציון התאריך: ינואר 1934 (מ"ז א1/24/2/1).
5 בארכיון ז'בוטינסקי נשתמר העתק מתורגם של המכתב ליידיש, מינואר 1934 - לא צוין תאריך מדויק (מ"ז, א22/3/1).
6 בוועידת קאטוביץ (כרך ח, איגרות ז'בוטינסקי, מבוא עמ' יח-יט, ואיגרת אל חברי הצה"ר 22.3.1933 , הערה 1) נמנו שלושתם עם האופוזיציה לז'בוטינסקי ותמכו במאיר גרוסמן. במכתבם (מחודש ינואר) הם ציינו, כי לנוכח הסכנה המאיימת על עם ישראל בגולה בשל המצב המדיני, ובשל חוסר המעש של התנועה הציונית, יש צורך דחוף בליכוד כל הכוחות הלאומיים בעם ישראל, ובראש ובראשונה דרוש שלום בית בתוך התנועה הרביזיוניסטית.
7 דהיינו למחלוקת בין ז'בוטינסקי לבין חבריו בהנהגת הצה"ר בנושא הבכורה למשמעת הרביזיוניסטית, שהגיעה לשיאה בוועידת קאטוביץ (שם, הערה 1).
8 דהיינו ברית הצה"ר בארץ ישראל.
9 הוועידה העולמית השנייה והוועידה העולמית החמישית של ברית הצה"ר.
10 במכתבם הנ"ל (לעיל, הערה 5) הם מתחו ביקורת על האוטונומיה המופרזת של ברית הצה"ר בארץ ישראל, שיצרה את הרושם שאין היא כפופה מבחינה פוליטית להנהגה המרכזית של התנועה.
11 ראה איגרת אל ייבין 29.1.1934 , סעיף 1.