אל בנימין אקצין,/1 ברקלי
פאריס, 20 בינואר 1934 רוסית

בנימין גריגורייביץ' היקר,
תודה על מכתבך./2 מדוע אינך כותב על עצמך? מהם בדיוק מעשיך, מה פרסמת והיכן, ובאלו חוגים אתה מכה שורש? האם בכוונתך להשתקע בארצות הברית, והאם מוצאת חן בעיניך ארץ ענקית זו שמעבר לים?
תודה על שהפנית את תשומת לבי לנאומו של לורד לויד./3 אעתיק אותו, ובכוונתי לנצלו לתעמולה, ברגע שנשמע פרטים נוספים על תכנית הפרלמנט./4 סבורני שניתן למצוא חומר מתאים רב הן על מאלטה/5 הן על ניופאונדלנד./6 אולם עתה, כשמחובר/7 שוהה כבר 3 חודשים בארץ ישראל, אין מי שיעקוב אחר כל זה (סבורני שלמרות הפילוג הוא היה עוזר). האם תהיה מוכן למלא את מקומו?
אשמח מאוד לקבל את עזרתך בהכנת תכנית 'הפטיציה', שבכוונתנו להגישה בערך בחודש אפריל, ובהכנת 'הספר השחור' שיוגש לחבר הלאומים ולמעצמות ויישא את השם: 'הספר הכחול-לבן'./8 חלקו העיוני של הספר מוכן אצלי מזה שנה: יש בו ראיות, שהן קבינט המלחמה בשנת 1917 הן חבר הלאומים ב1922 סברו ש'בית לאומי'/9 פירושו 'מדינה יהודית'./10 רוכזו בו מסמכים רבים. האם יש ברשותך דבר מה בנידון? הייתי שולח לך העתק, אך בידי רק שני העתקים, ואין באפשרותי להכין העתקים נוספים, שכן במשרד יש ניירת רבה וכל הידיים מלאות עבודה.
אני מסופק אם פגישה עם לויד תועיל. אף פעם לא הצלחתי במגעים ישירים עם האנגלים. לו נמצא בלונדון אדם פחות עמוס עבודה מיעקבי, הוא יכול היה לקשור בשמי קשרים רבים שיביאו תועלת, בתנאי שאותי לא יראו. ובכל זאת עוד נראה.
אנו מקווים לתת לפטיציה תנופה חזקה. יזמנו פעולה מורכבת מאוד, ואני מקווה שהתנועה שלנו באירופה תעמוד בה. אינני יודע מה יקרה בארצות הברית: המפלגה חלשה וההמונים הססנים.
דרישת שלום מכולנו.
שלך,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל יעקבי ש' [ 1926 ]. 19.7, הערה 2; איגרת אל הועה"פ של הצה"ר 2.4.1932 , הערה 11. בנימין אקצין נסע בספטמבר 1932 לארצות הברית למטרת השתלבות באקדמיה. בתקופה הנדונה שהה באוניברסיטת קאליפורניה בברקלי. בספטמבר 1934 נתמנה לעוזר מחקר בחוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הארווארד בקיימבריג' (מֶסֶצ'וסֶטס).
2 המכתב לא נמצא.
3 ג'ורג' אמברוס לויד - George Ambrose Lloyd (1879-1941); מדינאי בריטי, חבר המפלגה השמרנית. למד מזרחנות באוניברסיטת קיימבריג'. בשנים 1910-1918 היה חבר פרלמנט. במלחמת העולם הראשונה שירת במודיעין במזרח התיכון. בשנים 1925-1929 היה נציב עליון במצרים. ממאי עד דצמבר 1940 כיהן בתפקיד שר המושבות בממשלתו של וינסטון צ'רצ'יל. פרטי הנאום לא נתחוורו, אולם לורד לויד נהג להתבטא בכתב ובעל פה בנושאים הקשורים לאימפריה הבריטית, והוא התנגד להעניק שלטון עצמי למושבות.
4 דהיינו על התכנית לכונן מועצה מחוקקת בארץ ישראל. התכנית עלתה מפעם לפעם על סדר היום במשרד המושבות ובממשל המנדטורי בארץ ישראל. על מניעי ההתנגדות להקמת מועצה מחוקקת לארץ ישראל כל עוד אין בה רוב יהודי, ראה איגרת אל אורמסבי-גור 6.6.1928 .
5 Malta – באותם ימים מושבה בריטית בים התיכון. בתקופה מסוימת היתה למאלטה מועצה מחוקקת, אך היא בוטלה.
6 Newfoundland - אי באוקיינוס האטלנטי בקרבת קנדה. בעבר מושבה בריטית. ב1917 – דומיניון. ב1934 בוטל השלטון העצמי, ובמקומו מונה מושל בריטי. שתי הדוגמאות הללו (מאלטה וניופאונדלנד) עשויות היו לשמש נימוק נגד הכוונה לכונן מועצה מחוקקת לארץ ישראל.
7 יונה מחובר (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 8.1.1921 , הערה 3). היה בקי במשפט קונסטיטוציוני. עד ועידת קאטוביץ היה חבר נשיאות הצה"ר. לאחר ועידת קאטוביץ
(איגרת אל חברי הצה"ר 22.3.1933 , הערה 1 ו-איגרת אל יעקבי ש' 26.6.1933 ) פרש מברית הצה"ר ונמנה עם מייסדי מפלגת המדינה העברית.
8 במקור באנגלית: ‘Blue-white Book’
9 במקור באנגלית: National Home
10 במקור באנגלית: Jewish State